"התאמה גנטית נדירה": לוחם גולני יצא מעזה, תרם מח עצם - והציל חיים

א' בן ה-21, לוחם בסיירת גולני, תרם מח עצם לילדה חולה לאחר שמסר דגימת רוק למאגר מח העצם בהדסה ואותר כמתאים לתרום ולהציל את חייה. א', המתגורר עם משפחתו בכפר תבור, קיבל את ההודעה המרגשת על כך שיוכל להציל חיים במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה.

"ביום הגיוס לצה"ל, בעת המיונים בבקו"ם (בסיס הקליטה והמיון בצה"ל), ניתנת לחיילים האפשרות לתת דגימת רוק, אשר תוצאתה תוכנס למאגר תורמי מח עצם ע"ש אלי אלקובי ז"ל בהדסה", מספרת עדן דהן, מתאמת תרומות מח עצם בהדסה עין כרם, "הדגימה נשמרת שנים רבות במאגר ומאפשרת לחיילים להציל חיים גם שנים לאחר הגיוס.

"כאשר נמצאת התאמה בין מטופל שסובל ממחלה במערכת החיסונית לבין תורם במאגר, אנו יוצרים קשר עם התורם ומסבירים הכל, באופן מעמיק, על תהליך התרומה בהדסה עין כרם. לפני מספר חודשים פנה מרכז רפואי למאגר התורמים בבקשה לתרומת מח עצם עבור ילדה בת 5 הסובלת מסרטן הדם, וא' הנמצא במאגר התורמים שלנו, הוא התורם המתאים לה, בהתאמה גנטית מלאה ונדירה".

הטלפון המפתיע מהדסה הגיע אל החייל כשהיה כבר ארוז עם ציודו האישי ביציאה משטח הלחימה.
"עמדנו לצאת מעזה והייתי כבר על המשאית שמוציאה אותנו חזרה", הוא מספר, "ופתאום קיבלתי טלפון ממתאמת מח העצם בהדסה.

"כשיצאתי מעזה הטלפון הראשון היה לאבא שלי, וסיפרתי לו על הטלפון מהדסה. באותו רגע לא הבנתי לעומק את הזכות הגדולה, והוא צירף לשיחה את אחיו שעובד במערכת הבריאות. שניהם התלהבו מאוד והסבירו לי לעומק במה מדובר. הם אמרו שזה דבר מטורף ומציל חיים, שזו מצווה ענקית. אז, כשהבנתי את הסיפור אמרתי שזו זכות לעשות אותה".

א' זומן להדסה ועבר תדרוך ומספר בדיקות לבחינת התאמתו הוודאית ובסיומן נקבע שיודיעו לו מתי להגיע לבית החולים כדי לתרום. "הזמן חלף ועברו עוד כמה שבועות ובגלל נסיבות רפואיות שקשורות בחולה הצעירה, עדיין לא היה אפשרי לבצע את התרומה. בינתיים נכנסנו שוב לעזה, הוקפצנו מחופשת 'רגילה', ונכנסנו לפעילות של חודש וחצי בשטח", הוא מספר.

"סיפרתי למפקד שלי שאני מתאים לתרומת מח עצם והוא ממש שמח והתלהב. ואז הגיע הטלפון מהדסה, הפעם המתאמות - שיודעות להשיג פשוט כל אחד בכל מקום - איתרו אותי דרך המפקד שלי כי היינו ממש בפעילות בשטח והודיעו לי שזה הרגע לביצוע ההליך בבית החולים. מהדסה פנו גם למג"ד שאישר את היציאה שלי לכזו פעולה חשובה והגעתי להדסה".

את מח העצם שתרם א׳, שאבו בהדסה בהליך פשוט שאינו מסכן את התורם. "תרומת מח עצם היא הליך בטוח", מציין פרופ' ראובן אור, מומחה בהמטולוגיה והמנהל הרפואי של מאגר תורמי מח העצם המתנדבים בהדסה.

"בפגישה הראשונה עם התורם חשוב לי להסביר לו הכל, לתאר את התהליך שיעבור מתחילתו ועד סופו ואת החשיבות של תרומת מח העצם, ובוודאי שעבור ילדה קטנה שזקוקה לה כדי לחיות" אומר פרופ' אור, "יש שתי דרכים לתרום מח עצם ובמקרה זה, בשל גילה הצעיר של החולה, ביקשנו מהלוחם שלנו לתרום בדרך של שאיבה מעצם האגן וקיבלנו את הסכמתו לאחר שהבין שההליך איננו מורכב ומציל חיים".

עפרה אלקובי, מנהלת מאגר מח העצם בהדסה, מספרת שלאורך המלחמה אותר מספר רב של לוחמים על ידי המאגר והם זומנו לתרום מח עצם. "לוחמי צה"ל מצטרפים למאגר עם רצון טוב להציל חיים. הדור הצעיר של מדינת ישראל מוכיח את עצמו כדור הניצחון כפי שכולנו כבר יודעים, דור שבחר לתרום למדינה, וכשמגיעה האפשרות הנוספת להעניק חיים לחולה שהם לא מכירים וזקוק להם - הם שם, מכל הלב.

"במהלך הדרך הצלחנו לרקום קשרים הדוקים עם מתנדבים בודדים ועם ארגונים כמו 'איחוד הצלה' שמסייעים לנו בלקיחת דם מתורמים ועם 'ידידים בדרכים' שמשנעים עבורנו עשרות ערכות לתורמי מח עצם מצפון ועד דרום גם בזמן מלחמה, ישראל אלמסי ולייזי שטרן, שהרימו את הכפפה והכניסו את מאגר תורמי מח עצם הדסה ע"ש אלי אלקובי ז"ל לחלק בלתי נפרד מפעילותם בשטח. זוהי בפירוש עשייה של גאווה לאומית".

א' מתאושש ומרגיש טוב באופן כללי. הוא בעיקר חש גאה על הזכות שניתנה לו. "אין מסופק ממני. הידיעה שהצלתי חיים מהדהדת, אני עם חיוך על הפנים שלא נמחק כבר כמה ימים", הוא מספר בהתלהבות, "הצוות שליווה אותי בהדסה היה מדהים וסיפק מידע לאורך כל התהליך, תמיד ענו על שאלות ועשו הכל ברוח טובה. עדן ובת שבע מתאמות התרומה, פרופ׳ ראובן אור המנהל הרפואי של מאגר מח העצם בהדסה, שגם התקשר היום לשאול איך אני מרגיש ואיך אני מתאושש. זה מחמם את הלב והרגשתי שם מעולה, בידיים טובות.

"אם חשבתי שאהיה מוגבל ולא אוכל להיות עם הצוות שלי בהקדם - אז ממש לא, אני מרגיש בסדר לגמרי. קצת תחושה מציקה בגב אבל זה כלום לעומת ההרגשה שלי מהמעשה עצמו. כל מה שאני יודע כרגע זה שתרמתי לילדה בת 5 שסובלת ממחלה קשה שמערבת את מח העצם. אני רק מקווה שההשתלה תצליח ושהיא תרגיש טוב, זה הכי חשוב מבחינתי.

"אשמח מאוד לפגוש אותה כשיהיה לזה אישור, רק אם המשפחה תבחר לעשות את זה. אני אכבד את ההחלטה שלהם. עכשיו קצת מנוחה שאחרי התהליך וברגע שאוכל לשים על עצמי ווסט - אני חוזר לצוות שלי".