מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכינות הקדם-צבאיות - מרחב ייחודי של חינוך לערכים, מנהיגות וציונות - הפכו לא רק למסגרת התפתחות לצעירים רגע לפני הגיוס, אלא גם לזירה חיה של זיכרון והמשכיות. לצד הכאב על עשרות הבוגרים שנפלו מאז ה-7 באוקטובר, הולכת ומתבהרת מגמה חדשה ועמוקה: הנצחה דרך הכשרת הדור הבא.
השנה הוקמו שתי מכינות חצי שנתיות חדשות, שכבר יתחילו את פעילותן במחזור ספטמבר הקרוב, ונושאות את שמותיהם של בוגרי המכינות שנפלו בלחימה - מכינת "התקומה" לזכרו של עומר סמדג'ה ז"ל, שנפל בחודש יוני האחרון במסדרון נצרים ברצועת עזה, ומכינת "בדרכו של טל" לזכרו של טל קרן ז"ל שנרצח ב-7.10 בחוף זיקים.
לצידן, גם מכינות ותיקות פועלות בימים אלה לקדם יוזמות הנצחה - חלקן דרך שינוי שם המכינה או בניית מבנים לזכרם, אחרות דרך מסעות פתיחה ופעילויות חינוכיות וחברתיות ברוח הבוגרים.
במאי 2024, קמה יוזמה התנדבותית של בוגרי מכינת אשלים - "סיירת מישהו" ששמה לה למטרה לעזור לאנשים באשר הם, בכל צורך שעולה, להיות המישהו הזה בשבילם. מכינת אשלים היא מכינה חצי שנתית מבית ארגון דרך ארץ, החברה במועצת מכינות אופק. היוזמה קמה בהשראת הערכים שהובילו את חבריהם שנפלו בקרב, סמ"ר אביתר אוחיון-אבוקסיס ז"ל וסמ״ר רועי דאוי ז"ל, מרצון להנציח אותם ואת אורם הגדול.
הסיירת, שנולדה דרך רעיון ויוזמה של בוגרי העמותה ומנוהלת על ידם, כוללת כבר מעל 700 מתנדבים שמגיעים לבתי חולים, עוזרים בחקלאות ובשיקום יישובי הצפון והדרום.
לאחרונה, עם חזרתם של התושבים המפונים לצפון שחטף מכה קשה, ביקש את עזרת הסיירת חקלאי ממצפה מתת בצפון הארץ. כבר יצאו מתנדבים שאיגדה הסיירת לשטח כדי לסייע לחקלאי לשקם את המטעים שנפגעו לאחר שנותר לבד ללא צוות.
אביתר, שבמכינה תמיד היה "המישהו" הזה בשביל חברים שלו והמקום, היה בן בכור מבן שישה ילדים, והתגורר בירושלים. בילדותו למד בתלמוד תורה והמשיך בישיבת חב"ד בצפת.
אמו יסמין מספרת עליו: "בגיל 16 החליט לעזוב את אורח החיים הדתי והחל ללמוד בפנימייה שנתנה מקום לכישרונותיו המיוחדים באומנות. הוא יצר שם בכל תחומי האומנות - ציור, פיסול בחומר, אבן, מוזיקה ועוד. אביתר היה נער סקרן, אמיץ ותמיד חיפש אמת. הוא רצה להמשיך לגבש את זהותו, רצונותיו אהבתו לארץ, לחזק את הערכים שגדל עליהם בדרך שהוא האמין והתחבר".
למכינה הגיע כדי להכיר נערים ונערות שונים ממנו ומאורח החיים שגדל עליו: "הוא מאוד התחבר למה שהמכינה הציעה, לערכים שהיא בונה ומחזקת לרוח ולביחד, למסעות בשטח שאביתר מאוד אהב".
בהמשך, התגייס לחטיבת גולני, שמבחינתו סימלה מסירות ונאמנות ללא פשרות. "אביתר תמיד חיפש עשייה שיש בה תוכן, משמעות", אומרת אימו, "הוא אהב את הארץ ואהב אדם והיה חשוב לו להגן על אדמתו ועל עמו לכן ביקש להתגייס דווקא לחטיבת גולני".
