ראש השב"כ החדש רונן בר, שצפוי להיכנס לתפקיד בימים הקרובים, פרסם באפריל האחרון מאמר נרחב באתר המרכז למורשת מודיעין, בו ניתן להניח בדיעבד כי התווה את הדרך בה ינהיג את שירות הביטחון הכללי בשנים הבאות.
שמואל בוכריס
במאמר המופיע תחת הכותרת "מנהיגות תחת אש השילוביות" מציין בר כי לאור התפתחות בתחום הביון, אין מנוס משילוב בין הגופים השונים, ומטשטוש הגבולות המסורתיים שהיו קיימים ביניהם.
"כניסת ממד הסייבר והשינויים בעולם המדינתי, הופכים למעשה את הגבולות הבין-ארגוניים המסורתיים והתהליכים ההיררכיים הפיקודיים, הכול כך יעילים בשדה הקרב או במבצע, לגורמים מעכבים במערכות משולבות, בהשפעה על תכליות יריבים ובבניין כוח יעיל", ציין בר במאמרו. לדבריו, "בעידן ספקטרום והסייבר, גם סוגיה ברורה לכאורה, כמו ריבונות מדינתית, אינה יכולה להצטמצם לשאלת הגבולות הגאוגרפיים".
עוד נכתב: "לא רק מאמצים ליצירת נגישות למידע מסווג, אלא גם ניסיונות השפעה על ציבורים ואישים, יצירת 'אמת' וחיזוקה ושיבוש מידע ותהליכים באופן שעלול לערער משטרים ושיטות ממשל. השימוש ההולך וגובר בסייבר כתשתית במלחמה המודרנית הפתוחה לבודדים, ארגונים ומדינות, מקשה עוד יותר על יצירת גבולות אחריות או התמחות, הן בתוך ארגוני הביטחון ובוודאי שביניהם, וגם הוא מחייב התארגנות אחרת".
לספק פתרונות למול הפעולות המתחדשות של היריב
בר התריע כי ארגונים ממשלתיים ביטחוניים עלולים להיות חשופים לקושי ביצירת מענה מהיר מול קצב השינויים המואץ, זאת מכיוון שאנשיו עלולים למשוך ליצירת פתרונות היררכיים ומסורבלים שאינם עומדים בהלימה לקצב השתנות בצד היריב. לעומת זאת, גופים אחרים מסוגלים לפעול בצורה מהירה ויעילה יותר, דבר שמעלה את הצורך בשילוביות בין הגופים השונים – שב"כ, מוסד, צה"ל, משטרת ישראל ומטה הסייבר הלאומי – על מנת לספק פתרון יעיל למצב החדש.
"ניסיונות לבצע חלוקת אחריות דיכוטומית לאיסוף, המקבילה לחלוקה בעולם הקינטי, צפויים להיכשל", הדגיש ראש השב"כ החדש.
לשם כך, ציין בר, יש צורך במספר פעולות בין ארגוניות, ביניהן תאום בין הגופים שיאפשרו כניסה ל"גוף עמית", לצורך מימוש משימה כזו או אחרת ושיתוף פעולה מתקדם יותר.
"נתקשה למצוא היום מבצעים, תהליכים מבצעיים ואף פרויקטים שלא מתקיימים בשת"פ כזה או אחר", כתב וציין כי יש צורך לבצע שילוביות מתקדמת בין הארגונים שכוללת "ניסוח משותף של תכליות, חלוקת וסנכרון מאמצים ותעדוף מוסכם ואחוד". דבר זה אף יאפשר לעמדתו של בר מקסום אינטרסים מול גופי מודיעין וביטחון ממדינות עמיתות והצגת חזית אחידה ומשולבת, דבר שיאפשר גם העברת מידע שמגיע מהם בתפוצה רחבה ומהירה.
"בהתנהלות הנוכחית, ברירת המחדל למול יריב או גזרה משותפת - היא שיתוף. זוהי השכבה הבסיסית וזהו תנאי הכרחי מאפשר, אך לא מספק, לבניית מנגנונים משולבים", כתב.
מודל לשיתוף הפעולה בין גופי הביטחון בישראל
ראש השב"כ החדש קרא ליצירת מודל שש שכבות לשיתוף פעולה – תהליכי ניהוג משותפים לתיאום תכליתיות ואסטרטגי מול זירה או יריב, יצירת מנגנוני ניהול וביצוע שמתאימים לבעיה משותפת, בניית מערכת תקשורת בין ארגונית, יצירת אמון וטרמינולוגיה משותפת, הצרחת כוח אדם ולבסוף מנהיגות מתאימה להובלת אתגר זה.
בר קרא למעבר של גורמים בין הארגונים בהליך של הצרחת כוח אדם, מכיוון שלתפיסתו "הצרחת כוח אדם כחלק ממסלול פיתוח, מהווה דרך נוספת להשגת מטרות. מספרים קטנים של הצרחות מייצרים הבדל גדול". עוד ציין כי אומנם יש מקום לשמור על הד.נ.א שונה בין ארגון לארגון, אך שלצד זאת יש צורך להתפתח ולדעת כיצד לשתף פעולה, על ידי החלפה של כוח אדם איכותי בין הארגונים – דבר שיאפשר לארגון הקולט יכולת וידע, יצירת מנהל עם ידע רחב יותר, וכן ניסיון וקשרים, וכן אפשרויות קידום.
רעיון זה, אפשר רק להניח, יזכה לתמיכה גם במוסד למשל, שכן גם בר וגם דוד ברנע, ראש המוסד החדש, שניהם התגייסו באותה השנה לסיירת מטכ"ל ויודעים היטב כיצד לשתף פעולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו