צוער (מיל') ד', בן 34 מרעננה, צפוי לסיים בקרוב קורס קצינים במילואים. במקביל, הוא גם יסגור פסח שני ברציפות במילואים, באותו חיל שבו שירתה אמו - שנפטרה לפני כעשר שנים מסרטן.
"זו חד־משמעית תהיה סגירת מעגל בשבילי", אומר ד' בשיחה עם "ישראל היום": "אני עדיין שומר לאמא מקום פנוי בשביל שתבוא. כיסא אחד ריק - ומקום פנוי בלב".
התייצב - למרות הפטור
ד' למד לתואר ראשון במדעי המחשב והתחיל ללמוד לתואר השני באוקטובר 2023, בסמוך לפרוץ מלחמת חרבות ברזל. עד לאותו רגע היה לו פטור ממילואים, בגלל פציעה בשירות הסדיר. אלא שבתחילת המלחמה הוא נאבק כדי להתנדב, ושלושה חודשים אחרי שהצליח במאבקו, כבר תמרן בחאן יונס.
"בתחילת המלחמה הבנתי שאני לא יכול להישאר בבית, ודפקתי על מספיק שולחנות כדי שיבינו שאם לא קוראים לי פורמלית - אני מגיע על אזרחי. ומאז אני בתפקיד", מספר ד' בהומור.
"נכון להיום, אני משרת במילואים כ־400 ימים. המזל שלי הוא שיש לי מקום עבודה תומך מאוד. אין דבר כזה שעובר יום מבלי ששואלים אותי שם אם אני מרגיש בסדר", הוא מדגיש. ד' משתף כי בעוד יומיים יסיים קורס קצינים במילואים של אגף התקשוב וההגנה בסייבר. במהלך הלחימה ברצועה, ד' שירת לצד המג"ד וסיפק קשר לכוחות הלוחמים בשטח.
בעזרתו, ניתן היה לראות את מיקומי הכוחות בזמן אמת, לפנות פצועים ולסנכרן תקיפות. אחרי שהשתחרר נקרא למילואים שוב, והפעם לתמרון בלבנון. לגדוד שלו הוא הצטרף כבר כקצין קשר גדודי, שם יסגור פסח שני ברצף בתוך שנתיים.
"יש לי מחלקה של 12 לוחמים ונוסף על כך יש לי כובע ואחריות מנהלתית. זאת הסיבה שאני סוגר חג שני - המערכת שאני אחראי עליה היא זאת שתקבע אם חילוץ של חייל יגיע או לא, ואם יעברו בזמן אמת פקודות של המג"ד. אני רווק ללא משפחה, בעוד שחיילים רבים שלי הם נשואים עש ילדים, ואני מעדיף לאפשר להם להתרענן".
בפסח הבא תהיה בבית?
"אני למדתי במלחמה הזאת לא לצפות", ד' אומר, "השחיקה מורגשת, אבל הצבא לוקח קצינים כמוני ונותן לנו את הכלים כדי שנתפקד במלוא היכולת. החיל יודע לתגמל - והגדוד הפך למשפחה שלי".
"אני ארד ביום חמישי בלב שלם לגדוד בעזה. מי שמתייצב היום מבין את המשמעות של זה, אבל אני מקווה שבפסח הבא כבר לא יהיו חטופים - ושרשימת שמות הנופלים לא תמשיך לגדול".
מה אתה חושב שאמא שלך היתה אומרת לו ראתה אותך היום?"אמא שלי עברה את רוב מלחמות ישראל, ואני בן יחיד - אז הייתי כל המשפחה שלה. כאשת קבע, היא בוודאי היתה מבינה את הצורך והמשמעות של מה שאני עושה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו