שישי שלה: ירדן ג'רבי מנצחת גם בשבת

איך נראים ימי שישי שלך?

"מאז שאני גרה בפורטוגל אני מרגישה את ימי שישי אפילו יותר, ולמרות שזה יום עבודה עבורי אני מנסה לעבוד רק חצי יום. חשוב לי מאוד גם להתקשר לסבתות שלי ולאחל להן שבת שלום. בעבר הייתי רגילה להגיע עם כל המשפחה לסבתות לארוחה, ותמיד היינו עורכים קידוש במשפחה. היום אני זו שמכינה את הארוחה הזו. לאחרונה התחלתי לאפות חלות ולבשל מנות מסורתיות כמו מרדומה, המטבוחה של הטריפוליטאים, שהיא טעימה ברמות. אגב, בזמן הבישולים אני עורכת שיחות וידאו עם הבית".

מה קורה כשמגיע הערב?

"בארוחת שישי אני עם חברים, ישראלים כמובן, חלקם עובדי השגרירות. אנחנו אוכלים מאכלים מסורתיים כמו מפרום, אבל האמת היא שהאוכל לעולם לא יהיה טעים כמו האוכל של ההורים והסבתות, למרות שיש מגמת שיפור. אחרי הארוחה אנחנו יוצאים או נשארים בבית לערב רגוע ומשוחחים על השבוע שהיה. זה הערב היחיד שביום שאחריו אני לא עובדת. שבת מבחינתי היא יום המנוחה".

איך את מעבירה את השבת?

"אני קמה בסביבות 10. בשבת אני לא עושה ספורט, אלא אם כן לא התאמנתי בכלל במהלך השבוע ואז אולי אכפר על כך. אם מזג האוויר יפה, אני יוצאת עם חברים לטייל בערים נוספות בפורטוגל, או שקופצים לחוף הים. פורטוגל מהממת. אגב, יום המנוחה של כולם כאן הוא כמובן יום ראשון, וזה דווקא ממש נחמד. כל החנויות והקניונים פתוחים, ולפעמים יש דברים שאני צריכה לעשות מול ישראל, אז זה לא בדיוק יום מנוחה".

את מי היית רוצה להזמין לשולחן השבת שלך?

"את רונה רמון ז"ל. הכרתי אותה בפסטיבל בלונדון שבו העברנו הרצאות, אבל לא הספקתי לדבר איתה ממש. במפגש נכחה גם אמא שלי, ושתינו נדהמנו עד כמה רונה מדהימה. הייתי רוצה לשמוע ממנה עוד וללמוד על תעצומות הנפש שלה, והלוואי שיכולתי לעשות את זה".

בשיא האומיקרון, יש לך מסר מחזק לסוף השבוע?

"תקופת הקורונה היא מצד אחד מחבקת, כי אנחנו יותר בבתים ויחד עם המשפחות 'בזכות' הבידודים, אבל גם גורמת לריחוק מאחרים. כשיש קושי ואנחנו לא יודעים מה הפתרון, זה מלחיץ. קודם כל, עם כל הקלישאה שבדבר, תתחילו כל יום בחיוך ותיהנו ממה שיש. האמונה שגם אם הפתרון לא ידוע הוא יגיע לטובה, עזרה לי המון לאורך הקריירה בג'ודו".