דירוג מעצמות הסייבר: ישראל בין המדינות המובילות בעולם

ישראל היא אחת מבין מעצמות הסייבר המובילות ביותר בעולם, קובע מחקר חדש שביצע מכון "IISS" - מכון בינלאומי ללימודים אסטרטגיים. המכון בחן זו השנה השנייה את מעצמות הסייבר החזקות ביותר בעולם, והציב את ישראל באותה הרמה של רוסיה, סין, צרפת ובריטניה, והרחק מעל איראן וצפון קוריאה.

המחקר נועד לסייע למקבלי החלטות על ידי הדגשת יכולות הסייבר של כל מדינה, לצד ממשלות ותאגידים שיכולים לחשב סיכונים והשקעות במדינות הללו. החוקרים בחנו את יכולות המדינות בשבע קטגוריות שונות – אסטרטגיה ודוקטרינה, שלטון, פיקוד ושליטה, העצמת סייבר ותלות בה, אבטחה ועמידות של הסייבר, מנהיגות עולמית בענייני מרחב סייבר ויכולת סייבר פוגענית.

במקום הראשון מדורגת ארצות הברית כמעצמת הסייבר המובילה בעולם. היא המדינה היחידה שדורגה בדרג העליון, מתוך שלושה. "מאז אמצע שנות ה-90 יש לארצות הברית יכולת סייבר ברמה עולמית, עם טווח הגעה בכל העולם, והיא מוגברת על ידי שותפות משולבת עם מדינות אחרות בעלות יכולות סייבר".

בדירוג השני מוצבים ללא מספור ביניהם שבע מדינות – אוסטרליה, קנדה, סין, צרפת, רוסיה, בריטניה וישראל. על פי המחקר רוסיה וסין ככל הנראה עולות על כל המדינות האחרות למעט ארה"ב. בין היתר מציינים מחברי המחקר כי ישנם הבדלים משמעותיים בין האופן שבו שתי המדינות מגדירות "סייבר פוגעני" לעומת מדינות מערביות אחרות.

"הן עבור סין והן עבור רוסיה, מה שהמערב מכנה 'סייבר פוגעני' הוא רק המרכיב הטכני של יכולת פעולת מידע רחבה יותר – רק אמצעי אחד לשליטה במרחב המידע ולחתור נגד היריבים. לכן, מדובר באותה מידה בזרוע של מכונות התעמולה של אותן מדינות ואמצעי להעביר פייק ניוז, כדי לחדור לתשתית הקריטית של היריב". לכן, רוסיה וסין עשויות להקדיש פחות משאבים מארה"ב לפיתוח יכולות סייבר צבאיות פוגעניות, במיוחד כאלו שמיועדות לנטרל תשתיות ורשתות קריטיות מתוחכמות במהלך עימות.

בכל הנוגע לישראל, כותבים המחברים, "ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שזיהו את המרחב הקיברנטי כאיום פוטנציאלי לביטחונה הלאומי, והחלה לטפל בנושא לפני יותר מ-20 שנה. בתחילה היא תפסה כי האיום המרכזי הוא התקפות סייבר נגד התשתית הלאומית הקריטית שלה, אך התפיסה התפתחה כך שהיא כוללת התקפות נגד יעדים אחרים בעלי משמעות ארצית". החוקרים ציינו כי התהליך הגיע לשיאו ב-2018, אז המדינה ניסחה אסטרטגיית סייבר לאומית עם הקמתה הרשמית של מנהלת הסייבר הלאומית.

החוקרים ציינו מספר מתקפות שיוחסו לישראל על פי פרסומים זרים נגד איראן. "התקפות בולטות שיוחסו לישראל כוללת שימוש בתולעת סטקסנט נגד תוכנית הגרעין בין השנים 2010-2008 והתקפה נגד נמל איראני ב-2020". הם הוסיפו וכתבו כי "בהתבסס על ראיות כאלו, נראה כי לישראל יכולת מפותחת למבצעי סייבר פוגעניים והיא מוכנה לבצע אותם במגוון רחב של נסיבות".

הקטגוריה השלישית כוללת, לצד מדינות כמו הודו ואינדונזיה, גם את אחת האויבות המשמעותיות ביותר של ישראל, אם לא המשמעותית ביותר בכל הנוגע לסייבר וריגול – איראן. על פי החוקרים "איראן רואה את עצמה כמי שנמצאת במלחמת מודיעין וסייבר עם אויביה". ב-2010, נטען במחקר, נתפסו האיראנים לא מוכנים בתחום הסייבר "אולם מאז המדינה הפכה לשחקנית סייבר נחושה".

יחד עם זאת, הבעיות הכלכליות ואי היציבות הפוליטית המתמשכת גורמת לכך "שאיראן לא תוכל להגביר את יכולות הסייבר שלה בקלות ובמהירות". החוקרים טענו כי "יכולות הסייבר של איראן אינן תואמות את קנה המידה והתחכום של תוכנית הטילים הבליסטיים או הגרעיניים שלה. הם חסרים לדוגמה את המשאבים, הכישרון והתשתית הטכנית הדרושים לפיצוח ולפריסה של יכולות סייבר פוגעניות". החוקרים מסכמים וכותבים כי "איראן היא מעצמת סייבר מהדרג השלישי, שמשתמשת בטכנולוגיות סייבר פחות מתוחכמות וביכולות מבצעיות כדי לשרת את יעדיה האסטרטגיים, שכוללים ריגול, הפגנת כוח ואיתות אסטרטגי".

גם צפון קוריאה ניצבת בדירוג השלישי, אך החוקרים קוטלים אותה בכל הנוגע ליכולות סייבר כלשהן. "בצפון קוריאה אין יכולת מודיעין מתוחכמת. רמת אבטחת הסייבר במדינה היא מהנמוכות בעולם. היא כמעט ולא ממלאת חלק בדיפלומטיה העולמית בסייבר, ויש לה מעט מערכות יחסים בינלאומיות שתומכות בשאיפות הסייבר שלה. למרות נטיית המדינה לבצע פעולות סייבר פוגעניות, הטכניקות שמשמשות אותה הן בסיסיות יחסית, מכיוון שאין בהן יכולת פעולה מתמשכת או תחכום".