אוסף התקליטים הגדול בישראל

את שמו של דודי פטימר, 36, מכירים רוב חולי התקליטים בישראל, וגם כמה מכובדים בעולם. הוא לא בעל אוסף התקליטים הגדול ביותר בארץ, אבל הוא בהחלט בצמרת העליונה, ולבטח אחד המיוחדים שבאספנים.

יותר קל להוציא ממנו זהב מאשר תקליטים.
"יכול להיות שיש אנשים שיש להם יותר תקליטים ממני, אבל אני לא מוכר ולא מחליף תקליטים, אני אוסף אותם", הוא מבהיר, "יש לי עשרה עותקים של 'האישה שאיתי' של דיוויד ברוזה, ואין לי כוונה למכור אף אחד מהם למרות שאני לא מת על האלבום. חבר שלי קנה לא מזמן עותק ב־80 שקלים, אבל לא ממני. יש לי גם ארבעה עותקים של 'סיפורי פוגי' של כוורת, וגם אותם לא אמכור או אחליף.

היו כמה פעמים שתקליטים החליקו לי ונשברו, ומאז אני פשוט אוסף אותם. אף פעם לא עלה לי בראש אפילו למכור או להחליף. אין מצב. שיישארו כאן".

החדר של פטימר בדירת הוריו הוא קפסולת זמן, שעבור אספנים צנועים כמוני מייד מדליקה את כל הטריגרים. תמונות של אלביס, קליף ריצ'רד, כמה גיטרות, יחידה קטנה עם כמה מאות דיסקים והארון שלשמו התכנסנו - מפוצץ בתקליטים.
"זה ברור שהתקליטים הם כבר מזמן לא טרנד חולף וזה כאן להישאר, עם מגמה ברורה של הדפסות חדשות ודיבור קבוע", הוא אומר, כשהוא מתבסס על נתונים המתפרסמים מעת לעת על כך שמכירות התקליטים עברו את אלה של הדיסקים.

"אם לפני כמה שנים היו מי שחשבו שאנחנו נוסטלגיים אבל ייחודיים, היום יש המון אנשים שמחזיקים בבית תקליטים. זה נהדר".

מה אתה אוהב לשמוע?

"הרבה דברים. אני שרוף על 'שיגעון המוזיקה' למשל, יש גם כמה תקליטים של אירוויזיונים, חלקם תקליטים צבעוניים. אני לא באמת מתעכב ובודק אם מדובר בהדפסות ישראליות או זרות. אני שומע הרבה מוזיקה ישראלית אבל גם ריצ'רד הקטן, ג'רי לי לואיס".

יש לך הרבה תקליטים חתומים?

"בהתחלה, כשעוד לא היו לי קשרים עם אמנים, נוצר קשר עם יוריק בן דויד, שהיה מנכ"ל אקו"ם. סיפרתי לו על החלום ששלמה ארצי יחתום לי על התקליט הראשון שלו. הבאתי לו את התקליט למשרד, ואחרי שבועיים חיכתה לי חתימה שעברה דרכו ודרך ההפקה של ארצי. התרגשתי מזה מאוד. גם שלום חנוך חתם לי, הוא הקליט במקום שאותו אבא שלי השכיר. שבוע לפני שגבי שושן התאבד פגשתי אותו וביקשתי גם ממנו חתימה, אבל היום אני כמעט לא מתעסק בזה".

יש לך באוסף גם תקליטים חדשים, או מחודשים?

"קניתי את המהדורה המחודשת של 'כך עוברים חיי' של זוהר ארגוב, כי המהדורה הראשונה שלו יקרה מאוד וקשה להשגה. אני קונה גם תקליטים חדשים כמו דואה ליפה ובילי אייליש, אני לא עסוק רק בנוסטלגיה".

איזה תקליט שעדיין לא יצא אתה ממש רוצה שידפיסו?

"אני מת שידפיסו את 'בלעדייך' של אייל גולן. לא יצאו הרבה הדפסות של הזמר הים־תיכוני".

מה הסכום הגבוה ביותר שהוצאת על תקליט אחד?

"250 שקלים, אבל אני כבר לא מוציא כאלה סכומים. ברור שעוד אמשיך להוסיף לאוסף ותמיד ארצה דברים שאין לי, כמו התקליט הראשון של זוהר ארגוב 'ילדה חיכיתי שנים'".