יומן המבצעים המתאר את מאמצי החיפוש אחר אח"י דקר: "נשמע תדר המצוקה של הצוללת, לא ברור הכיוון"

55 שנים לנפילת חללי צוללת אח"י "דקר", מפרסם היום (ראשון) ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את יומן המבצעים המתאר את מאמצי החיפוש אחר הצוללת, התיאום בין הכוחות בשטח, הסריקות אחרי כל ממצא על אף מזג האוויר הסוער, התקווה שמדובר בתקלת קשר בלבד וההבנה כי אפסו הסיכויים להציל את 69 אנשי הצוות ויש להפסיק את החיפושים.

בדו"ח הראשוני בנוגע להיעלמות אח"י דקר, שהוגדר "סודי", נכתב כי הצוללת עזבה את אנגליה ב־9 בינואר 1968 בדרכה לישראל, וב­־16 בינואר עזבה את גיברלטר בדרכה לישראל. ההתקשרות הוודאית האחרונה שמסרה גם מיקום מדויק שלה הייתה ב־24 בינואר בשעה 06:00. לאחר מכן היו עוד 5 התקשרויות, נכתב בדו"ח, ללא הגדרת מיקום הצוללת כשהאחרונה שבהן הייתה ב־26 בינואר.

יממה לאחר מכן, ב־27 באותו החודש בשעה 8:16, דיווחה אנייה יוונית כי איתרה כתם שמן כ־100 ק"מ דרומית מערבית לקפריסין. באותו היום, בשעה 13:15 דיווח מטוס כי ראה מצוף או חפץ אדום באזור החיפושים.

בשעה 15:15 נוצר הקשר עם האנייה שמצאה את כתם השמן וזו דיווחה כי אינה רואה את כתם השמן, והמסוק שנשלח לאתרו גם לא מצא דבר. באותו היום בשעה קצת אחרי 20:40 קלטה תחנת חוף בניקוסיה שידור חלש של S.O.S בתדר של אח"י דקר. שני מטוסים של חיל האוויר הבריטי חיפשו באזור.

חיפושים נרחבים

ב־28 בינואר 1968 נכתב ביומן המבצעים: "לפני כשלוש שעות, נשלחה הודעה לצוללת (דקר) ע"י ים-3 - אם היא שומעת אותם שתוציא את המצוף השני. בשעה 20:10 התקבלה הודעה מאניית הסוחר 'יפו' כי היא קולטת שידור חלש ולא ברור 43.40 כיוון לא ידוע... ים-3 מנסה בתחנות שלו לקלוט את השידור ולגלות את הכיוון. הם משערים כי השידור הוא תשובה לשידור שלו לפני שלוש שעות".

בתאריך 29 בינואר נכתב: "מיחידה 515 נמסר כי נשמעים צפצופים על תדר המצוקה של הצוללת, לא ברור הכיוון".

למחרת, ב־30 בינואר, צוין: "אין אישור לאח"י 'יפו' להתקרב לעבר החפצים השטים בים כ־65 מייל מפורט סעיד. יש להרחיק את אח"י יפו לגזרת סיור אחרת שאינה קרובה לחוף מצרים. חיל הים רשאי להשיט אניית סוחר מחר, 31 בינואר 68, בשעות היום לאזור החפצים השטים שבטווח 65 מייל מפורט סעיד. ובכל מקרה לא פחות מ־50 מייל מחוף מצרים".

עוד נכתב: "הסכמנו כולנו (מטה החיפושים בקפריסין) פה אחד שהזמן האחרון להצלת ניצולים מהצוללת הוא הלילה".

במסמך נוסף מה־30 בינואר נרשם סדר הכוחות המחפשים אחר אח"י 'דקר', ובין היתר כלי שיט של חיל הים, צי סוחר ונוסעים, אניות אמריקאיות, אניות טורקיות, מטוסים של חיל האוויר, כמו גם של ארה"ב, בריטניה ויוון – ובסה"כ 18 מטוסים ו־31 ספינות.

ב-2 בפברואר 1968 נכתב: "החל מה־1 בפברואר בצהריים נשמעות תשובות לפניות שלנו כאילו מאח"י 'דקר' בשם 'דיסקית'. כיוונים מצביעים על צפ' טורקיה ומז' קפרסין. הנושא בבדיקה 3 כלי שייט שלנו המסיירים בסביבה. ייתכן וזו הפרעה מכוונת".

יומיים לאחר מכן, ב־4 בפברואר, נקבע: "חיל הים נמצא בשלבי הפסקת החיפושים, חיל האוויר יפסיק גם הוא את חיפושיו בסביבות השעה 14:00. כל הסירות המשתתפות בחיפושים יגיעו חזרה לחיפה היום בערב".

"אבד הסיכוי שמישהו נותר בחיים"

בנוסף מפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את הדו"ח הראשוני שנכתב על העלמות "דקר". הדו"ח נכתב ב־28 בינואר 1968, ארבעה ימים, כאמור, לאחר התקשורת הוודאית האחרונה שבה מסרה הצוללת הגדרה מדויקת של מיקומה וכן את מכתבו של הרב הראשי לצה"ל באותה העת, אלוף שלמה גורן לשר הביטחון בנוגע להתרת עגונות הדקר.

במסמכים שהתיר היום משרד הביטחון לפרסם גם מכתב מאת הרב גורן, שנשלח למזכיר הצבאי של שר הביטחון, מה־5 במרץ 1968. "בהתאם לבקשתך, הנני מעביר אליך בזה בקשתי כדי להקל מבחינת ההלכה להכריז על צוות 'דקר' כחללים, ולאפשר התרת העגונות של נשי הצוות לכשיגיע הזמן".

הרב גורן ביקש כי הודעתו של שר הביטחון בכנסת תכלול את הפסקה הבאה: "לאור החיפושים, הבדיקות והתחקירים בארץ ובחו"ל שנסתיימו זה עתה ושנעשו על-ידי המומחים בצה"ל ומחוצה לו, הגענו למסקנה שבתנאים אלו בהם הייתה נתונה הצוללת 'דקר' בעת אבדנה, אין כל סיכוי שמישהו מהצוות של 'דקר' נותר בחיים כיום".