פוסט טראומה (אילוסטרציה). צילום: Getty Images/iStockphoto

"השלכות מרחיקות לכת": אחרי שנים של מאבק - קברן צבאי הוכר כנכה צה"ל

הקברן, שטיפל במאות חללים והתמודד עם סיפורים קשים במיוחד לאורך יותר מעשור, הוכר עם פוסט טראומה, לאחר שמשרד הביטחון דחה בתחילה את בקשתו וטען שהוא סובל רק מ”דיכאון קל” • עו"ד יואב אלמגור, שטיפל במקרה: "החלטה חשובה, תסייע לו ולרבים אחרים"

לאחר מאבק משפטי ממושך, הצליח קברן צבאי לזכות בהכרה כנכה צה"ל עקב פוסט-טראומה קשה שפיתח במהלך שירותו. בית משפט השלום בירושלים קיבל את ערעורו נגד החלטת משרד הביטחון שדחה את בקשתו, וכפה על המשרד להכיר בו כנפגע.

הקברן, יליד 1974 ובן למשפחה חרדית מרובת ילדים, התגייס לצה"ל ב-1999 והחל שירות קבע שלוש שנים לאחר גיוסו. תפקידו כלל זיהוי ואיסוף חללים בשטח, לעיתים תחת אש כבדה, טיפול בגופות, ארגון וביצוע הלוויות ואזכרות, וליווי צמוד של המשפחות השכולות.

במשך יותר מעשור טיפל הקברן במאות חללים והיה עד למראות קשים ולטראומות בלתי פוסקות. בין האירועים הקשים ביותר שתיאר בתצהירו: השתתפות בטיפול באסון הנגמ"ש בציר פילדלפי ב-2004, בו נאלץ לאסוף חלקי גופות תחת אש, טיפול במקרה מצמרר של חייל שאותר לאחר חשש להתאבדות כשגופתו הושחתה על ידי חיות בר ופינוי בית העלמין בגוש קטיף במהלך ההתנתקות ב-2005.

במלחמת לבנון השנייה טיפל הקברן בכ-25 חללים, ביניהם חיילים שהכיר אישית, וליווה את משפחותיהם. הוא טיפל גם בקורבנות אסון הכרמל ב-2010, קורבנות תאונת המסוק ברומניה באותה שנה, ובנופלים במבצעים "עמוד ענן" ו"צוק איתן", כשבמבצע האחרון לבדו טיפל בכ-30 חללים במצב קשה במיוחד.

בעקבות החשיפה המתמשכת לאירועים טראומטיים, החל הקברן לסבול מתסמינים קשים: סיוטים, פלאשבקים, התפרצויות זעם, קשיי ריכוז והתבודדות חברתית ומשפחתית קיצונית. הוא ניסה להימנע מכל טריגר שעלול להזכיר לו את האירועים הקשים, אך נאלץ להתמודד עם קשיי תפקוד חמורים בבית ובעבודה.

בית משפט השלום בירושלים (ארכיון), צילום: יואב ארי דודקביץ'

ב-2013 שוחרר מהשירות הקבוע בשל קיצוצים והמשיך לשרת במילואים. ב-2016, לאחר הבנת חומרת מצבו, הגיש בקשה להכרה כנכה צה"ל, אך לאחר ארבע שנים החליט משרד הביטחון לדחות את בקשתו. הטענה: מצבו אינו עולה לכדי פוסט טראומה אלא מבטא "הפרעה חרדתית-דיכאונית קלה בלבד".

הקברן פנה לעו"ד יואב אלמגור, שהגיש ערעור לבית משפט השלום בירושלים. לערעור צורפה חוות דעת מפורטת של מומחה לפסיכיאטריה, שציין כי התובע "סובל מהפרעה פוסט טראומטית קשה וממושכת" בשל שירותו הממושך. המומחה גם מתח ביקורת על צה"ל, וציין כי "הקשר המתמשך של התובע עם המשפחות השכולות מנוגד לתורת הנפגעים של צה"ל, ומוביל לטראומטיזציה משנית מתמשכת”.

ועדת הערעורים התרשמה מעדות הקברן ומחוות דעת המומחה, קיבלה את הערעור והורתה למשרד הביטחון להכיר בו כנכה הסובל מפוסט-טראומה קשה. בעקבות ההחלטה, קבעה הוועדה הרפואית של משרד הביטחון לקברן דרגת נכות של 50% - דרגה גבוהה במיוחד המבטאת את חומרת מצבו.

לדברי עו"ד אלמגור: "מדובר בהחלטה חשובה, שיש לה השלכות מרחיקות לכת על תומכי לחימה וקברנים העוסקים בזיהוי וקבורת חללים ונמצאים בסיכון גבוה לפוסט-טראומה מתמשכת. ההכרה בפגיעה הנפשית הקשה שחווה התובע, תסייע לו ולרבים אחרים במצבו לקבל את הטיפול והתמיכה להם הם זקוקים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...