"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
לאחר חשיפת "ישראל היום"

"מתפוררים מבפנים": עשרות עדויות אנונימיות בעקבות תחקיר נטישת צבא הקבע

מרגע הפרסום, גל תגובות מציף את רחבי הרשת • קצינים ונגדים משתפים בחובות כבדים ובקושי יומיומי לשלם את החשבונות • עלייה של 70% בפרישת הרס"נים: "עוזבים אחרי שנתיים, האזרחות הרבה יותר מתגמלת" • עומס עבודה גדול גם במקצועות המטה: "יוצא כשהילדים עוד ישנים וחוזר כשהם כבר במיטה" • מתקפה על הדרג הבכיר: "אין כסף למשכורות, יש כסף למסיבות" • צעירים רבים לא רואים בשירות הצבאי כאופציה לקריירה • צה"ל: "עושים מאמץ שהטובים יישארו"

,עודכן
0השמעה
במשך תקופה ארוכה, בצה"ל בחרו לטאטא מתחת לשטיח את משבר כוח האדם. העדויות הנחשפות, צילום: אייל מרגולין - ג'יני

בעקבות חשיפת "ישראל היום" הבוקר (חמישי) את גל הנטישה של אנשי הקבע,ובכלל זה את הנתון המטלטל לפיו לא פחות מ-613 אנשי קבע בדרגת רב-סרן עזבו את צה"ל מיוזמתם במהלך 2022- גל תגובות אנונימיות שוטף את רחבי הרשת.החל מרגע פרסום הכתבה, עשרות עדויות של קצינים ונגדים הצטברו במערכת, ובהן סיפורים אישיים ומשפחתיים.

נתוני הפרישה ממערך הקבע מטלטלים. מאז 2020 חלה עלייה של 70% במספר העוזבים מרצונם את שירות הקבע בצה"ל. צעירים רבים עוזבים את השירות, ולא רואים במערכת הצבאית כאפשרות לפיתוח קריירה. "אני נגד, בן 30, תשע שנים בקבע, נשוי ואבא לשלושה. משרת בחיל המודיעין ומרוויח 6,500 בחודש", שיתף אחד הגולשים שנמצא עדיין במהלך שירותו צבאי."הסיבה היחידה שלי להישאר היא אהבת המדינה. אותי זה עוד מחזיק, את רוב החברים שלי כבר לא".

נטישת צבא הקבע. עשרות עדויות הצטברו במערכת "ישראל היום",צילום: ללא

"לא חייב להיות לוחם כדי לראות את הילדים רק בסופ"ש"

משוחררים רבים הביעו את מחאתם על תנאי העסקתם במערכת. "מה שקיבלתי במהלך שש שנים בצבא, עשיתי במשך 14 חודשים. נקודה. פראייר מי שחותם קבע", כתב לנו אחד הגולשים."אין כסף למשכורות לדרגים הנמוכים בקבע, לנגדים ולקצינים הזוטרים, אבל לאירועים כגון מסיבות פרידה למפקדי יחידות שבמסגרתם ארוחות שחיתות ומפגני תעופה ושיט - יש די והותר מקורות מימון".

נטישת הרס"נים בצה"ל,

בשנה החולפת החליטו לא פחות מ-12 קצינים בדרגת סגן אלוף לעזוב את הצבא. "אני סא"ל, מערך טכנולוגי, משרת במטה", שיתף אחד הפונים למערכת. "קם כל בוקר בחמש וחצי כשהילדים עוד ישנים, חוזר הביתה בשמונה בערב כשהילדים כבר ישנים. העומס מטורף, כן, גם במטה. לא חייב להיות לוחם כדי לראות את הילדים רק בסופ"ש. תגידו 'בחירה שלך' - נכון, אם הייתי סרן לא הייתי ממשיך".

"קצינים תמיד יש - כי חיילים עדיין יוצאים לקצונה, אבל לא נשארים לאורך זמן". טקס סיום קורס קצינים (ארכיון),צילום: דודו גרינשפן

בפרסום נחשף כי בעיית הנשירה אינה פוקדת רק את כוח האדם הטכנולוגי. מתוך 613 הרס"נים – 145 היו לוחמים. "כרגיל, מדברים רק על הקצינים, כשהבעיה האמיתית והגדולה ביותר היא אצל הנגדים", הוסיף אחד הגולשים."קצינים יש - כי חיילים עדיין יוצאים לקצונה, אבל הם לא נשארים במערכת לאורך זמן.אצל הנגדים יש חוסר מטורף. חיילים בכלל לא נכנסים לקבע, ואלה שנכנסים עוזבים אחרי שנתיים או שלוש".

הפתרונות הזמניים לא מספקים את הסחורה

במשך תקופה ארוכה, בצה"ל בחרו לטאטא מתחת לשטיח את משבר כוח האדם. אך כבר לפני כשנה חשפנו ב"ישראל היום" כי חלה עלייה של 30% במספר אנשי הקבע שפרשו מצה"ל מיוזמתם. לפי נתוני צה"ל, כ-64% מאנשי הקבע מקבלים משכורות של פחות מ-12 אלף שקלים ברוטו.אנשי קבע צעירים, שעובדים 24/7 ונדרשים גם לעבוד בסופי שבוע, מרוויחים כ-6,000 או 7,000 שקלים בחודש, ולעיתים אף נדרשים להשלמת הכנסה.

מעבר לסוגיית השכר הלא מתגמל, הסיבות שבגינן אנשי קבע עוזבים את הצבא הן גם חוסר היכולת לחיות חיי משפחה סבירים תוך כדי השירות הצבאי, והעובדה שמאז שינוי מודל הקבע - שירות הקבע כלל אינו קבוע, והצבא יכול להחליט לא להאריך את שירותם בגיל 28 ולדרוש מהם לעזוב גם בגיל 35, אלא אם יקודמו לדרגת סא"ל (למעט מקרים חריגים). בינתיים, הפתרונות הזמניים שמצא צה"ל כדי להשאיר אנשים בשורותיו לא מצליחים לספק את הסחורה.

מי שלא מקודם לסא"ל עד גיל 35 - מופרש על ידי הצבא. חיילי גולני (ארכיון),צילום: ללא

צה"ל: תוכנית אסטרטגית על הפרק

בשנה שעברה חולקו מענקים של עשרות מיליוני שקלים לאלפי קצינים, במטרה להחתים אותם לתקופת קבע נוספת.בתמורה למענקים, קצינים נדרשו לחתום לתקופות מוגבלות בלבד.מה גם שמפקדי יחידות מדווחים כי במקרים רבים, דווקא הקצינים המצטיינים, המדורגים במקומות הראשונים והשניים, העדיפו לא לחתום לתקופת שירות נוספת, משום שהם מעוניינים לבדוק אופציות בחוץ ולא להיות כבולים לשירות הצבאי.

דווקא הקצינים המצטיינים לא חותמים לתקופות ממושכות. חיילים בפעילות בחברון (ארכיון),צילום: אורי לנץ

מצה"ל נמסר בתגובה: "מקור עוצמתו של צה״ל טמון באיכות אנשיו ושדרת הפיקוד. השינויים בשוק העבודה והביקוש לכוח אדם איכותי משפיעים גם על צה"ל, שמשקיע מאמצים כדי שהטובים והאיכותיים יישארו בשורותיו. בשנה האחרונה, גובשה באגף כוח האדם תוכנית אסטרטגית לשיפור תנאי המשרתים, בסדיר ובקבע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר