מדהים ומצמרר כאחד: במכינה של טל ז"ל ידעו - זה המקום הראוי ביותר להנציח אותו

רב"ט טל דרור ז"ל התגייס במאי 2024 לצה"ל. הוא סיים את הטירונות כחניך מצטיין, המשיך לקורס בחיל תקשוב שגם אותו סיים כחניך מצטיין מופת, וסופח לגדוד 13 של גולני כמשק תקשוב.

טל התקבל בהמשך לתפקיד עליו חלם - מדריך במדור אימון יחידות בענף לומ"ר וסייבר - והיה אמור להתחיל בו לאחר סוכות, אך לא הספיק. טל נהרג יחד עם סמל דניאל אביב חיים סופר ז"ל ב-4 באוקטובר 2024, מפגיעת כטב"ם בבסיס צה"ל ברמת הגולן.

טל נולד וגדל בירושלים, בן בכור לרמי ואורית, אח למאיה ורואי, ובן זוג למולי. טל לקח את תפקידו כאח הבכור מאוד ברצינות – המשפחה הייתה בשבילו הכל. הוא היה אח חם, מחבק, עוטף, מקשיב, מכיל, מייעץ ומגונן, אך גם אהב להצחיק ולהשתובב עם אחיו.

אורית אמו מספרת: "טל היה ילד חכם וחריף במיוחד. הוא הצטיין בלימודים ובלט בידע רחב כמעט בכל תחום - מתמטיקה, פיזיקה, אסטרונומיה, פוליטיקה, היסטוריה, כלכלה, שוק ההון ואקטואליה. היה אפשר לדבר איתו על הכל. הוא אהב במיוחד מתמטיקה ופיזיקה, והעמיק בהם גם בזמנו החופשי.

"מגיל צעיר בלט גם במשחק השחמט: בגיל חמש קיבל את המדליה הראשונה שלו.
טל לא בזבז אף יום בחייו. הוא דאג למלא כל יום בלמידה ובעשייה, והקפיד לבנות לעצמו לוחות זמנים מדויקים גם בשעות הפנאי כדי להספיק לפגוש את סבתותיו, את חבריו, לקרוא וללמוד".

טל חלם לעבוד כמדען טילים בנאס"א או כמהנדס פיתוח בתעשיות הביטחוניות.
הוא היה מוקף חברים, החבר הכי טוב של כולם, נוכח בכל רגע - ברגעים המאושרים וברגעים הקשים. אפשר היה תמיד לסמוך עליו ולקבל ממנו עצות טובות. הוא היה כריזמטי, ספורטאי, יפה תואר ודמות להערצה, שמשך תשומת לב בכל מקום בו דרך.

טל ניחן גם ברגישות חברתית יוצאת דופן: הוא ידע לזהות מי זקוק לעזרה או למילה טובה. לאורך השנים הציל שלושה ילדים מחרם בבית הספר, דאג לאכול עם קבצן בודד שפגש בתחנה המרכזית בבאר שבע, וחיזק ילד שפגש בחדר הכושר באמירה אחת מעודדת, שהותירה חותם עמוק.

טל למד בתיכון בויאר בירושלים, וסיים את לימודיו בהצטיינות. לאחר התיכון בחר ללמוד במכינה קדם-צבאית כדי להעמיק בערכים שבלבו. הוא התקבל למכינת "קול עמי" בבית רימון, שם הכיר את בת זוגו מולי, עולה חדשה מארצות הברית.

לאחר נפילתו נמצאו מילים שכתב ובהן הסביר שהתגייס מתוך תחושת שליחות, למען רעיון מדינת ישראל - מטרה גדולה מהאדם היחיד, נכונות לתת את הכל כדי ששמות הנופלים לא יהיו לשווא.

שנה לפני נפילתו, בטיול סוכות עם המכינה למאגר בנטל, כתב טל על הבנתו את ערך הרעות ועל מחויבותו להעניק את עצמו למען הכלל גם ברגעים קשים. באופן סמלי, טל נפל בדיוק שנה אחר כך, בראש השנה, א' בתשרי, בסמוך למאגר בנטל, מפגיעת כטב"מ בבסיסו שברמת הגולן.

עוד אמו מספרת: "בילדותו אמר טל: 'אני אוהב אתכם עד החלל בחזקת אינסוף' - וכך נאהב אותו לעד, עד אינסוף. אנו חושבים שתצפית במקום שבו טל למד וחווה תקופה מעצבת בחייו היא דרך מאוד מדויקת להנציח אותו – גם כי היא משדרת את האופקים שפתח לעצמו, גם את החיבור לטבע ולדרך, וגם את ההסתכלות הרחבה והעמוקה שהייתה בו.

במכינת "קול עמי" בבית רימון השייכת לסוכנות היהודית וחברה במועצת מכינות "אופק", שמעו על הבוגר המסור של המכינה, והרעיון להנציחו עלה במסגרת יום התנדבות של חניכי המכינה. הם עבדו בפילוס וסידור שביל הסובב את יישוב בית רימון, ושם, במקום בו הנוף משקיף על הרי הגולן היכן שטל נפל, הבינו שזה המקום הראוי ביותר להנציחו – בארץ שכל כך אהב ובתצפית הצופה להרים.

הם החלו לנקות ולסדר את המקום, ובתכנון התצפית - בניית פרגולה עם דק, שולחן פיקניק ושולחן שחמט, המאפשרים למבקרים להנות מהדברים שטל אהב – בילוי משפחתי, טבע, חברים ואת משחק השחמט. התצפית החלה להיבנות ואותה יסיימו להקים בני המחזור הבא של המכינות, בתיאום ובשילוב המשפחה.

"הוא היה מעריך מאוד את הרעיון, אבל גם היה רוצה שהתצפית תרגיש 'חיה' - לא רק סמלית או עצובה" מספרת אמו, "הוא היה רוצה שזה יהיה מקום שנותן השראה: מקום שאנשים יעמדו בו, ינשמו עמוק, יחשבו על המשמעות של הנתינה, של החלומות שלהם, של התרומה לאחרים – כמו שטל חי".

מימי לקס, מנהלת אגף המכינות בסוכנות היהודית ומייסדת שותפה של רשת מכינות "קול עמי": "המכינות הקדם צבאיות מכשירות את הצעירים לשלב הבא בחיים. במדינת ישראל המשמעות היא שירות משמעותי בצה"ל, אנחנו מאמינים כי באמצעות הכרות עם הנופלים והערכים שהניעו אותם נוכל לתת לחניכים שלנו תחושה עמוקה יותר של שליחות ומשמעות. החיבור אל משפחות הנופלים נותן למשפחה את האפשרות לראות ולחוש מקרוב את ההשפעה שיש לילד שלהם על הדורות הבאים.

"אנחנו מאמינים שדרך ההנצחה תחושת הביחד מתגברת והמשפחה מרגישה שהיא לא לבד, כך שבאמצעות ההנצחה אנחנו מצליחים לתת משמעות גם לדור הבא וגם למשפחה של הנופל. הלוואי שדרך זה נגיע לאחדות המיוחלת בתוכנו פנימה".