דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף: מתוך כל הבקשות להכרה בנכות עקב פוסט-טראומה מהשירות הצבאי מאז 2016 - 42% לא טופלו.
הדו"ח, שנכתב לבקשת ח"כ קרן ברק, מציג מידע על היקפי ההכרה של אגף שיקום נכים של משרד הביטחון, ומגלה בין היתר כי הטיפול בחלק מהבקשות להכרה במצב נפשי עשוי להימשך שנים.
ממחקר הכנסת, שנכתב על ידי חוקרת הכנסת ד"ר נורית יכימוביץ-כהן, ניתן לראות כי בשנים 2021-2016 (עד תחילת אוקטובר) הוגשו לאגף השיקום 3,795 בקשות להכרה במצב נפשי כלשהו.
שנת 2017 היתה שנת שיא, עם 795 בקשות, ובשאר השנים הוגשו 666-548 בקשות. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הוגשו 641 בקשות, ולכן יש להניח שמספרן של כלל הבקשות שהוגשו בשנה זו היה מהגבוהים.
עוד עולה מהדו"ח כי עד תחילת אוקטובר 2021 טרם התקבלה החלטה ב-15% מהבקשות שהוגשו ב-2016; ב-26% מהבקשות שהוגשו ב-2017; בשליש מהבקשות שהוגשו ב-2018; ב-48% מהבקשות שהוגשו ב-2019; ב-66% מהבקשות שהוגשו ב-2020; וב-75% מהבקשות שהוגשו ב-2021.
לראשונה מאז שהצית את עצמו: איציק סעידיאן מדבר // באדיבות דוברות שיבא
"טובי בנינו"
ח״כ ברק: "שלחנו את טובי בנינו להילחם ולהגן על ארצנו. חובתנו המוסרית כחברה, מדינה ולאום לא להפקירם, ולדאוג לבריאות הנפשית של מי שנתנו מעצמם למען המולדת. המחקר שיזמתי חושף נתונים מדאיגים, שאי אפשר להתייחס אליהם בשוויון נפש. לא ייתכן ש-42% מהבקשות שהוגשו מאז 2016 עדיין נמצאות בהליכי טיפול ועדיין ללא הכרעות, זה לא מתקבל על הדעת, בוודאי לא כשמדובר בבריאות ילדינו.
"תמונת המצב מתארת מציאות שבה צעירים פוסט-טראומטיים נגררים בהליכי בקשת ההכרה במשך שנים ארוכות, כשבינתיים מצבם הבריאותי הולך ומידרדר והנזק גדל. בכנסת הבאה, בכוונתי להמשיך להיאבק עבורם".
צווארי בקבוק
בדו״ח נכתב כי אין בידי החוקרים מידע שמסביר את התמשכות ההליכים במקרים שבהם לא התקבלה החלטה. "התמשכות הטיפול בבקשות, מהגשתן ועד לקבלת החלטה (אישור או דחייה), מצביעה על הצורך לבחון לעומק את שלבי הטיפול וצווארי בקבוק שאולי קיימים בו", ציינה בדו״ח ד"ר יכימוביץ-כהן.
בדו"ח מוזכרת גם אמנת השירות של אגף השיקום, שלפיה האגף מתחייב להחלטה בתוך 14 ימי עבודה במקרים שבהם יש חבלות או פציעות ברורות הקשורות לשירות הצבאי באופן חד-משמעי (הליך זה מכונה "מסלול ירוק"), ובתוך תשעה חודשים במקרים שבהם הקשר לשירות אינו חד-משמעי, ובתנאי שכל החומר הוגש ושהמבקש התייצב לבדיקות כנדרש.
יותר בקשות מאושרות
מנגד - בדו"ח הוצג כי במהלך השנים שיעור הבקשות בגין מצב נפשי שנדחו קטן באופן הדרגתי, מ-38% ב-2016 ל-13% ב-2021. במקביל לכך, גדל שיעור הבקשות שאושרו. בכנסת ציינו כי לא ידוע אם הסיבה לכך היא שינוי בשיעור המקרים המתאימים לאישור, או שינוי מדיניות והגברת המודעות של הגורמים המחליטים בעניין.
בהמשך הדו"ח הוצגו נתונים על התפלגות האבחנות שאושרו לפי פוסט-טראומה לעומת מצב נפשי אחר. בשנים 2021-2016 נקבעה אבחנה של PTSD ב-1,140 מהבקשות שאושרו (76%), ושל מצב נפשי אחר ב-355 מהבקשות שאושרו (24%). בין 2016 לאוקטובר 2021 הוגשו לבית המשפט 1,015 ערעורים בנושא.
"לא צריך להמתין"
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קלימן, מסר בתגובה: "הנתונים הקשים והמטרידים העולים מהדו"ח לא מפתיעים אותנו, אלה הפועלים יום-יום למען מצבם של הנכים בכלל, והפוסט-טראומטיים בפרט. אנו גם יודעים שלא צריך להמתין לכנסת הבאה כדי להכניס שינויים מהותיים בדרכי הפעולה של אגף השיקום ומשרד הביטחון, שכן כבר היום עומדות בפני אישור שלל תקנות, שישפרו מהותית את מצבם של נכות ונכי צה"ל. אנו קוראים לקואליציה ולאופוזיציה יחד: העבירו את התקנות החדשות בשבועיים הקרובים. ביכולתכם למנוע את עוגמת הנפש שחווים נכות ונכי צה״ל".
