פנים מול פנים

כשצצו הרשתות החברתיות, אחת המטרות שלהן היתה להנגיש אנשים אחד לשני. האינסטגרם, בפועל, לא עמד בזה. הוא היה מקוטלג כ"חלון ראווה", כזה שמציג את החיים שלנו בתמונות, העיקר שיסתכלו עליך. אלא שעם הזמן הגיעה ההבנה שאחת הסיבות להישאר בפלטפורמה הזו היא יצירת קשרים. לא רק להציג את עצמך, אלא גם לדבר.

אחת האופציות באינסטגרם היא שאלות: אני מקצה זמן איכות לעוקבים שלי, שבו הם פונים אלי, שואלים מה שמעניין אותם, אני עונה, וכולם יכולים לראות את התשובות לשאלות שבחרתי לענות עליהן. כאושיית אינסטגרם עם מאגר גדול של עוקבים, הפיצ'ר הזה מאפשר לי להגיע עם העוקבים למקום קצת יותר אינטימי. לא להסתפק בלהיות דמות שהם מסתכלים עליה, אלא ממש להכיר אותי. הרבה פעמים אנחנו רודפים אחרי המספר, רוצים כמה שיותר לייקים ועוקבים, ולא שמים לב מי הם בכלל אותם עוקבים ואיך נראה הקשר האנושי איתם.

אני משקיעה בתשובות, מנסה להיות כמה שיותר מפורטת, לתת כמה שיותר אינפורמציה ולא לענות בחצי מילה, אלא לקיים שיח של ממש. אני אוהבת את החשיפה הזאת, ואני עושה את זה מתוך ההבנה שאני בן אדם מוכר - אבל לא באמת מכירים אותי. הרבה פעמים זה פועל לרעתי, כי אנשים נוטים, קודם כל, להסיק מסקנות מוטעות או ליפול לדעות קדומות.

המקום שהכי קל למצוא בו מידע עלי הוא כתבות בעיתונות, ושם אין לי שליטה על מה שנכתב. לפעמים מילה אחת שנכתבה לא נכון, או משפט שהובן אחרת ממה שהתכוונתי, מקבלים הד שאני לא מעוניינת בו. בפיצ'ר הזה אני עונה בצורה הכי פתוחה, ויש לי שליטה על המידע שאני משתפת בו, בלי מתווכים.

בסשן האחרון שעשיתי קיבלתי אלפי שאלות. הרבה מהן חוזרות על עצמן, הן נוגעות לתכנון שלי של משפחה וילדים, טיפים על השימוש באינסטגרם בכלל ועיצוב תמונות בפרט, דעתי על ניתוחים פלסטיים, המלצות לטיולים בחו"ל ושאלות על איך התחלתי את הקריירה. וכן, יש גם שאלות אינטימיות. הופתעתי ממספר השאלות הנוגעות לסקס, כמו מתי היתה הפעם הראשונה שלי.

הסשנים האלה הופכים אותי מדמות מרוחקת למישהי אנושית, והקִרבה חשובה לי. אני קולטת כמה אנשים מחפשים לדבר איתי, וזה מאוד מחמיא ומרגש. כל הזדמנות כזו יכולה לעשות טוב, כי ביומיום אנחנו יושבים מול מסך ולא מול בני אדם.