יהודי נודד לא לומד: הלקח של זלנסקי

אני רוצה להיות ממש לא פופולרי לרגע, ולא להיכנע לקסמו של היהודי זלנסקי, נשיא אוקראינה ומחריבה. אני מבין שבעולם עכשיו הוא הגיבור, ואף עבדכם טרח להתחפש לדמותו, כי זה היה הכי קל, וכי זה מה שהולך היום. אבל בעיניי זלנסקי הוא המנהיג הכי כושל בהיסטוריה, אדם שהביא במו ידיו חורבן מוחלט על ארצו כשלא היה בזה שום צורך. לו היה מעט יותר גמיש, לא היתה מוקזת טיפה של בורשט בסכסוך האלים הזה, שכבר מחק חלקים נרחבים מאוקראינה, ועוד יביא עליה חורבן בממדים של סוריה.

ומה שעצוב במיוחד הוא שהוא יהודי. זה עצוב פעמיים. ראשית כי כשיירגעו כל הנושאים אותו על כפיים כמי שקרא תיגר על פוטין, ושילם בחיי אלפים מאזרחיו ובתשתיות שייקח עשרות שנים לשקם, אם בכלל - ייזכרו שהוא יהודי, וזה יתניע חלילה גל אנטישמיות נוסף על הגל הקיים ממילא. אבל זאת לא הנקודה המרכזית. כיהודי, זלנסקי חייב היה ללמוד את הלקח מבר כוכבא, המנהיג היהודי הנוסף שהתגרה באימפריה ושילם את המחיר הגבוה מכל - הרס מוחלט של ארצו בגלל ענייני כבוד. עמים קטנים לא טוב להם להתגרות באימפריות, כי לאימפריות יש תחביב כזה, מחיקת תרבויות שלמות כעיסוק מהנה ללפני הצהריים, וחולשתן של אימפריות היא שהן תמיד נופלות, לאט או מהר - הן נעלמות. לכן עמים קטנים, כמו העם שלנו, כמו האוקראינים, חייבים לעיתים לנשום עמוק, לקבל את רוע הגזירות ולדעת שבתוך כמה שנים האימפריה הרעה תיעלם, והראש יוכל לצאת מהמים.

לא פרשן לענייני חוץ אני, ולא בן פרשן, ובכל זאת, לו היה זלנסקי מרכין קומתו מעט בפני הרוע המוחלט המיוצג בסיפור הזה על ידי הצורר פוטין, ומסכים לא להצטרף לברית נאט"ו, ולמסור את החבלים השנויים במחלוקת לרוסיה, ולהיפרד מחצי האי קרים - החיים בקייב היו ממש הרגע ממשיכים כהרגלם. אבל זלנסקי האמין ועדיין מאמין לצערי שהוא בסדרת טלוויזיה, ולא בחיים עצמם, וככל שפוטין מכה חזק יותר, הוא מתבצר יותר בעמדותיו. מקווה שלא יגיע למצדה של האוקראינים. מקווה שבעוד אלף שנה ילדים אוקראינים בגולה לא ישירו עליו שירי תפארת ריקים מתוכן היסטורי.

ופוטין? פרס של מאה מיליון דולר על ראשו יעשה את העבודה. פתחתי מימון המונים לגיוס הסכום. שמתי 180 שקל. תצטרפו?

מחמד

מכל הזוועות שעינינו רואות מאוקראינה - ההרס, המתים, הטרגדיות המרסקות כל לב, הטיפשות האנושית במלוא הדרה - יש דבר אחד שממלא את ליבי באהבה ובכבוד עצום לעם הזה. חיות הבית. ראיתי תמונה של גברת הסוחבת כלב קשיש שאינו יכול לצעוד את צעדת הבריחה, כלב גדול, זאב, והיא נושאת אותו על ידיה בקור הנורא במסע אינסופי של 17 קילומטר, אל הגבול. אין גבול לאהבה. וכמה תמונות וכתבות על בעלי חיים קטנים יותר הנישאים בתרמילים, במעילים, מציצים משקיות, חולקים עם בעליהם פת לחם אחרונה. אני מתרגש.

בין כל המבחנים שצריך לעבור עם כדי להיות אורח רצוי במשפחת העמים, יש מבחן היחס לבעלי חיים, ובמבחן הזה האוקראינים מצטיינים בגדול. אני יודע שיש שיגידו - הלוואי שהיו מצטיינים ביחס ליהודים בשואה כפי שהם מתייחסים לצ'יוואווה שלהם, ובכל זאת אני מתרשם. כי אני יודע שאם חלילה היה קורה פה משהו דומה, ואפילו גרוע הרבה פחות - בדרך לנתב"ג היו מושלכים רבבות כלבים וחתולים, כפי שקורה גם ללא מצב חירום, סתם בגלל שאין סידור לחיה כשבעליה נוסעים לסופ"ש באנטליה.

טוב עשתה הממשלה שהודיעה שפליטים משם המגיעים לכאן עם חיות הבית שלהם יזכו ליחס מכבד ומקל, לא נרצה הרי שתמונות כלבי שעשוע זערוריים מושפלים בבית הנתיבות שלנו יתפרסמו בעולם, מי יוכל לשאת את הבושה. מילא אנשים, אבל חיות? מה פשעו? ויש לחשוב, ובמיידי, איך גם כל המחמדים והמחמדיות האלה לא ייפלו טרף לידיהם של סוחרים בכל דבר שזז. איך למנוע מהכלבות מהגזעים הנדירים והחמודים להפוך למכונות המלטה עבור השוק המקומי, שאינו יודע שובע בדרישתו לכלבים יותר ויותר קטנים, ואם אפשר כמה שיותר יקרים, שיתאימו לריפודים של הטסלה. והעניין הוא שלא את כלבי האוקראינים יש לחמוד, אלא את היחס שלהם לחיות ביתם, כמו אל כל אחד מבני המשפחה. להעריך ולשאוב השראה והדרכה.

בכל טרגדיה אנושית, גם חיות תמימות שלא תמכו באף צד, שלא אחזו בנשק, שלא זממו זמם, נפגעות ובגדול. מדגיש שבעתיים את אנושיותן של החיות ואת החייתיות של בני האדם.

וורטקס

גם השנה חגגנו את פורים במזג אוויר גרוע. בעיניי, מכל השכנועים של מחזירים בתשובה לגבי קיומו של האל, זה המשכנע מכולם. הנה, אפילו בשנה מעוברת, עם רגל נטועה באביב, מגיע גל קור שכזה לחרב את שמחת התחפושות עם מעילים ומטריות, בול בחג. האין זאת ידו הארוכה של הבורא הטורח לשמור את החג במידתו, וכמו בכל חג יהודי לטפטף טיפת עגמומיות לזכר החורבן? תארו לכם מה היה קורה לו היה נחגג החג בקיץ. הצעה חלופית: איך אז היו נראות הנערות בתחפושת הנמרה, הפרפרה, השפנפנה שלהן, ללא המעיל והגרבונים החמים השומרים, איכשהו, על שאריות תמימותן? השגחה עליונה. אומרים המטיפים הדתיים - הייתכן שיש שעון בלי שבנה אותו שען? ויוסיפו מעתה - הייתכן שיש חג שכל שנה מזג האוויר מעכירו? ברור שלא. ניכר שאלה מעשי ידי הבריאה בעצמה השולטת ברוחות השמיים לטובת עם ישראל, שלא יצא לתרבות רעה. שובו בתשובה.

חובב מזג אוויר אני. ובשנים האחרונות אני מתעניין במה שנקרא "הוורטקס הפולארי".

בגדול, מדובר במערבולת רוחות עצומה הנעה כנגד כיוון השעון מעל הקוטב, ולאחרונה הצליחו לנבא בעזרתה את מזג האוויר בחורף שבועיים קדימה. איך? לא סגור על זה. כמו שיש קוראים בשמן ובקפה, יש קוראים בוורטקס, אבל בניגוד לקוראים במשקע הנצבר בכוס, דווקא החוזים בעזרת מודלים ממוחשבים המנתחים את המערבולת הענקית, מצליחים היכן שחזאים רגילים עדיין לא. והנה לפני שבועיים כבר התריעו הידעונים - מזג אוויר קר מהרגיל צפוי בפורים. מייד אפסנתי את תחפושת נערת הוואי שלי והלכתי על משהו יותר חמים, זלנסקי, כי יש לו מעיל חאקי מחמם. ואני מציע - עכשיו, כשיש אפשרות לדעת מה יילד פורים, יש לקבוע כי החג ייחגג ברוב עם ותחפושת ביום יפה וחמים, כפי שייקבע שבועיים לפני המועד הידוע בלוח השנה. אם המוסלמים יכולים לקבוע מתי יוצא הרמדאן על פי תצפית בשידור חי על הירח, מה לנו כי נחייב עצמנו לחגוג בכל מזג אוויר? יתכנסו המומחים ויגידו מתי יהיה כיף להתחפש, ולפי זה נחגוג. כמובן, החג הדתי ייחגג במועדו, רק המסיבות יוכפפו לוורטקס. ובסתר ליבי אני חושב שאולי הפתרון להתחממות הגלובלית הוא הכרזה על פורים כמה פעמים בשנה, בעונות חמות, ואז יבואו מזגי אוויר חורפיים לצנן את ההתלהטות. כבר הגשתי הצעה לאו"ם. זה נגמר בעוד גינוי לישראל על ניסיון לכיבוש מזג האוויר. לך תבין. שבת שלום.

avrigilad@gmail.com