"הלב של הגדוד": המחווה המדהימה של הלוחמים לרס"ר שביתו נשרף

עם תחילת מבצע "עם כלביא", גדוד המילואים 8211 של חטיבת אפרים המשרת בשומרון, הוקפץ גם הוא בצו 8 - לסבב המילואים הרביעי שלו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. אחרי שבועיים אינטנסיביים ורגע לפני סיום הצו ד', הרס"ר הוותיק של הגדוד, קיבל בשורה קשה במיוחד.

בעוד אשתו, ילדיו וגם אמא שלו נוכחים בבית, פרצה שריפה בדירתו שבמבשרת ציון - שהסתיימה בנזק בלתי הפיך והפיכתה ללא ראויה למגורים, זאת כמובן לאחר מאמצי כוחות כיבוי האש, שלא הצליחו להצילה. יש לציין כי אף אחד מבני המשפחה אינו נפגע בגוף, אך הנפש נותרה מצולקת.

"השריפה פרצה בערב יום חמישי, לפני כשלושה שבועות", מספר ד' בשיחה עם "ישראל היום", "הייתי בבסיס, זה היה יום לפני שהגדוד השתחרר. אשתי הייתה בסלון עם הילדים ופתאום הם שמעו רעשים והאור התחיל לרצד. הילדה הגדולה הלכה לכיוון מקור הרעש, פתחה את הדלת של יחידת ההורים - ושם גילתה את האש".

"הם ברחו החוצה" הוא משחזר בכאב, "כמובן שהתקשרו ישר למכבי האש. הורידו שם שתי מכליות מים, אבל זה לא עזר. כל הבית הלך. גם מה שלא נשרף - נהרס, התמלא בפיח ובעשן ולא הייתה יכולת לעשות בו שימוש. הכל נזרק.

"אשתי התקשרה אליי ואמרה לי שהבית נשרף. אמרתי 'מה זאת אומרת נשרף?'. בהתחלה אתה בכלל לא מעכל. היא הייתה בהיסטריה נוראית. דיברתי עם הילדים, ניסיתי להבין מה קורה. שמעתי את הכבאיות ברקע, וכמובן ישר יצאתי הביתה. כשהגעתי, האירוע כבר הסתיים. זה בסביבות 23:00 בלילה".

בעקבות המקרה הטרגי ט', המג"ד לא חשב פעמיים - ומיד הרים קמפיין גיוס תרומות עבור מי שנתן וממשיך לתת במשך שנים את כל כולו עבור הגדוד ועבור המערכת. "הבית של ד' היקר שלנו, יחד עם כל רכושו, נשרף וחייו נעצרו", נכתב בדף גיוס התרומות, "עכשיו ד', שתמיד עוזר לכל אחד מכל הלב, צריך את העזרה שלנו. אנחנו, המשפחה הגדודית שלו, לא נשארים אדישים. פותחים את הלב, ואת היד - וקוראים לכולכם להצטרף. כמו שהוא תמיד שם בשביל כולם, בואו נראה לו שהוא לא לבד".

"הגדוד עבר הרבה אירועים קשים במלחמה, אבל התקופה הזו גם הפכה אותנו למשפחה באמת", אומר לנו המג"ד ט', "מעבר לעובדה שמאז 7 באוקטובר אנחנו רואים אחד את השני יותר מאת המשפחות שלנו, אנשים עוזרים אחד לשני בכל תחום. אנחנו רואים את זה בשמחות ולצערי גם באסונות.

"ד' הוא הלב של הגדוד. הראשון שמגיע והאחרון שחוזר הביתה. הדאגה שלו לחיילים היא אין סופית, 24/7, ולכן גם לא היה קשה לרתום את כולם למענו. זה בן אדם שתרם כל כך הרבה, מאות ימי מילואים, ונשאר כמעט בלי כלום. אפילו בגדים אין לו, רק מדים".

אך אנשי הגדוד ממש לא הסתפקו רק בעזרה כלכלית. הם הגיעו לביתו השכור של ד' ועזרו לו להקים את מקום משכנו החדש והזמני - הרכיבו ארונות, ניקו את הגינה, שיפצו ובעיקר גרמו לו להרגיש שיש לו עם מי לעבור את התקופה הקשה הזו.

"אנחנו מנסים לעזור לו עם מה שאפשר, ציוד, בגדים לילדים, קצת כסף כדי שיוכל לעמוד על הרגליים", אומר ט', "הרבה אנשים טובים עוזרים לנו בדרך ואנחנו אסירי תודה לכולם".

"אם לא הגדוד, אני לא יודע איפה הייתי היום. אני אומר את זה בריש גלי", מודה בגילוי לב ד', "רוצה להגיד כל הכבוד לכל אחד ואחד - אלו שבאו ועזרו פיזית וכלכלית. הטלפונים שהרימו אליי הרימו אותי למעלה. זאת החשיבות של הגדוד הזה".