"ישראלים בכו וצעקו בסניפי בנקים, ראו את הכסף שלהם מתאדה"

"תגובות שרשרת קשות בשל הפסדים במניות הבנקים", "המסחר בבורסה יופסק", "החנקן של המדינה" – כך זעקו הכותרות בחודש אוקטובר 1983, עם חשיפת פרשיית ויסות מניות הבנקים והתמוטטות הבורסה הישראלית. אווירה קשה פשטה במדינה, כשחלק מהבנקים הולאמו בעקבות פרשה, ורק כעבור שנים רבות הופרטו שוב.

במהלך שנים שלפני המשבר ביצעו הבנקים פעולות יזומות ומתואמות במטרה להרים באופן מלאכותי את שערי מניותיהם, דבר שנקרא "ויסות מניות" ונחשב לאסור. הוויסות משך משקיעים ישראלים רבים לרכוש מניות, מתוך מחשבה שמדובר ברווח קל, אבל כמו כל בועה פיננסית – גם הוויסות התפוצץ לבסוף לכולם בפרצוף. הציבור המבוהל החל להיפטר מהמניות בצורה מסיבית, שבשלביה האחרונים הפכה לפאניקה ממש, וגרם לקריסה נרחבת בשערי הבורסה ולמחיקות עתק של כספים.

היזם העסקי והחברתי צורי דבוש, כיום יו"ר חברת קליל תעשיות, זוכר היטב את השפעת נפילת הבורסה על מכריו באותם ימים דרמטיים. "הייתי תלמיד תיכון בכיתה י"ב, ואני זוכר שקרוב משפחה שלי, שהיה משקיע פרטי בבורסה, התרסק כלכלית. זה היה מאוד כבד, כי הוא השקיע את כל הונו בבורסה ואיבד את הכל.

"עוד תמונה שצרובה בי מאז היא הישראלים שיושבים בכניסה לסניפי הבנקים, מסתכלים על המסכים, בוכים וצועקים. אז, לפני שהומצאו הטלפונים הניידים, אי אפשר היה לעקוב אחרי שערי המניות – אלא רק בסניפים עצמם. היו מסכים שתלויים בכניסה לכל בנק, ואנשים הסתכלו על איך הכסף שלהם הולך מתאדה למעשה. זה היה משבר כל כך גדול ומשמעותי, שהפך לטראומטי בזיכרון הקולקטיבי של המדינה.

"אם יש לקח שלמדתי מאז, זה לא לשים את כל הכסף שיש בסל אחד, ולא משנה במה מדובר ועד כמה מניה מסוימת נחשבת ל'השקעה בטוחה'. בורסה יכולה להיות מקום טוב - רק בתנאי שיודעים מה עושים. אם אתה עושה משהו שאתה לא מבין בו, זה הדבר המסוכן. באשר לי, בגיל 26 הקמתי את החברה הראשונה שלי, אמבלייז, ובגיל 30 הנפקתי אותה בלונדון. כשהתעניינתי בקליל, היא כבר הייתה מונפקת בבורסה, ואני רכשתי את השליטה בה".

קרדיט וידאו:עקירה נצר חזני -סרט משחק ביתי- קרדיט אבי אבלו, באדיבות ארכיון מרכז גוש קטיף, שמואל בוכריס, מתוך עמוד היוטיוב של "קרן רמון", גדעון מרקוביץ, דודי ועקנין, הרצי שפירא, ליאור מזרחי, לירון אלמוג, שרון מחט, צילום מסך מתוך "הראשון בבידור", AP, משה מילנר לעמ, צביקה ישראלי לעמ, ישראל סאן, ליאור מזרחי