תרקדו ותסעדו: גם לפוליטיקאים ולרופאים מגיע 

פרופ' עידית מטות, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון וחבר הכנסת דודי אמסלם - אני בעדכם. בעד ההופעה של הרופאה המרדימה הבכירה בקצב ובגלאם של "רוקדים עם כוכבים", ובעד הידיים של חברת הקואליציה וחבר האופוזיציה, שמצטיינות בליצור את מה שכל אדם זקוק לו - אוכל משובח.

ההופעות של השלישייה הזו בלב הפריים טיים ולא בתוכניות אקטואליה - שאי אפשר לחשוד בי שאני נגדן, להפך - מעיפות נצנצים על מי שעסוקים ביומיום בקרבות על החיים או בקרבות פוליטיים. בהחלט ראוי לאוורר גם את האנשים הללו, ואם הדלק שמבעיר את הלהבה שמניעה אותם במקצועות שנוגעים בחיי כולנו מגיע בדמות רחבת הריקודים או המטבח, טוב שכך עשו.

אני שומעת את עדר המבקרים, הטוקבקיסטים והממורמרים מטעם עצמם, שמתרעמים על כך שפרופ' לרפואה ופוליטיקאים "לא יכולים להשתתף בתוכניות טלוויזיה לסלבס". בחיי, באיזה חוזה עם איזה בית חולים או ציבור כתוב שלאנשים בעמדות מפתח אסור ליהנות מהחיים? איזו מחשבה מקובעת ומיושנת.

הציבור לא "משלם להם משכורת" כדי לסבול. להפך, בדיוק כפי שאהבה ובית חם הם דלק להצלחה בקריירה, כך גם רגעים של נחת ואושר. בדיוק כאלה שחוותה השלישייה הזו על המסך. איך הגענו לימים שבהם אנשים נקראים להתבייש בכך שיש להם עוד כישורים וכמיהות מעבר לקריירה? אז בסדר, היו כמה ימי צילום. גם להם מגיעים ימי חופש על פי חוק, והם בחרו ליהנות בצילומים ולא ללגום מקוקוס בתאילנד.

צריך להוריד בפניהם את הכובע על כך שלא תקוע להם מקל באזור שכולנו יושבים עליו, והם מבינים שבחיים הכל כך קשים ומורכבים של כולנו, נכון גם לחבק רגעים קלילים ומשמחים. 

עכשיו בואו, מטות או אמסלם ממש לא המציאו את השיטה. העולם משתנה, הופך לפחות מעונב, ובימים שבהם ראש הממשלה פוצח בשיחת נפש טלוויזיונית עם רפי רשף, ראוי לחבק כל רגע שמנגיש מנהיגים, ובהם רופאים בתקופת הקורונה, אל העם.

ואם כבר במנהיגות עסקינן, הרבה דברים שליליים היו לי לומר על נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובאמה, בעיקר כי אני סבורה שלא היה באמת ידיד ישראל, אבל דבר אחד הערכתי אצלו מעל לכל: הוא עשה היסטוריה כשהיה חלוץ בנגישות לעמו. קמפיין הבחירות שלו, שנלמד בפקולטות לתקשורת ולדיפלומטיה ברחבי העולם, נגע בראש ובראשונה בקשר בינו לבין הבוחרים ברשתות החברתיות ובמגע הישיר איתם. הקשר השני הגיע באמצעות הגעתו לאולפנים אישיים ולא מעונבים, עד לרמה שבה התיישב אצל סיינפלד ברכב.

לכן, פרופ' מטות, השרה יפעת שאשא ביטון וח"כ דודי אמסלם בהחלט יכולים ליהנות מהחיים האישיים המעטים שנותרו להם, אחרי שעות העבודה המטורפות. וכן, גם לצ'פר את העם להכיר מקרוב את האופי הקסום של רופאים רבים ואת הרגעים המעודנים והנדירים מאחורי הפוליטיקאים הקשוחים. ושימותו הקנאים.

danieller@israelhayom.co.il