בין המדים לגמרא

בשיתוף ישראל 2050

ישראל ושמעון (שמות בדויים, לבקשתם) הם שני צעירים חרדים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. למרות ששניהם צמחו מאותה ערוגה של החברה החרדית הם חיים בשני יקומים מקבילים, עם אידיאולוגיה שונה בתכלית, בעיקר סביב קו השבר העמוק ביותר המטלטל את מדינת ישראל בשנים האחרונות - גיוס חרדים.

כששואלים את שמעון (21), בחור ישיבה מבני ברק, אם הוא עריק, הוא משיב ללא היסוס: "כן, ברוך השם". מבחינתו, אין כאן מקום לפשרות: "כיום אין שום בחור ישיבה שהוא לא עריק", הוא קובע, "אם אתה הולך להתגייס, הופקעת מלהיות בחור ישיבה. אתה חייל. אדם החליט להיות בחור ישיבה? חייב להיות גאה בזה".

תפיסת עולמו מגובשת ובלתי מתפשרת. הוא רואה בצבא גוף שאינו כפוף לדעת תורה, ועל כן מסוכן לרוחניותו של הצעיר החרדי. הוא דוחה את הניסיונות לייצר מסלולים מותאמים, כמו חטיבת חשמונאים החרדית, וטוען מניסיונו כי האנשים שם "הם לא בחורי ישיבות". יותר מכך, הוא משוכנע שסוגיית הגיוס כולה פוליטית. מבחינתו, לצבא כלל לא חסרים חיילים, והדרישה לגייס חרדים נובעת מ"קמפיין תקשורתי להפיל את ביבי".

ישראל: "בראש של המנהיגים הפוליטיים החרדים  אסור לגייס - לא משנה מי, לא משנה מה, ולכן הם אפילו לא טרחו לבדוק אם יש אלטרנטיבה, לבוא ולראות איך הדברים נראים מקרוב"

מנגד, סיפורו של ישראל (21) הוא של התפכחות והתעוררות. לפני 7 באוקטובר עבד בבית קפה בשכונת מאה שערים. כשהחלה המלחמה נפגש באופן יומיומי עם לקוחות שהביעו אדישות ואף עוינות כלפי החיילים ההרוגים, והדבר עורר בו סערה. "הם היו ממש אנטי, לא היה אכפת להם מכלום", הוא מספר, "ואז נכנסתי לדמות המגן של החיילים, ניסיתי להסביר להם: 'נכנסו לכאן ושחטו אותנו. למה אתם מתעסקים בציונות? הדבר הכי חשוב כרגע זה לתמוך בחיילים שלנו'".

מתוך הוויכוחים בסמטאות מאה שערים מצא את עצמו ישראל מתגייס לחטיבת חשמונאים. הוא מבין היטב את הפחד החרדי מהצבא ומהחילון, יודע שהציבור החרדי "נכווה בעבר", כלשונו, ממסלולים שלא הותאמו לו באמת, אך בניגוד לשמעון, הוא סבור שהמציאות של 2026 שונה. "אנחנו במלחמה כבר שלוש שנים, צה"ל פשוט ממש חייב חיילים. אין כאן עניין של חינוך או ניסיון להוציא את החרדים ישראלים יותר או פחות - יש כאן חוסר בכוח אדם, וצה"ל באמת משקיע המון בשביל שזה יקרה".

לכאורה, תהום פעורה ביניהם. שמעון רואה בישראל אדם שהופקע ממעמדו התורני ושהולך שולל אחרי קמפיין פוליטי, וישראל רואה בסביבתו של שמעון קבוצה מנותקת המסתגרת בבועה ומתעלמת מצורכי ההישרדות של המדינה. אבל כשמקשיבים לקולות ניתן לגלות נקודת הסכמה בין השניים: שניהם חשים סלידה עמוקה וחוסר אמון מוחלט כלפי ההנהגה הפוליטית והעסקנות החרדית.

שניהם מרגישים שהפוליטיקאים שמייצגים אותם כביכול עוסקים בציניות, במסחר מכוער ובאפליה, ואינם פועלים באמת לטובת הציבור שאותו הם מתיימרים להנהיג.

"סיבוב על החיילים"

שמעון כועס גם כלפי פנים, אל תוך הממסד החרדי. הוא מלא בתחושת קיפוח בעיקר לגבי מעצרי העריקים. "יש גזענות במדינה. יש משהו בצבא שבגללו עוצרים רק בחורי ישיבות ספרדים. האשכנזים מפעילים תמיד את העסקנים שלהם. בעבר היו חסידי גור שנעצרו - והשתחררו. בחורים מישיבות מיינסטרים חרדיות נעצרים - ומשתחררים. 

שמעון: "כיום אין שום בחור ישיבה שהוא לא עריק. אם אתה הולך להתגייס, הופקעת מלהיות בחור ישיבה. אתה חייל. אדם החליט להיות בחור ישיבה? חייב להיות גאה בזה"

"יש כל מיני אנשים... 'העסקנים החרדים', שאומרים 'אם לא ישחררו אותו אנחנו נעשה בלגן' וזה עובד להם". העסקנים והפוליטיקאים, לתחושתו, דואגים לבני האליטה ומשאירים את הבחור הספרדי הפשוט למשטרה הצבאית".

גם ישראל מפנה את חיציו אל אותם פוליטיקאים בדיוק, אבל מהכיוון ההפוך. כשנשאל על המפגינים הקיצוניים, הוא אומר שהוא מבין אותם כי הם פועלים מתוך מה שהורו להם. את האצבע המאשימה הוא מפנה להנהגה: "הרבה פוליטיקאים מנסים לעשות סיבוב על החיילים, ובמיוחד המפלגות החרדיות שעכשיו רוכבות על העניין הזה וכביכול מחבקות את החיילים. בסוף, שום פוליטיקאי חרדי, ממה שאני מכיר, לא הגיע אלינו לחטיבת חשמונאים או למסלול חרדי אחר במהלך הקדנציה האחרונה כדי באמת לבדוק אם זה נכון, אם אי אפשר להיות חרדי בצבא. 

"בסוף הם הנציגים שלנו, ואם צה"ל פותח מסלול בשביל הציבור שלך, לפחות תגיעו למקום ותבדוק - אבל באמת תגיעו לראות, אולי זה מקום טוב? בראש שלהם אסור לגייס חרדים - לא משנה מי, לא משנה מה, ולכן הם אפילו לא טרחו לבדוק אם יש אלטרנטיבה. הסיפור הוא באנשים שמנהיגים את הציבור החרדי".

שמעון וישראל לא יסכימו כנראה לעולם על מהותו של צה"ל, על הצורך בשירות צבאי או על הדרך הנכונה לשרת את האל ואת העם. אבל שניהם מביטים מעלה אל מי שאמורים להנהיג אותם ורואים בעיקר עסקנות קרה, פוליטיקה קטנה, הפקרה וציניות שלא נותנות מענה אמיתי לבעיות שלהם.

בשיתוף ישראל 2050