ואכן, הוא סיים מסלול בהצלחה, שירת כלוחם בגדוד 51, ואף זכה לתעודת הצטיינות ממפקד הפלוגה. בתפקידו האחרון, שימש אביתר נהג אמבולנס בבסיס כיסופים שבעוטף עזה, שם הוצבו לוחמי גדוד 51. אביתר נפל בקרב על מוצב כיסופים בבוקר ה-7.10.2023.
רועי, השלישי מבין אחיו ובן הזקונים של המשפחה נולד וגדל בירושלים והתאמן בענף הג׳ודו מעל עשור. במקביל, אהב מאוד לשחק כדורסל וכדורגל.
אחותו עדן מספרת: "ספורט היה משמעותי מאוד בחייו מגיל צעיר. בתיכון היה במגמת תקשורת ובעתיד חלם לשלב את שתי האהבות הכי גדולות שלו - ספורט ותקשורת, ולעבוד בערוץ הספורט".
למכינת דרך ארץ הגיע רועי מתוך מקום של פיתוח אישי, ושם גם הכיר את בת זוגו בשלוש השנים האחרונות - ניצן. "הוא תמיד היה מדהים", מספרת אחותו, "אך כשהוא סיים את המכינה הוא יצא משם 'רועי פרו מקס'- הגרסה המשופרת של עצמו, 2.0, חזק יותר, עוצמתי יותר, מנהיג יותר, בטוח יותר, הכל בו התעצם בקנה מידה מטורף.
"הפיתוח האישי שרועי עבר במכינה היה כל כך בולט באישיות שלו כך שזה הלך איתו גם לאחר מכן בשירות הצבאי, טבוע עמוק עמוק בתוכו. אחד החלומות שהוא לא זכה להגשים היה להיות ראש מכינה בעצמו".
"רועי התגייס לגבעתי במרץ 2021 בעקבות סמ"ר ליאל גדעוני הי״ד שנפל במבצע צוק איתן בתקרית בה נחטף הדר גולדין ונהרג בניה שראל", מספרת עדן, "קווי הדמיון ביניהם גדולים מכדי להסביר - שניהם נולדו וגדלו בשכונת קטמון, הם למדו באותו התיכון, התחנכו על ידי אותה מחנכת ואהדו את אותה קבוצה כדורסל - הפועל ירושלים כמובן. והכי מצמרר - שניהם נולדו באותו התאריך 5.11 (בהפרש של 9 שנים) ושניהם סיימו את חייהם באותו גיל ולמען עם ישראל".
ב-7.10 רועי הוקפץ להילחם בקיבוץ כפר עזה שבעוטף, ובמשך שלושה ימים נלחם בקיבוצים ביחד עם לוחמיו מגדוד צבר כשהם מחלצים את התושבים מהממ"דים, מחסלים מחבלים ומטהרים את המרחב. "כשישבנו שבעה הגיעה לביתנו אישה וספרה לנו: 'אני תושבת כפר עזה, זיהיתי את התמונה של רועי בטלוויזיה ובאתי לספר לכם שהבן שלכם שחרר אותי ואת הילדים שלי מהממד'".
רועי נפל בקרב באסון הנמר של חטיבת גבעתי ביחד עם עוד עשרה מלוחמיו באחת משתי התקריות הקשות ביותר בתמרון בצפון הרצועה.
יוסי מלכה, מנכ"ל מועצת המכינות החצי שנתיות "אופק": "המכינות הפכו בשנים האחרונות למנוע משמעותי בעיצוב הדור הבא של המשרתים בצה"ל. זו לא רק הכנה פיזית או מנטלית – זו הכנה לחיים של שליחות, אחריות והובלה.
"אנחנו רואים את הבוגרים משתלבים אחרי חצי שנה בלבד של הכשרה - כלוחמים, כמפקדים וכקצינים מצטיינים, המביאים עומק, רגישות ונחישות. להנצחת בוגרינו משמעות עמוקה מבחינתנו - אנו מחנכים הדור הצעיר לאורם ומחברים אותם לערכים שהובילו אותם, כדי להבטיח שהם ימשיכו לחיות ולהשפיע דרך החניכים שיבואו אחריהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו