איתי גרנק, מנכ"ל משרד המורשת, ושר-שלום ג'רבי, מנהל החטיבה לחינוך ולקהילה בקק"ל, השתתפו בוועידת ישראל היום בניו יורק וסיפרו על פעילותם בתוך ישראל ובין ישראל לתפוצות.
"משרד המורשת עוסק בכל אתרי המורשת בארץ", אמר גרנק, "מה-7 באוקטובר אנחנו מתעדים את כל מה שקורה בעוטף עזה כדי לבנות שם מרחב מורשת, שמספר את הסיפור של מה שקרה לכל העולם. אספנו את כל הרכבים השרופים ממגרש הרכבים בתקומה, הקמנו בשדרות, איפה שהייתה תחנת המשטרה, אנדרטה. היום מבקרים בעוטף עזה 3,000 אנשים בקיבוצים. הדילמות שלנו לא פשוטות, יש לנו אתגרים גדולים. אנחנו עובדים מול כל הקיבוצים שחדרו אליהם".
כשנשאל איפה עובר הקו בין מורשת לשיקום השיב גרנק: "זאת באמת הדילמה הקשה, יש המון אתרים של הנצחה, אבל יש גם רצון שאנשים יחזרו לחיים. לפני שבועיים היו אצלי במשרד בכפר עזה הורים של ילדים שנחטפו ונרצחו. מצד אחד גם הקיבוץ חצוי, הוא רוצה לחזור לחיים, ומצד שני צריך לשמר את ההיסטוריה. תלמיד במכינה קדם צבאית צריך להגיע לפני שהוא מתגייס, לקבל משמעות, להבין על מה הוא נלחם וכמה זה חשוב".
"קק"ל הוא הארגון הראשון שהוציא אנשים ועשרות אלפי אנשים לבתי מלון עם העשרה חינוכית", סיפר שר-שלום ג'רבי, מנהל החטיבה לחינוך ולקהילה בקק"ל, "במשך הזמן השקענו ומשקיעים מיליונים בכיתות כוננות ובחינוך".
ומה לקק"ל ולחינוך? "האבות המייסדים הבינו שאי אפשר להכשיר קרקעות בלי להכשיר לבבות", הסבירה ג'רבי, "ובאמת אנחנו עוסקים בחינוך. חטיבת החינוך היא בעלת התקציב הגדול ביותר בקק"ל ואנחנו משקיעים כדי להבין איך אנחנו מאחים את הקרע. צריך לזכור שלפני ה-7 באוקטובר כמעט הייתה כאן מלחמת אחים, אבל על 90 אחוזים מהדברים אנחנו מסכימים. לכן, בכל המיזמים המשותפים שלנו בהיקפים של מאות מיליוני שקלים אנחנו קודם כל מקיימים את המפגשים בחברה הישראלית ולאחר מכן גם מחוצה לה".
עוד הוסיף: "לפני שנה וחצי הייתי בסיור בארגנטינה, בבית הספר שלום עליכם, ונפגשתי עם המנהלת. היא סיפרה לי שאחרי 7 באוקטובר הגיעה אליה אמא עשירה מאוד שהילדים שלה למדו בבית ספר פרטי, אבל היא באה לרשום את הילדים לבית ספר. המנהלת שאלה מה קרה והיא סיפרה שהאם ראתה בטלוויזיה את כל מה שעשו לנו ובכתה. הילדים צפו וחזרו לשחק בכדור. כאן היא הבינה שהיא מאבדת אותם, שהיא הבינה שהיא צריכה להביא את הילדים לבית ספר יהודי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו