הצצה ל"פלגה האדומה" - יחידת העילית למניעת השתלטות עוינת על בסיסי צה"ל

הלוחמים פשטו עם שחר, מתקרבים לבסיס הצבאי בשקט, בדממה, מציבים סולם במהירות - ובתוך רגע הם בפנים. כעת כמעט דבר לא יכול לעצור אותם מפגיעה בחיילים, מאיסוף מודיעין קריטי או מגניבת נשק מתוחכם. מזל שהפעם מדובר בלוחמי הפלגה האדומה, יחידה מיוחדת שכל מטרתה כי לבחון האם ניתן לחדור לבסיס צבאי של צה"ל. בפעם הבאה, אלו עלולים להיות כוחות האויב.

לפני מספר שבועות ביצעו לוחמי הפלגה האדומה תרגיל רחב-היקף בבסיס פיקוד צפון בצפת. למרות שמדובר בתרגיל שנעשה בכל מדינת ישראל, לא ניתן להתעלם מההקשר – בעימות עתידי, החיזבאללה מתכנן לכבוש יישובים כך שהשתלטות על בסיס צבאי יכולה להיות הישג גדול עבורו. נוסף על כך, באזור זה נעשו בעבר ניסיונות לחדור לתוך בסיסים – ביניהם בליל הגלשונים, פיגוע שבמסגרתו חדר מחבל באמצעות גלשן ורצח שישה לוחמי נח"ל בקרבת מחנה גיבור.

הפלגה האדומה היא ייחודית ומיוחדת בנוף הצה"לי. מדובר בכשמונה לוחמי מילואים בלבד, יוצאי יחידות מיוחדות ויחידות קרביות עם רקע באבטחה - ביניהם גם כאלו שהיו בתפקידים בכירים ביחידה לאבטחת אישים - שמטרתם היא אחת: ללמד ולהכשיר את הבסיסים השונים בישראל להגן על עצמם בצורה מיטבית. הפלגה אחראית בשנים האחרונות לאבטחת החיילים ומגוון מחנות בצה"ל, ביניהם בסיסי 8200, חיל הים, חיל האוויר והכור בדימונה.

כדי לחדור לבסיסים, משתמשת הפלגה האדומה בשיטות של זיוף, מניפולציות הונאה, חדירה פיזית ולוחמה טקטית - הכל בתיאום מלא עם מפקדי הבסיס. הדבר קריטי במיוחד בימים אלו, ברקע הפריצה של גנב רכב בדואי לתוך בסיס נבטים בתחילת השנה, לצד ניסיונות לגניבת תחמושת בכל רחבי ישראל. בצה"ל מבינים את הבעיה ולכן הקימו את מערך הגנת המחנות, במגמה לשפר דרמטית את הבסיסים באמצעות תשתיות ואמצעים מתקדמים, מיגון בונקרים ונשקיות, השקעה נרחבת בטכנולוגיות, ומאות ביקורות בבסיסים.

"יכולת בוטיק"

הרעיון להקים את הפלוגה קרם עור וגידים לפני כעשור על ידי שלושה אנשים - ניר סולוביי, גיא בניטה וסרן (מיל׳) מיקי ווינברג אשר משמש כמפקד הפלוגה. השלושה, אנשי מקצוע ותיקים בתחום האבטחה והביטחון, הבינו שהם יכולים כאנשי מילואים לתרום לצה"ל בתחום הגנת המחנה, כפי שהם עושים באזרחות. ווינברג שימש במשך כ-20 שנה כמאבטח של ראשי ממשלות – משמיר דרך רבין ופרס ועד נתניהו - וכיום הוא בעל חברה פרטית בתחום האבטחה. כתוצאה מכך, הוא בעל ניסיון עצום בתחום זה.

"פעם היינו מגיעים, עושים תרגיל, משאירים לקחים ועוברים הלאה", מסביר ווינברג, "בשנתיים האחרונות אנחנו פועלים במסגרת אגף המבצעים, שמאפשר לנו לספק חבילת מוצרים לבסיס. אנחנו יודעים לקחת מחנה, לזהות את הפערים ולבנות תוכנית של ממש שיכולה להתפרס על חצי שנה. אנחנו בוחנים את כל תחום הלחימה, ראיית התוקף, מלווים את הבסיס ממפקד המחנה, דרך קצין ההגנה ועד אחרון החיילים. בסוף מגיע גם התרגיל, שהוא הדובדבן שבקצפת. המטרה שלנו היא לשפר כל מחנה שאליו אנחנו מגיעים.

"היכולת שלנו היא יכולת בוטיק. אנחנו לא מבצעים ביקורת של מחנה, אלא מגיעים אליו ומביאים אותו למצב הרבה יותר טוב. אנחנו לא מגיעים כדי לבקר אלא כדי לשפר, לבנות מענה לכל יחידה. ההבנה בצה"ל היא שאירוע עלול לקרות שוב, בתצורה כזו או אחרת, ומטרתנו היא להכשיר את החיילים - מהש"ג ועד מפקד הבסיס - לאירוע קיצון".

"זה לא עניין של 'וואסאח'"

ראש מדור אבטחה באגף המבצעים, רב סרן איל רז, מסביר שהיכולת שמספקת הפלגה האדומה היא קריטית, ושמטרתה להשלים את מגוון הפעולות שמבצע צה"ל בבסיסים בשנים האחרונות. "אנחנו מבצעים מערכה מאוד משמעותית כדי לשפר את תחום אבטחת המחנות של צה"ל, והצוות מספק ליחידות כלי בהיערכות לקראת הגנה על המחנה", הוא אומר.

"הם מגיעים ליחידה, מלווים אותה במשך שבועות ומכינים אותה לתרגיל כדי להעלות את רמת האבטחה. לאחר מכן, הם מבצעים את התרגיל שכולל שימוש באמצעים מגוונים - ביניהם נשקי דמה, רימוני עשן ועוד - כדי להראות לחיילים כיצד יתבצע תרחיש שכזה. לעיתים אנחנו משתמשים באפקטים עריכתיים כדי לשקף את אופי התרגיל, בסרטון שאנחנו מספקים להם. חשוב שהם יבינו את האיום. זה לא עניין של 'וואסאח' אלא לתת להם את הכלים בצורה האותנטית ביותר שאפשר.

"הפלגה מגיעה לכל היחידות בצה"ל, כולל יחידות מסווגות, אמ"ן, חיל האוויר וחיל הים. כל הגופים של צה"ל מתורגלים על ידנו, כשכמובן שמחנה יותר אסטרטגי ומשמעותי מקבל ביקורים בתדירות יותר גבוהה. אני בתחום האבטחה מאז 2005, ואני לא זוכר השקעה כמו שיש בתקופה האחרונה באבטחת המחנות. אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר בטוח ממה שהיינו.

"אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, כדי לוודא שאין צורך ביישור קו כזה או אחר. התפקיד שלנו הוא להיות ערניים כל הזמן, עם היד על הדופק, ולראות שאנחנו לא נרדמים בשמירה – תרתי משמע. אנחנו מבינים את האיומים, מתעסקים בהם ובוחנים אותם כל הזמן. התפקיד שלנו הוא לוודא שהאנשים מוכנים וערוכים לתקרית שכזו".

"אדם של סגירת מעגלים"

אחד מהלוחמים ביחידה הוא רס"ל יאיר וענונו, שמשמש כחונך בפלגה בנוסף למומחיות בתחום ראיית התוקף וכיועץ בתחום האבטחה. אל עולם האבטחה הוא הגיע בנסיבות טרגיות. כצעיר חרדי שגדל בירושלים בשנות האינתיפאדה השנייה, הוא חוו על בשרו שני פיגועי התאבדות קשים אשר הובילו אותו להבנה שהוא חייב למנוע אירועים כאלו.

"את הפיגוע הראשון חוויתי כשהייתי צעיר יחסית, באוגוסט 1995. נסעתי באוטובוס כשהתרחש הפיגוע ליד גבעת התחמושת. היינו פחות ממאה מטר ממקום הפיצוץ, רואה את המראות מרחוק. רצתי הביתה, שלושה או ארבעה קילומטרים, כמו שלא רצתי מעולם". בפיגוע זה, שבו מחבל התפוצץ באוטובוס שעבר בכניסה לבית הספר רנה קסין בשכונת רמת אשכול, נרצחו חמישה ישראלים.

שש שנים מאוחר יותר שירת וענונו כלוחם בנח"ל החרדי. במוצאי שבת, בדצמבר 2001, הוא בילה ב"קפה רימון" במדרחוב בן יהודה בירושלים כשלפתע נשמע פיצוץ עצום. "כמה דקות אחרי שפגשתי במדרחוב חניך שלי ונתתי לו כיף, הרעידו שני פיצוצים את מרכז העיר. את המראות שראיתי אני לא אפרט".

עם סיום שירותו הצבאי החל לעבוד כמאבטח באוטובוסים בירושלים, בתקופה מאוימת במיוחד שבה הם היוו יעד למחבלים מתאבדים. לאחר מכן, פעל בעולם הנדסת האבטחה, במערך הסמוי של נתב"ג, אבטחת אישים ועוד. לפני עשור, כששותפו העסקי מיקי ווינברג הגה את הרעיון להקים את הפלגה האדומה, הוא הצטרף אליו כמומחה לנושא ראיית התוקף.

"הרעיון הוא להביא את הזווית של התוקף וכיצד להתגונן בפניו. אני חונך את אנשי המחנה כיצד לפעול מול תוקף. אני אדם של סגירת מעגלים, אולי בגלל טראומות העבר, ואני רוצה לתקן את הדרוש תיקון. גילינו שבצה"ל יש נקודות שצריך לשפר בתחום הגנת המחנות, וכעת יש לנו את ההזדמנות לתקן אותן. זה התפקיד שלנו".