חשבונות החשמל והמים, ההוצאות על חינוך ותחבורה, ציוד לבית, או אפילו צריכת תרבות ופנאי - כולם מהווים תזכורת חודשית כואבת לשורה ארוכה של כשלים מבניים, רגולציה עודפת ופוליטיקה של קבוצות לחץ, כשבסופו של דבר האזרח הישראלי משלם את המחיר, במזומן.
השחיקה במעמד הביניים והקושי לסגור את החודש הפכו עבור משפחות רבות כמעט לנורמה מתמשכת, הדורשת שורת תיקונים יסודיים ולא פתרונות קוסמטיים. נפתלי בנט, מי שכבר היה בתפקידי מפתח הנוגעים לכיס של כולנו - כשר הכלכלה וכראש ממשלה - מקווה להיכנס לממשלה הבאה ולהתחיל לפרק בזה אחר זה את המנגנונים שמייקרים כאן את החיים, החל מריכוזיות בשוק המזון, דרך חסמי יבוא ועד למצוקת הדיור.
"הבעיה הראשונה היא שיש פה ממשלה סופר־בזבזנית. יש המון כספים קואליציוניים, כ־23 מיליארד שקלים, במשרדים מיותרים שרק מוסיפים לביורוקרטיה. בסוף הכל מתכנס למיסים: העלו, למשל, את המע"מ ולכן נשאר בסוף החודש פחות כסף לאנשים והכל עולה יותר. בממשלה שלי צמצמנו את הכספים הקואליציוניים, סגרנו שבעה משרדי ממשלה, ואכן היינו הממשלה הראשונה זה 35 שנה שהעבירה את המדינה מגירעון של בערך 160 מיליארד שקלים לעודף תקציבי של 8.5 מיליארד שקלים.
"הדבר השני הוא שנבחרי הציבור היום תמיד מסתכלים על היום שאחרי, אבל לא בהיבט המקצועי. הם תלויים בהמון אינטרסנטים: זה יכול להיות אינטרסים של מונופולים גדולים במשק, אינטרסים צרים של אחזקת הקואליציה, וזה יכול להיות מחויבות לבעלי תפקידים שהם פוקדים מרכזיים בליכוד אבל מחזיקים גופים ציבוריים כמו רשות שדות התעופה, ולכן העסק לא עובד. זו תלות עצומה ומזיקה. ופה יש לנו ולי יתרון מאוד גדול: אני לא תלוי באף קבוצת אינטרס. לא חייב כלום לאף אחד - לא לתנובה, לא לראשי ועדים, לא לעסקנים חרדים. וזה אומר שאני קם בבוקר ועובד אך ורק אצל עם ישראל. אני מגדיר את "קבוצת הייחוס שלי כציבור הישראלי שמשרת ועובד. כדי שאכן לא נהיה תלויים באינטרסים כאלו ואחרים ולא נהיה חייבים לאף אחד, בניתי נבחרת של ביצועיסטים עם המון ניסיון גם בכלכלה ובמשרדי הממשלה וגם בשוק הפרטי".
מה בפועל אתם מתכוונים לעשות?
"קודם כל, לצאת למלחמת חורמה לפירוק המונופולים ולפירוק התלות שלנו באינטרסנטים. נוריד היקף עצום של רגולציה - אני מדמיין את זה כמו מישהו שמוריד מכשולים עם מצ'טה - מה שיוביל להערכתי להורדת מחירי המזון ומוצרי הצריכה בערך ב־30%. המטרה היא צמצום הריכוזיות במשק, כלומר לפרק מונופולים לאורך כל שרשרת האספקה - איסור לייבא באופן בלעדי מותג גדול, וחיוב יצרנים גדולים שכבר מחזיקים בקטגוריות מונופוליסטיות להתפרק מקטגוריות עודפות. נקים ונעודד הקמת רשת הפצה אלטרנטיבית, וזאת רק ההתחלה.
"בתור שר כלכלה עשיתי בתקופה מאוד קצרה כמה מהלכים, ובהם שניים משמעותיים במיוחד: פירקתי את מונופול המלט 'נשר', שהיה קיים 85 שנה; ופתחתי את שוק הגבינות הצהובות לתחרות ואפילו ליבוא, והמחירים ירדו ב־50%. זאת אומרת, אני בא עם המון ניסיון וגם קבלות בדבר הזה".
יש בישראל מוצרים שנדרשים לעבור אישורים מיוחדים שמזניקים את המחיר שלהם כאן. למה צריך את זה?
"זה נכון, ולכן אנחנו רוצים ליצור מצב שבו כל מוצר בעולם שעובר תקינה אירופית או אמריקנית, שזו תקינה ברמה הכי גבוהה, אפשר יהיה לייבא בלי עוד תהליכי תקינה ובלי מכון התקנים. המצב כיום, שבו מוצר חייב לעבור גם בדיקת תקן ישראלי, נועד בדרך כלל ליבואנים או ליצרנים ישראלים שיש להם קו מוצר מסוים ורוצים לבלום תחרות מחו"ל. ואנחנו כן רוצים תחרות, לכן נבטל את התוקף של תקינה כפולה. אם זה עבר תקינה במדינה מתוקנת, באירופה או באמריקה - אפשר למכור את זה פה.
אם אתם מתעקשים לשלוח ילדים לבית ספר שמונע מהם אנגלית, מתמטיקה, ציונות ודמוקרטיה - אנחנו לא מממנים, תעשו את זה על חשבונכם. תמריץ כלכלי עובד
"זה נכון גם לגבי נושא הכשרות. הכלל שלי הוא: מה שכשר לחרדים בברוקלין - כשר בישראל. כלומר, כיום יש כשרות בכל העולם, למשל OU, אבל בישראל זה לא מוכר, ואז זה מונע את יבוא המוצרים המאוד זולים האלה. אגב, זה לא מוכר כי ש"ס רוצים שיהיו להם אלפי ג'ובים ומנגנון שליטה. אז איך מייצרים אותם? אתה ממציא צורך בהכשר נוסף, למרות שהמוצר כבר כשר בברוקלין, וזה דבר הזוי. גרתי במנהטן חמש שנים ואני אומר לך שהייתי קונה אוכל כשר בזיל הזול, אבל אם הייתי רוצה לייבא את זה לא הייתי יכול, כי פה מישהו צריך לחלק אלפי ג'ובים מיותרים".
כדי לשנות את זה אתה הולך להיאבק פה בהרים שקשה להזיז.
"לא אכפת לי. זה מושחת מהיסוד. אני אדם דתי, והכשרות חשובה לי מאוד. אבל יש הבדל בין כשרות לבין מונופול שחיתות של אימפריה של ג'ובים. זה לא משרת, להפך - זה רק פוגע, כי לציבור שומר הכשרות הכל פשוט עולה הרבה יותר ממה שצריך. תבין שעלויות הכשרות מוסיפות סדר גודל של 8%-7% למחירים. המע"מ כיום זה 18%, המונופולים - עוד עלויות בערך של 7%. אז אתה כבר מגיע לסדר גודל של מחיר יקר ב־30% ממה שיכול להיות".
דיור לטובת המשרתים
מלבד רכישת מוצרי המזון צריך גם מקום לגור בו, וזוגות צעירים כיום בישראל כבר לא מעיזים לחלום על רכישת דירה. גם השכירות בזינוק תמידי, ומבחינת בנט מדובר באחד הנושאים הבוערים. "ראשית - אנחנו נסייע ברכישת דירות בסדר גודל של מיליון שקל למילואימניק פעיל. מאיפה הכסף? פשוט לוקחים אותו כסף של 'מחיר למשתכן', אותן הגרלות, וכשאתה מריץ את המספרים אתה מגיע לדבר הזה, לטובת מי שמשרת במילואים. דבר שני - נקים מתחמי שכירות מתוכננים ואיכותיים לצעירים, ונהפוך את ההתחדשות העירונית למנוע מרכזי לייצור דירות באזורי ביקוש.
"נוסף על כך, נשנה את מודל הפעולה של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) כדי שתהיה חברה ממשלתית עם תמריצים ברורים על בסיס הורדת מחירים, ולא על כל מיני פרמטרים אחרים. כמנהל אתה לומד כי ברגע שאתה קובע יעד מדיד - KPI - Key Performance Indicator - האנשים יודעים לעבוד אל מול מטרות. וברגע שנגדיר שהיעד העיקרי הוא דיור בר־השגה ועתיד לדור הצעיר פה - זה יקרה. הכל מסתכם במילה אחת - ניהול. כיום המדינה בכאוס. אני בא לנהל".
אנחנו אחרי שלוש שנים של מלחמה. איך תפחיתו את העומס מהאזרח כדי שישלם מכיסו כמה שפחות על הגירעון שנוצר?
"יש דרך מרכזית: להצמיח בטורבו את הכלכלה. קודם כל על ידי זה שנפסיק לממן 15% מאזרחי ישראל, אחינו החרדים שאנחנו אוהבים. אנחנו רוצים שהם יתחילו לעבוד וישלמו מיסים וזה ידחף את העסק קדימה. כל אזרח ישראלי ציוני נושא כיום על הגב תיק כבד, שהוא צריך לממן משפחה חרדית במקום שהם ייצאו לעבוד וישתתפו במילוי הקופה. אנחנו נעשה את זה באהבה אבל גם בנחישות. זה נכון גם בשירות, גם בתעסוקה, גם במערכת החינוך - אחרי 30 שנה שמתבחבשים עם זה פיצחנו את הנוסחה הנכונה. אין יותר כלא, ולא צריך טנקים ומשטרה בבני ברק, אבל גם לא בהידברות. כי הידברות עם כל הפוליטיקאים שמציעים פטורים לא עובדת. העסקנים שלהם עושים לנו בית ספר, ומי שהכי נפגע זה הציבור החרדי עצמו.
"המדינה מתעללת כיום בילדים חרדים בזה שהיא שוללת מהם את הזכות להתפרנס בכבוד, כי היא לא נותנת להם ללמוד מתמטיקה ואנגלית, היא מחנכת אותם נגד שירות צבאי, נגד הציונות ונגד הדמוקרטיה. זה לא בסדר".
איך עושים את זה בפועל?
"בעזרת שלושה מרכיבים עיקריים: תעסוקה, גיוס וחינוך. בכל השלושה הנוסחה היא אותו דבר: אתה סוגר לגמרי את ברזי התמיכות של כל הקצבאות, מכל הסוגים, למעט קצבאות ילדים. אבל קצבת אברך, תמיכה בישיבות, הנחות בארנונה, סובסידיה במחיר למשתכן והשתתפות בהגרלה, סובסידיה במעונות היום - את כל זה מי שלא משרת ולא עובד - לא מקבל. אפס.
"לצד זה, אתה נותן להם אפיקי שירות ותעסוקה נכונים. אתה מייד פונה לצעירים בני 18, מאפשר להם ישיבות הסדר לאורך גבול בקעת הירדן וגבול סיני, ואז אתה משחרר חזרה למשק עשרות אלפי מילואימניקים שעושים 160-120 יום בשנה.
"אותו דבר בתעסוקה: אתה מציע להם הכשרה מקצועית עם מעטפת, אני קורא לזה 'שטיח אדום', ואותו דבר בחינוך: אתה מציע להם חינוך ממלכתי־חרדי מעולה, שמלמדים בו מתמטיקה, אנגלית, ציונות ואזרחות, במימון ציבורי מלא כמו כל בתי הספר. ואתה מבהיר להם: אם אתם מתעקשים לשלוח ילדים לבית ספר שמונע מהם את המקצועות האלו - אנחנו לא מממנים, תעשו את זה על חשבונכם. תמריץ כלכלי עובד. לא עונשים, לא כלא, לא משטרה. פשוט: לא ציוני - לא על חשבוני".
חינוך מותאם לקהילה
את השיחה עם בנט ערכנו בסופו של יום פתיחת שנת הלימודים. כמו כל ראשי המפלגות, גם הוא עבר בין הכיתות, שוחח עם מורים, וכשר חינוך לשעבר הוא מחזיק בחזון ברור לגבי שיפור המערכת. "אנחנו בקטסטרופה", הוא קובע, "המערכת כיום ריכוזית ומיושנת. אנחנו ראשונים בעולם בפערים בין התלמידים, ואנחנו בהידרדרות נוראה בהכנת הדור הצעיר לעולם הזה. במבחני פיז"ה הידרדרנו, גם במתמטיקה ובמדעים.
"החזון שלי הוא שכל תלמיד ותלמידה בישראל ילמדו את תוכנית היסוד הישראלית לצד תכנים מותאמי קהילה, ויקבלו חינוך מעולה: 60% מהחומר יהיה משותף לכולם: מתמטיקה, אנגלית, אוריינות דיגיטלית, זהות ישראלית, דמוקרטיה ותנ"ך; 40% יותאם על ידי הקהילה: אם נניח זו קהילה חרדית - גמרא, אם הקהילה רוצה בית ספר לטבע - 40% טבע, או הייטק. ניתן הרבה יותר סמכויות וחופש פעולה לרשויות המקומיות. הביזור מאוד־מאוד משמעותי, ובעצם הניהול יעבור מירושלים לשטח.
"הדבר השני הוא רפורמה במערכת החינוך החרדי, מחינוך מפלגתי - לחינוך ממלכתי־חרדי. והדבר השלישי: הטמעת AI ללמידה פרטנית. זה מעצים את מעמד המורה, כי הוא יהפוך למחנך במקום למעביר חומר. ה־AI יודע כבר היום לזהות בכל תלמיד בזמן אמת מה הוא לא מבין, למה הוא לא מבין, ואיך להסביר לו - אולי דרך וידאו, אולי דרך טקסט, או אם הילד בכלל אוהב לראות תמונות.
"נפעיל גם תוכנית חירום לאומית להזנקת ההון האנושי כדי להחזיר את הטובים להוראה ולהשקעה מסיבית בגיל הרך. המדינה חייבת לקחת אחריות על גילי לידה עד 3 עם סבסוד משמעותי - עוד לא מלא לכולם, אבל כן למילואימניקים משרתים".
לסיום: איך אתה רואה את העובדה שעוד לא קמה ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת טבח 7 באוקטובר? בסוף, מעבר למציאת האשמים, אין פה הפקת לקחים נדרשת.
נסייע ברכישת דירות בסדר גודל של מיליון שקלים למילואימניק פעיל. זה אותו כסף של 'מחיר למשתכן', אותן הגרלות, וכשאתה מריץ את המספרים אתה מגיע לדבר הזה, לטובת מי שמשרת במילואים
"זו חרפה וקלון היסטורי. מעבר לקלון על 7 באוקטובר והאחריות של ממשלת נתניהו ושל ראש הממשלה עצמו, החטא על פשע הוא שגם לא חקרו. ואני יכול לקבוע שהעובדה שלא חקרו עד עכשיו מביאה כבר נזקים עצומים לביטחון, כי לא הפיקו את הלקחים, אז גם בוודאי שלא יישמו אותם. ובעיקר מחנכים פה דור צעיר לבריחה נוראה מאחריות, מהחובה למלא אחר החוק שקובע באופן מפורש כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית.
"תנאי הכניסה לממשלה מבחינתנו יהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק. נקודה. בלי תוספות, לא צריך שום דבר - יש חוק, הולכים לפיו, בלי אלתורים. בכל דבר".
כתבה זו הינה חלק ממגזין ״ישראל בוחרת״ אשר הופק על ידי המחלקה המסחרית במימון התנועה הישראלית למעורבות אזרחית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו