בשיתוף ישראל 2050
חובת השירות לכלל האזרחים בישראל שיקפה מאז הקמת המדינה מחויבות חברתית או ערכית, חלק משייכות ותרומה של אזרח למדינתו. בשנים האחרונות, עם התמשכות מלחמת חרבות ברזל והתרחבות הגזרות, הפכה הנשיאה בנטל מעניין ערכי לתנאי הכרחי, לא פחות, ליכולתו של צה"ל להמשיך למלא את ייעודו הביטחוני. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שמאחוריו 41 שנות שירות בצה"ל, הציב את הסוגיה הנפיצה הזו כאחד מנושאי הדגל כאשר נכנס לפוליטיקה, וכעת, בראשות מפלגת "ישר!", הוא מקווה להוביל ממשלה כדי לקדם סוף־סוף פתרון אמיתי.
"מבחינה ביטחונית, חובת גיוס דרושה למדינת ישראל באופן הקריטי ביותר מאז הקמת המדינה", הוא קובע בראיון מיוחד לפרויקט "ישראל בוחרת". "אנחנו נמצאים אחרי שלוש שנים של מלחמה רב־זירתית, שעדיין בעיצומה עם ארבע זירות פתוחות ואפשרות התפרצות ביהודה ושומרון, ולכן הבחירות האלה הן קריטיות, הן נוגעות לזהות המדינה ולמחויבות של האזרחים לביטחונה. מה שקורה כיום זה שחלקים גדולים בחברה הישראלית פשוט נותרים מחוץ לסיפור הישראלי. אם לכמת את זה למספרים - רק 48% מכלל אזרחי ישראל בני ה־18 מתגייסים, ורק 67% מבין מחויבי הגיוס. מאחר שהצבא הסדיר לא מצליח לעמוד בעומס של מלחמה ארוכה רב־זירתית, נדרשים אנשי מילואים לשרת מאות ימי מילואים בשנה".
אם הגדלת הכוח הצבאי היא צורך קיומי כפי שאתה מגדיר אותו, איפה הדרג המדיני?
"זה האבסורד הגדול - שלמרות התמונה המדאיגה הזו הממשלה פועלת בניגוד לעקרונות הביטחון הלאומי של ישראל: חתירה מהירה לניצחון והכרעה, וקיצור משך המלחמה. בנימין נתניהו פועל למעשה בניגוד לתפיסת הביטחון הישראלי ולא במטרה להכריע או להגיע לסיום המלחמה, כי דיבורים על סוף המלחמה נתפסים כחולשה. הוא משדר 'אנחנו עם הנצח' כי הוא מאמין במלחמה ארוכה. צריך לזכור שהממשלה הנוכחית כשלה במשימתה לחסל את חמאס, ואם רוצים לעשות את זה ולנצח במלחמה חייבים עוד כוח אדם לצה"ל.
"הרמטכ"ל מרים לנתניהו עשרה דגלים אדומים על כך שחובה להגדיל את כוח האדם בצה"ל, והוא לא עושה את זה. במקום זאת הוא מעביר חוק שאוסר על צה"ל לממש את חוק גיוס חובה ולעצור עריקים"
"הרמטכ"ל מרים לנתניהו עשרה דגלים אדומים על כך שחובה לגייס עוד חיילים, והוא לא עושה את זה. במקום זאת הוא למעשה מעביר חוק שאוסר על צה"ל לממש את חוק גיוס חובה ולעצור עריקים. ולכן אנחנו נמצאים במציאות מאוד־מאוד מורכבת, שבה יש סכנה לצה"ל כצבא העם וסכנה למחויבות ולערבות ההדדית בחברה הישראלית. ראש הממשלה מכר את האינטרסים הלאומיים עבור צרכים פוליטיים כדי לשמר את הממשלה שלו, ופה ההבנה שלי שהמשך כהונת ממשלת נתניהו בקונסטלציה הנוכחית מהווה סיכון לביטחון הלאומי שלנו.
"זה מאוד פשוט - בקואליציה כזו יושבות שתי מפלגות מרכזיות, ש"ס ודגל התורה, שמתנגדות לגיוס רחב או למימוש חוק גיוס. יש פה פרדוקס ערכי, שמצד אחד הם רוצים להשתתף בממשלה ששולחת חיילים למשימות שפעמים רבות עולות בחיי אדם, ומנגד לא מוכנים שהמצביעים שלהם ישתתפו בחובת הגיוס. ולכן אני חושב שזה הנושא המרכזי של הבחירות האלה - המחויבות למדינה או היעדר המחויבות, גיוס רחב או השתמטות רחבה".
איך הגענו למצב שבו נושא שאמור להיות בנפשנו, כמו ביטחון המדינה והשתתפות כולם בנטל, הופך שוב ושוב לכלי פוליטי?
"אני עוסק בנושא יותר מ־30 שנה, בין היתר במסגרת ישיבות בוועדת החוץ והביטחון, והיו גם דיונים ענייניים, למשל כאשר יולי אדלשטיין, שהוא איש הליכוד, עמד בראש הוועדה. מה עשה נתניהו הציניקן, כשהבין שיו"ר הוועדה באמת מנסה לקדם דברים? פשוט הדיח אותו ומינה במקומו ח"כ אחר שמופעל מטעם לשכת ראש הממשלה, שעשה הכל כדי לבלום את החוק.
"הבעיה המרכזית היא שישראל נקלעה למצב הכי קשה שלה בהיבט הביטחוני, עם הנהגה שלא מודעת לחובת השירות. לצורך העניין, תיקח את ראשי המפלגות: נתניהו, סמוטריץ', בן גביר, גולדקנופף, דרעי. כל החבורה הזאת ביחד שירתה 6-5 שנים, ביחד! אני שירתי לבד 41 שנים. יש פה קבוצה צינית שלא רואה לנגד עיניה את הצורך האמיתי של המדינה".
הממשלה ניסתה לקדם חוק גיוס שכבר מונח על השולחן זמן רב. מה שונה במתווה שאתם מציעים?
"למעשה הממשלה רצתה להוביל חוק שיאפשר גיוס הדרגתי שייקח שנים. הם דורשים להקטין מאוד את הסנקציות ונותנים גושפנקה להשתמטות בזמן מלחמה. אני מציע חוק שמבוסס על ארבעה עקרונות: ראשית, גיוס לכלל אזרחי ישראל - צבאי, לאומי ואזרחי. צה״ל יבחר ראשון את משרתיו, ומי שלא ישרת בצה״ל יחויב בשירות אזרחי. שנית - ביטול הסעיף בחוק שמאפשר דחייה ופטור ללומדי תורה, ובמקום זאת הקמת מנהלת שירות שתטיל חובת שירות על כלל צעירי ישראל.
"שלישית - המדינה תוקיר ותתגמל משרתים ותעניש בסנקציות חמורות משתמטים. מי שלא מתגייס דינו מעצר, כלא, סנקציות, והוא לא יקבל שקל אחד מהמדינה. ולבסוף - מתוך כבוד לעולם לומדי התורה, יינתן דיחוי של עד 3% בכל מחזור שנתי, שאותו תקבע המנהלת כדי להביא למצב שבו רוב הצעירים משרתים בצה"ל. נוסף על כך, כל מי שיקבל דיחוי לשנה (לא פטור קבוע) יהיה מחויב בחיול בסיסי כדי להיות רלוונטי למקרה חירום או למילואים בעתיד.
"במתווה השירות של ישר! תוחל חובת שירות על כלל האוכלוסייה, צה"ל יבחר ראשון את חייליו, כולל הצעת התנדבות לחלק מאוכלוסיות שאינן מחויבות בגיוס. בכל מקרה - מי שלא ישרת בצה"ל, יחויב בשירות אזרחי".
תנאים ללא פשרה
אחד האתגרים הגדולים ביישום חוק גיוס, כל חוק גיוס שיהיה, הוא שילוב מוצלח של המתגייסים החרדים, תוך פירוק המתח שבינם לבין המערכת הצבאית. "כבר כרמטכ"ל הייתי שותף לגיבושה מחדש של 'פקודת השירות המשותף' במטרה לעשות סדר וליצור אחידות בבסיסי צה"ל ובשילוב הראוי בין גברים לנשים, תוך מתן מענה לשומרי מצוות", מזכיר איזנקוט.
"הפקודה עוסקת, בין היתר, בהתאמות במגורים ובתשתיות, במענה לצרכים דתיים בפעילויות ובהכשרות ובהתאמות ביחידות לוחמות. למשל, ביחידות לוחמות מעורבות תוכנן מסלול ההכשרה והשירות כך שחייל המבקש זאת בשל אורח חייו הדתי יוכל לשרת במסגרת מגדרית ברמת הפלוגה מהגיוס ועד השחרור והמילואים. לצד המשך יישום פקודה זו, ייבנו מסגרות ייעודיות של חטיבות מרחביות שבהן ישרתו חרדים ומסגרות נוספות שיוכלו לשלב את עולם התורה יחד עם הפעילות המבצעית".
גיוס חרדים הוא מבחינתך תנאי להקמת ממשלה?
"חד־משמעית. קבעתי ארבעה עקרונות יסוד שחייבים להיות מקובלים על כל מפלגה שתצטרף: הכרה במדינת ישראל יהודית, דמוקרטית וליברלית; קבלת ערכי מגילת העצמאות; הכרה בחובת הגיוס לשירות צבאי, לאומי, אזרחי; והחובה להשמיד או לפרק את ארגון חמאס. לא נתפשר על אף אחד מהתנאים".
מה היעדים שלכם מבחינת מספרים, בתוך כמה זמן אפשר לדעתך לכסות על הפערים שיש כרגע?
"היעד שלנו הוא להגיע לקרוב ל־%90 גיוס בתהליך של עד חמש שנים. כלומר, מבחינת החרדים כל מי שמגיע לגיל גיוס, חוץ מ־3% - מתגייס, בלי עניינים. והם לא החלק היחיד באוכלוסייה שיתרום יותר - הצעירים הערבים במדינת ישראל יחויבו גם הם בשירות לאומי לכל מי שמגיע לגיל 18, וצעירי האוכלוסייה הבדואית יקבלו צו לצה"ל, רק במקום שיהיה כתוב בו שירות חובה יהיה כתוב להם שירות בהתנדבות. הנהגתי את זה כניסוי כרמטכ"ל, וזה הוסיף יותר מ־37% לכוח האדם של הבדואים בצבא. בכלל, כרמטכ"ל פעלתי המון לקדם גיוס חרדים, גם בפלוגות בצנחנים ובגבעתי, והנתונים מלמדים שבאותן שנים היה שיא שירות חרדים בצה"ל".
שאלה של מחויבות
בתחילת שנת 2026 קבעו צה"ל והממשלה תוכנית ומסגרת הגבלה רשמית, שלפיהן היקף השירות השנתי לחייל מילואים במסגרת גדודית יוגבל לעד 55 ימים, זאת לאחר שבשנות השיא של מלחמת חרבות ברזל משרתים רבים מצאו את עצמם עושים עשרות ולעיתים יותר מ־100 ימי מילואים בשנה.
ההבטחות להגבלת מכסת ימי המילואים לא מומשו ובינתיים סבבי השירות נמשכים. מה תעשו כדי לשנות את המצב?
"ראשית, הבן שלי, גל זכרו לברכה, נפל כחייל מילואים ברצועת עזה בדצמבר 2023, ואני בקשר הדוק עם כל הפלוגה שלו, כולם אנשי מילואים בעלי משפחות. לחלקם ילד אחד, לחלק חמישה ושישה ילדים, ולכן אני מודע היטב לקשיים בתוך המשפחה. מדינת ישראל חייבת למצוא פתרון לבעיה הזו, כי אי אפשר שהעומס עליהם רק ילך ויגדל בשעה שיש אלפים שלא תורמים למאמץ המלחמתי.
"הפתרון הוא בדמות התאמת חוק הגיוס ל־32 חודשים, מתן כלים לצה"ל לגייס עד 15,000 חיילים סדירים לשנת קבע אחת נוספת, וכמובן הרחבת גיוס לחרדים. גם הטיפול במעטפת שסביב אנשי המילואים חייב להיעשות באופן אחר לגמרי, שבו מדינת ישראל מוקירה ומתגמלת אותם כראוי: גם בסיוע ברכישת דירות ובתוכניות לדיור, סיוע בלימודים אקדמיים, תמיכה במשפחות כתוצאה משירות והיעדרות האב.
"מה שצריך להכתיב לנו את כל הטיפול בחוק הגיוס והשוויון בנטל הוא העובדה שב־7 באוקטובר נפל דבר. זה תאריך מכונן בישראליות. ולכן, אם הציבור החרדי לא יתגייס בהמוניו אחרי 7 באוקטובר, אז העתיד המשותף שלנו מעורער. חייבים גם לעמוד על הקשר שבין החינוך הממלכתי לבין גיוס לצה"ל. כמחצית ממערכת החינוך במדינה כיום אינה ממלכתית, תוכנית הלימודים בה לא כוללת לימודי ליבה, אזרחות, מגילת העצמאות, חובת גיוס. ולכן זה קשור בכלים שלובים לחוק גיוס ומשפיע על אוכלוסייה גדולה מאוד.
"נתניהו מנסה להוביל את הבחירות האלה לימין או פלסטין, אבל הבחירות האלה הן על משהו עמוק הרבה יותר - המחויבות למדינה. וזה מתחיל בגיוס".
"הטיפול במעטפת שסביב אנשי המילואים חייב להיעשות באופן אחר לגמרי, שבו מדינת ישראל מוקירה ומתגמלת אותם כראוי: גם בסיוע ברכישות דירות ובתוכניות לדיור, סיוע בלימודים אקדמיים"
מה החזון שלך לצה"ל בעוד חמש שנים מעכשיו?
"ראשית, שיממש את ייעודו - להבטיח את קיום המדינה, להגן עליה ולנצח במלחמה, כשאחוז המתגייסים הוא בין 80 ל־90. הייתי רוצה שיהיו עוד אלפי בנות שירות לאומי שמשרתות ותורמות למשק, לחברה, בגנים, בבתי ספר, בבתי חולים, בטיפול בבני הגיל השלישי, ותורמות תרומה לחברה. וחשוב לא פחות בעיניי - בחזון שלי מדינת ישראל תגדיל בצורה משמעותית את ההוקרה, ההערכה והתגמול למיטיבים הכי גדולים שלה, המשרתים.
"לפני עשר שנים ייסדתי את תוכנית 'מדים ללימודים', עם שש חיילות ושישה חיילים שקיבלו מימון לשלוש שנים מלגת לימוד חינם באוניברסיטה. אני מתכוון להרחיב אותו לכלל המשרתים במדינה: בשירות קרבי, סיוע לחימה, מנהלה, בנות שירות לאומי. באופן כזה המדינה תוקיר את המיטיבים שלה, וגם תתרום משמעותית לחברה הישראלית בדמות הליכה להשכלה הגבוהה, שהיא המפתח לקיום שלנו.
"שואלים אותי לא פעם במהלך קמפיין הבחירות 'מה מבטיח שאפשר לסמוך עליך?'. אני יכול להגיד שביטחון מדינת ישראל והקיום שלה הם משימת חיי. המחויבות הזאת היתה מהרגע שהתגייסתי בגיל 18, קיבלה חיזוק ב־7 באוקטובר וגם ב־7 בדצמבר, התאריך שבו גל נפל, ולכן אני לא אתפשר על גיוס וביטחון, אלא אשים את זה כנושא דגל לממשלה הבאה".
בשיתוף ישראל 2050
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו