מאיפה הגיעה ההצדעה?

בישראל כל ילד שיודע לדבר יודע גם לזהות את תנועת ההצדעה הצבאית – אבל התשובה לשאלה מה מקורותיה לא ממש ודאיים. למעשה, מדובר במעין “חור שחור” היסטורי, שמוביל לכמה תיאוריות מסקרנות.

התיאוריה הראשונה מחזירה אותנו לימי האימפריה הרומית. לפיה, אזרחים וחיילים נדרשו להתקרב לאנשי ממשל כשיד ימין – היד שרוב האנשים מחזיקים בה כלי נשק – מורמת, כדי להראות שהם אינם חמושים וכוונתם תמימה. הרמת יד שימשה הצהרה של כוונות טהורות, מחווה שעשויה להזכיר את תנועת ההצדעה המודרנית.

תיאוריה נוספת צומחת מימי הביניים. אבירים שנהגו להציג את עצמם היו מרימים את מגן הפנים שבקסדה כדי שיזהוו אותם – ושוב, בדרך כלל בעזרת יד ימין. לפי התיאוריה, הרמת מחסה הפנים התגלגלה בהדרגה למחווה צבאית רשמית של כבוד והכרה.

התיאוריה השלישית נחשבת לאמינה ביותר ומגיעה מאנגליה של המאה ה18. בעבר, הסרת כובע הייתה הדרך המקובלת להביע כבוד. עם השנים, כובעי הצבא הבריטי נעשו גדולים ומסורבלים, מה שהקשה וסיבך את המחווה הפשוטה. מסמך משנת 1745 הורה לחיילים שלא להסיר את כובעיהם מול קצין, אלא רק להצמיד את היד לכובע ולהשתחוות, אזכור מוקדם של ההצדעה שאנחנו מכירים כיום.

ומה לגבי כף היד הפונה מטה? לפי אחת האגדות, מלחי הצי הבריטי שעבדו בזפת ובשמן התביישו להציג את את כפות ידיהם המלוכלכות, ולכן נהגו להסתיר אותן ע"י הטיית כף היד כלפי מטה, ויש האומרים שהמלכה ויקטוריה היא זאת שראתה הצדעה מהסוג הזה ושינתה רישמית את המחווה.

איזו מהתיאוריות נכונה? אף אחד לא יודע בוודאות, ויכול להיות שכולן יחד היו חלק ממנעד של מחוות שהפכו לאט לאט להצדעה הצבאית המודרנית.