הנה משהו משותף לכולנו, בלי יוצא מן הכלל: מתישהו היינו ילדים וילדות. וגם אם זה היה מזמן, קשה לשכוח כמה מפדחת היתה הסיטואציה שבה הורים, דודים או בוגרים אחרים ניסו בכוח להשתלב בעולם הילדותי שלנו. למשל, התחילו להשתמש בסלנג עדכני, לחבוש כובע הפוך או להיסחף בטרנד רגעי.
כשמבוגרים מנסים בכל כוחם להישאר צעירים ורלוונטיים לנצח, זה תמיד נראה פתטי. מספיק להציץ במערכונים החדשים של "זהו זה" או בסרטונים שחברי כנסת ושרים מפרסמים באופן עקבי בחשבונות הטיקטוק שלהם, כדי להבין את הנתק בין האדם לבין המודעות העצמית שלו.
טיקטוק היא רשת חברתית שניזונה מסרטונים באורך 15 שניות עד דקה, והיא בנויה על אלגוריתם שבעיקר צעירים מבינים איך הוא פועל. בשנה האחרונה אפשר היה למצוא שם את שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, משליכה גלידת בן אנד ג'ריס לפח הזבל במטבח ביתה; את יואב קיש רוקד כי התבטל לו פיליבסטר; את בני גנץ עוקץ את נתניהו על הצורה שבה יו"ר האופוזיציה גולל פיד בטלפון; את נתניהו עושה אימוני ריצה במליאת הכנסת; את גלית דיסטל אטבריאן מזמרת ומבריחה את הגיטריסט המלווה אמיר אוחנה עקב זיופים מוגזמים; ואת שרת התחבורה והרכבות, מרב מיכאלי, רוכבת על כל טרנד טיקטוקי אפשרי.
פוליטיקאים הם בהחלט דוגמה קיצונית, כי כל שטות שלהם זוכה לתהודה מוגזמת, אבל הרבה סלבריטאים ואנשים אלמוניים נשאבו לאפליקציה הזאת ומנסים לבלוט בה. בגדול, כולם מספקים אותם סרטונים, רוקדים באותה צורה, עושים ליפסינג לאותם שירים ומשדרים לעולם שלא אכפת להם מכלום. זאת אומרת, רק הלייקים חשובים.
השבוע התראיינה ג'ודי ניר מוזס בתוכנית של אלמוג בוקר בעקבות תגובות גולשים שקיבלה על סרטוני טיקטוק שפרסמה. "אולי לאנשים קשה להכיל את העובדה שאישה בת 63 מתנהגת כמו בת 20", הטיח בה בוקר, "את לא מרגישה 'אולי אני קצת מגחיכה את עצמי'? זה לא עובר לך בראש לפני שאת מעלה סרטון כזה לרשת?" אבל ג'ודי ביטלה אותו והסבירה שזה מה שעושה לה טוב.
האמת חייבת להיאמר, והיא חייבת לכלול את כולנו: כשמבוגרים נכנסים לטיקטוק כדי לרכוב על טרנדים שפופולריים אצל הנוער, זה תמיד ייראה מביך, בכל דור ודור. כמו ניסיון נואש לעצור את הזמן. וזה לא משנה אם קוראים לך מרב מיכאלי או בריטני ספירס: אם כבר נכנסתם לפלטפורמה חדשה, לפחות תעשו שם משהו מקורי או שונה, שגם יתאים לגילכם האמיתי.
אז למה מבוגרים מביכים בטיקטוק הם עניין נפוץ? כי כל פדיחה מייצרת טראפיק ולייקים, ומייד גולשת לרשתות אחרות ומתגלגלת לטלוויזיה, וככה מגיעים עוד עוקבים חדשים. אם בעולם הישן היה ברור שכסף מסמל הצלחה, היום אנחנו חיים בעולם שבו מספר העוקבים מרמז על מעמדך. גם המאבטח בקניון וגם השר שאחראי לו רוצים היום עוד עוקבים, ואם אפשר גם בטיקטוק - אז למה לא.
nirw@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו