החוויה המטלטלת של לוחם המילואים - שהפכה לשיר

יאיר צנגן (26) הוא פסנתרן, כותב ומלחין ירושלמי, דתי-לאומי. בצבא שירת כלוחם ומפקד בשריון, נבחר למפקד טנק מצטיין, וכיום מפקד טנק במילואים. במלחמת חרבות ברזל צבר כבר יותר מ-300 ימי מילואים כלוחם פעיל. מעבר לצד הצבאי-טכני, החזיק בפלוגה גם את עולם החינוך ומורשת הקרב, ועסק כל הזמן בשאלות של חיבור בין אנשים מרקעים שונים.

מוזיקלית, צנגן הוא בוגר המסלול המלא בכתיבה והלחנה ב"רימון" ובוגר תכנית המנהיגות "מסעות דעת" במכון ון ליר, וכיום סטודנט לפסיכולוגיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. הוא מופיע כפסנתרן וזמר, כותב ומלחין שירים עבריים שנעים בין רוק אלטרנטיבי, אינדי ופסנתר סינגר-סונגרייטר, עם השפעות של רוק ישראלי ושל גיטרות.

"מי יכול לאלה" - שירו החדש - נולד מתוך נסיעה בין בתי חולים, באמצע חופשה קצרה מסבב מילואים בלבנון, אחרי שארבעה חברים קרובים שלו נפצעו קשה בלחימה. יום אחרי הפציעה מצא עצמו נוסע בין בית החולים בלינסון לבית חולים רמב"ם, נכנס לחדרים בהם חברים שלו שוכבים מורדמים, מחוברים לחבישות וצינורות, ומרגיש שבאיזשהו אופן גם הוא שוכב שם איתם.

מתוך השקט בנסיעה חזרה הביתה יוצאת מנגינה - ואחר כך מילים. "פוטנציאל להרבה אור, והרבה צחוק ותקווה ורוך בין איש לרעהו, וראיה של הטוב שישנו גם פה, באדמה הרועשת הזו שלנו", מספר צנגן.

כתב היד שעל העטיפה ובקליפ מבוסס על כתב ידו של סרן איתן פיש ז"ל שנפל בקרב בעזה במלחמת חרבות ברזל.