"מתפוררים מבפנים": עשרות עדויות אנונימיות בעקבות תחקיר נטישת צבא הקבע

בעקבות חשיפת "ישראל היום" הבוקר (חמישי) את גל הנטישה של אנשי הקבע, ובכלל זה את הנתון המטלטל לפיו לא פחות מ-613 אנשי קבע בדרגת רב-סרן עזבו את צה"ל מיוזמתם במהלך 2022 - גל תגובות אנונימיות שוטף את רחבי הרשת.  החל מרגע פרסום הכתבה, עשרות עדויות של קצינים ונגדים הצטברו במערכת, ובהן סיפורים אישיים ומשפחתיים.

נתוני הפרישה ממערך הקבע מטלטלים. מאז 2020 חלה עלייה של 70% במספר העוזבים מרצונם את שירות הקבע בצה"ל. צעירים רבים עוזבים את השירות, ולא רואים במערכת הצבאית כאפשרות לפיתוח קריירה. "אני נגד, בן 30, תשע שנים בקבע, נשוי ואבא לשלושה. משרת בחיל המודיעין ומרוויח 6,500 בחודש", שיתף אחד הגולשים שנמצא עדיין במהלך שירותו צבאי. "הסיבה היחידה שלי להישאר היא אהבת המדינה. אותי זה עוד מחזיק, את רוב החברים שלי כבר לא".

"לא חייב להיות לוחם כדי לראות את הילדים רק בסופ"ש" 

משוחררים רבים הביעו את מחאתם על תנאי העסקתם במערכת. "מה שקיבלתי במהלך שש שנים בצבא, עשיתי במשך 14 חודשים. נקודה. פראייר מי שחותם קבע", כתב לנו אחד הגולשים. "אין כסף למשכורות לדרגים הנמוכים בקבע, לנגדים ולקצינים הזוטרים, אבל לאירועים כגון מסיבות פרידה למפקדי יחידות שבמסגרתם ארוחות שחיתות ומפגני תעופה ושיט - יש די והותר מקורות מימון". 

בשנה החולפת החליטו לא פחות מ-12 קצינים בדרגת סגן אלוף לעזוב את הצבא. "אני סא"ל, מערך טכנולוגי, משרת במטה", שיתף אחד הפונים למערכת. "קם כל בוקר בחמש וחצי כשהילדים עוד ישנים, חוזר הביתה בשמונה בערב כשהילדים כבר ישנים. העומס מטורף, כן, גם במטה. לא חייב להיות לוחם כדי לראות את הילדים רק בסופ"ש. תגידו 'בחירה שלך' - נכון, אם הייתי סרן לא הייתי ממשיך". 

בפרסום נחשף כי בעיית הנשירה אינה פוקדת רק את כוח האדם הטכנולוגי. מתוך 613 הרס"נים – 145 היו לוחמים. "כרגיל, מדברים רק על הקצינים, כשהבעיה האמיתית והגדולה ביותר היא אצל הנגדים", הוסיף אחד הגולשים. "קצינים יש - כי חיילים עדיין יוצאים לקצונה, אבל הם לא נשארים במערכת לאורך זמן. אצל הנגדים יש חוסר מטורף. חיילים בכלל לא נכנסים לקבע, ואלה שנכנסים עוזבים אחרי שנתיים או שלוש". 

הפתרונות הזמניים לא מספקים את הסחורה

במשך תקופה ארוכה, בצה"ל בחרו לטאטא מתחת לשטיח את משבר כוח האדם. אך כבר לפני כשנה חשפנו ב"ישראל היום" כי חלה עלייה של 30% במספר אנשי הקבע שפרשו מצה"ל מיוזמתם. לפי נתוני צה"ל, כ-64% מאנשי הקבע מקבלים משכורות של פחות מ-12 אלף שקלים ברוטו. אנשי קבע צעירים, שעובדים 24/7 ונדרשים גם לעבוד בסופי שבוע, מרוויחים כ-6,000 או 7,000 שקלים בחודש, ולעיתים אף נדרשים להשלמת הכנסה.

מעבר לסוגיית השכר הלא מתגמל, הסיבות שבגינן אנשי קבע עוזבים את הצבא הן גם חוסר היכולת לחיות חיי משפחה סבירים תוך כדי השירות הצבאי, והעובדה שמאז שינוי מודל הקבע - שירות הקבע כלל אינו קבוע, והצבא יכול להחליט לא להאריך את שירותם בגיל 28 ולדרוש מהם לעזוב גם בגיל 35, אלא אם יקודמו לדרגת סא"ל (למעט מקרים חריגים). בינתיים, הפתרונות הזמניים שמצא צה"ל כדי להשאיר אנשים בשורותיו לא מצליחים לספק את הסחורה.

צה"ל: תוכנית אסטרטגית על הפרק 

בשנה שעברה חולקו מענקים של עשרות מיליוני שקלים לאלפי קצינים, במטרה להחתים אותם לתקופת קבע נוספת. בתמורה למענקים, קצינים נדרשו לחתום לתקופות מוגבלות בלבד. מה גם שמפקדי יחידות מדווחים כי במקרים רבים, דווקא הקצינים המצטיינים, המדורגים במקומות הראשונים והשניים, העדיפו לא לחתום לתקופת שירות נוספת, משום שהם מעוניינים לבדוק אופציות בחוץ ולא להיות כבולים לשירות הצבאי.

מצה"ל נמסר בתגובה: "מקור עוצמתו של צה״ל טמון באיכות אנשיו ושדרת הפיקוד. השינויים בשוק העבודה והביקוש לכוח אדם איכותי משפיעים גם על צה"ל, שמשקיע מאמצים כדי שהטובים והאיכותיים יישארו בשורותיו. בשנה האחרונה, גובשה באגף כוח האדם תוכנית אסטרטגית לשיפור תנאי המשרתים, בסדיר ובקבע".