"מי שהריח את המוות - לא ישכח": הרב חושף את חוויית המילואים הקשה ב"עם כלביא"

"התגייסנו ביום שישי לפנות בוקר, גדוד חילוץ ותיק בגזרת גוש דן" כתב הרב עופרן, "רצה הקב"ה והתגלגלנו בשבועיים האלה לזירות נפילה והרס חסרות תקדים, שעד היום פגשנו רק בתרגילים ובתרחישים הדמיוניים. בין השאר נפלה בחלקנו האחריות העצומה לניהול אתר ההרס הגדול ביותר בתולדות פקע"ר בישראל - רב הקומות שקרס בבת ים וגבה את חייהם של 9 אנשים. 5 ימים ולילות עבדנו שם מסביב לשעון עד שמצאנו את הנעדרת האחרונה".

"קראתי פוסטים נרגשים שמתפייטים על טיסות והפלגות החילוץ, כאילו מדובר באיזה מופת ייחודי של ציונות ואהבת הארץ. הדבר הכי טבעי בעולם הוא לרצות להיות בבית עם המשפחה שלך ברגע שפורצת מלחמה. הדבר הייחודי והמדהים הוא עשרות אלפי בני אדם שעושים את התנועה ההפוכה וברגע שפורצת מלחמה עוזבים את המשפחה והבית שלהם ויוצאים למילואים. זה פלא שאי אפשר להירגע מלראות אותו שוב ושוב ושוב".

על מאמצי החיפושים אחר מריה פשקורובה ז"ל - שגופתה אותה לאחר ימים: "חמישה ימים ולילות חיפשנו אותה. כל חייל בגדוד הספיק בימים האלה להכיר את הטרגדיה של המשפחה שלה, את התמונה שלה ואת הסיפור שלה. הרגעים שבהם נשאו אותה חיילי האנו"ח באלונקה, ופלוגה שלמה ליוותה אותה בדממה, היו מהרגעים המצמררים שזכיתי לעמוד בהם. היא לא ישראלית ולא יהודיה, והיא נהייתה כמעט אחות של כל אחד ואחת מאיתנו".

"זה סבב המילואים הרביעי שלי בשנתיים האחרונות. הפעם 'רק' שבועיים", סיכם הרב עופרן, "ה'קו' הבא שלנו כבר נעוץ ביומן בהמשך השנה (עוד 80 יום!). המחיר המשפחתי והזוגי אדיר, בלתי נסבל, מפרק ומפורר. העבודה, הפרנסה, הלימודים והחיים פשוט נחרבים. לא פחות.

"זה לא 'עול', זה חורבן. הגרעין האיראני הוא סכנה גדולה ומדינת ישראל בחכמתה השכילה לטפל בה והלוואי שהיא מאחורינו. חלוקת נטל השירות בחברה הישראלית הוא סכנה קיומית גדולה לא פחות ואם לא נטפל בה בדחיפות לא תהיה לנו תקומה".