לואיס המילטון כבר הריח ביום ראשון השבוע את הכניסה שלו לדפי ההיסטוריה: האלוף הבריטי עמד להיות נהג מכוניות הפורמולה 1 הראשון שקוטף שמונה תוארי אליפות - הישג שהיה מציב אותו מעל מיכאל שומאכר האגדי ומקבע את מעמדו כנהג המירוצים הגדול בכל הזמנים.
המילטון (36) הוביל בבטחה במירוץ באבו דאבי, שהיה האחרון לעונה הסוערת, כשיריבו על תואר האליפות, ההולנדי מקס ורסטאפן, פיגר מאחור. כל מה שנדרש לבריטי היה לסיים את חמשת הסיבובים הנותרים בנהיגה רגועה וחסרת דרמות - ואז לעלות בשלווה לראש הפודיום. רק שאז, משום מקום, מכונית הבטיחות, זו שנכנסת למסלול במקרה של תאונות ומאותתת למתחרים להאט, התבקשה להתערב.
לנהגים התברר שאי שם על המסלול התרסקה מכוניתו של ניקולאס לטיפי, נהג קנדי ממוצא איראני שכלל לא היה קשור לקרב על התואר. במקרה של תאונה כזו המירוץ "מוקפא" בנסיעה לא מהירה - וסדר המקומות נשמר עד שהמסלול חוזר לכשירות והמירוץ מתחדש.
בעוד המילטון שמר במהלך ההמתנה על מקומו הראשון, הצוות של ורסטאפן עשה מהלך מבריק שהתברר כמשתלם: הוא מיהר להכניס את מכוניתו של ההולנדי לעמדת הטיפולים, וצייד אותה בארבעה צמיגים חדשים.
כשחוּדש המירוץ, לסיבוב האחרון בלבד, עמד לטובת ההולנדי יתרון הצמיגים הטריים, מה שהקל עליו להתקדם ולנצח. אנשי קבוצת מרצדס, שבה נוהג המילטון, טענו במחאה שהמארגנים לא נצמדו לתקנון, ובכך אפשרו להולנדי "לחזור" למירוץ שכבר היה מוכרע לטובת המילטון. "לא, מייקל, זה לא בסדר", נשמע טוטו וולף, הבעלים של קבוצת מרצדס מתלונן ברשת הקשר בפני מנהל התחרות, מייקל מאסי. ואילו המילטון נשמע רוטן מעמדת ההגה: "עשו עלי מניפולציות".
ורסטאפן וארבעת צמיגיו החדשים לא הותירו להמילטון סיכוי, ובגיל 24 זכה ההולנדי בתואר אליפות העולם הראשון שלו - לא לפני שמרצדס הגישה שני ערעורים על זכייתו, שנדחו על הסף. המילטון, מצידו, דווקא ידע להפסיד בכבוד, ואחרי שהתאושש אמר: "ברכותיי למקס ולקבוצתו, אני חושב שעשינו עבודה מדהימה השנה".
בעולם המוטורי התחרותי לואיס המילטון הוא לא "עוד" נהג מירוצים מוכשר - אלא תופעה של ממש. הוא האיש שפרץ את תקרת הזכוכית והפך לנהג המירוצים השחור הראשון בתולדות הפורמולה 1. אפילו כיום, בסוף 2021, יש 40 אלף משרות בענף המירוצים הבריטי, אבל רק אחוז אחד מהם מאויש בידי שחורים.
מחוץ למסלול נחשב המילטון למשפיען שמוביל מאבקים בנושאי חברה ואקולוגיה. ב־2020 בחר בו המגזין "טיים" לאחד ממאה המשפיעים בעולם, והשנה נוסף לו תואר אבירות ממלכת אנגליה, על תרומתו לספורט המוטורי. הטקס נערך השבוע, ומעתה תוכלו לקרוא לו רשמית סר המילטון.
סטפאנו דומיניקלי, המנכ"ל הנכנס של תחרויות הפורמולה 1, אמר על הנהג המבריק: "לואיס הוא ענק אמיתי בספורט, וההשפעה שלו במכונית ומחוצה לה עצומה. מה שהוא השיג עד עתה הוא פנומנלי, ויש לנו עוד למה לצפות".
• • •
על פי נתוני המגזין "פורבס", עשר קבוצות המכוניות שמתחרות במירוצי פורמולה 1 - ובהן מרצדס, רד בול, פרארי ומקלארן - הוציאו ב־2019 סכום אדיר של 2.6 מיליארד דולר, כדי שנהגיהן יזכו באליפות. המילטון, שהתחיל את הקריירה במקלארן ועבר למרצדס, מקבל שכר של 55 מיליון דולר, לא כולל שלל החסויות שהוא גורף במהלך השנה.
סיפור נסיקתו נחשב ליוצא דופן, בהשוואה לרבים מיריביו, שהגיעו למסלול עם גב כלכלי איתן, מתוקף העובדה שענף המירוצים נחשב מועדון לעשירים בלבד. את סרחיו פרס, למשל, המקסיקני שנוהג בקבוצת רד בול, מימן מגיל צעיר בנו של המיליארדר קרלוס סלים, ואילו הונו של אביו של הנהג הבריטי לנדו נוריס, מקבוצת מקלארן, מוערך ב־200 מיליון ליש"ט.
המילטון, לעומתם, נולד למשפחה דלת אמצעים בעיר סטיבנייג', המרוחקת כ־50 קילומטרים מצפון ללונדון. הוריו, כרמן הלבנה ואנתוני שחור העור מהאי גרנדה שבקריביים, התגרשו כשלואיס היה בן שנתיים. תחילה נשאר הילד לגור עם אמו, אבל בגיל 12 הפך אביו לדמות הדומיננטית בבחירת מסלול חייו. אפילו האם כרמן הודתה בראיון: "בלי העבודה המאומצת של אנתוני, לואיס לא היה מצליח".
כילד שחור בפריפריה הבריטית הקשוחה, לואיס סבל מבריונות. הוא למד איגרוף וקראטה כדי "לתעל את הכאב" ולהגן על עצמו, אבל אביו ייעד לו קריירה בעולם המירוצים. כבר בגיל 5 קנה לו מכונית ראשונה שמופעלת בשלט, וכעבור שנתיים רכש עבורו מכונית קרטינג עם מנוע, כשהוא ממשכן לצורך הרכישה את ביתו ומשקיע את כל חסכונותיה של אשתו השנייה.
"כילד, ידעתי עד כמה היה קשה לאבי להשיג צמיגים חדשים למכונית בכל סופשבוע", סיפר המילטון בעבר, "זה ממש השפיע עלי. הבנתי שאסור לי לבזבז את ההזדמנות, ושאני צריך לתפוס אותה בשתי ידיים".
על מסלול הקרטינג הרגיש לואיס שהוא יכול לתת פייט. "הייתי השחור היחיד, והשאר התגרו בי", נזכר בעבר., "בתגובה, הייתי 'מתעלל' בהם תוך כדי נהיגה, עד לניצחון שלי. מבחינתי, זה היה חזק יותר ממילים".
המילטון החל להתחרות בקרטינג בגיל 8, ובלט מייד. "כנהג, אתה משחק מנטלית ביריב שלך, עד שאתה מחליש אותו וגורם לו להיות עצבני", סיפר מכר שהתחרה מול המילטון בילדותו. "ללואיס לא היה אפשר לעשות את זה. הייתי עוקף אותו, מסתכל לאחור - והוא היה מייד תוקף בחזרה. חשבתי לעצמי 'אי אפשר להיפטר ממנו'".
המילטון נהג לצפות בכל יום בקלטת הסרט "המירוץ בדמי", על הקריירה המפוארת של הנהג הברזילאי המנוח איירטון סנה, שזכה שלוש פעמים באליפות העולם ונהרג בהתרסקות על המסלול ב־1994. לואיס לא רק העריץ את סנה, הוא גם התאהב במכונית המקלארן שבה נהג.
בגיל 10, אחרי שזכה באליפות אנגליה לילדים בקרטינג, התייצב עם אביו בטקס גאלה מפואר בהשתתפות כל המי ומי בענף המירוצים. כדי שלא להיות חריג, הוא לווה חליפה מהודרת מנער שזכה באליפות שנה קודם.
באירוע צייד אנתוני את בנו בפנקס ובעט, והציע שלצד חתימות, יאסוף גם כתובות ומספרי טלפון שאולי ישמשו אותו בעתיד. הוא הצביע על אחד האח"מים והסביר ללואיס שמדובר בברון דניס, הבוס של קבוצת מקלארן: "אלה שמייצרים את המכוניות שאתה כל כך אוהב".
המילטון גייס אומץ, ניגש לדניס, משך במקטורנו ואמר: "היי, אני לואיס המילטון, וזכיתי באליפות אנגליה בקרטינג. יום אחד אני רוצה לזכות בתואר העולמי בפורמולה 1, כשאני נוהג במכונית שלך".
הצעד השתלם. "ישבנו ודיברנו על כל מיני דברים", שחזר המילטון את המפגש. "בסיום דניס חתם לי בפנקס ואמר: 'תתקשר אלי בעוד תשע שנים'".
זה לקח פחות מתשע שנים, וכבר כשהיה בן 13 הציעה קבוצת מקלארן להמילטון להצטרף לאקדמיית הנהגים שלה, עם חוזה ואופציה להפוך בעתיד לנהג פורמולה 1.
"כשאני נזכר במה שלואיס עשה באותן שנים, השיער שלי סומר", סיפר המכונאי של המילטון באותה תקופה. "מייד אפשר היה לשים לב ליכולות העקיפה שלו, והיה ברור שהוא ינהג במכונית פורמולה 1. הוא מעולם לא דיבר במונחים של 'אולי', אלא שאל 'מתי אגיע לשם'".
כל נהג שמגיע להתחרות בפורמולה 1 נחשב לעילוי. מדובר ב־20 נהגי־על (שניים לכל אחת מעשר הקבוצות), שיודעים להשתלט בצורה מושלמת על כלי שמייצר כ־1,000 כוחות סוס ומגיע למהירות מרבית של 370 קמ"ש.
המילטון סיפר בעבר איך מילדותו דחף אותו אביו לקצה. הוא היה מצביע לו, על המסלול, היכן האלוף של אותם ימים בלם לפני כל סיבוב - ואז ביקש מהילד לבלום כמה מטרים רחוק יותר. מדובר במהלך מסוכן, שנותן לאמיצים שמצליחים בו יתרון מכריע בתחרות.
"לואיס הוא כמו פיטר פן, הגיל לא משפיע עליו", אמר לאחרונה מרטין בראנדל, נהג מירוצים לשעבר שמשמש היום פרשן. "הוא מהיר, לוחם, חכם, וקצב העבודה שלו עצום. יש היום הרבה טוענים לכתר, אבל עובדה שהוא עדיין המלך. איירטון סנה נהג עם רגש, מיכאל שומאכר נהג עם הראש, ולואיס הוא איפשהו באמצע. שלושתם ווינרים".
• • •
ב־2007, כשהיה בן 22, נכנס המילטון לעונה הראשונה שלו בפורמולה 1. הוא נהג עבור קבוצת מקלארן וסיים שני בדירוג הכללי. בעונתו השנייה כבר הוכתר כאלוף עולם, הישג ששינה, כמובן, מקצה לקצה את מצבו הכלכלי. "זאת הרגשה מדהימה שיש לי כעת כסף", אמר אחרי שהגשים את חלומו, "ולחשוב שכילד לא היו לי 100 ליש"ט לקנות נעלי התעמלות".
השהייה במקום הראשון לא ארכה זמן רב. כעבור שנה איבד המילטון את האליפות לבן ארצו ג'נסון באטן, ובארבע השנים הבאות (2013-2010) ראה איך סבסטיאן פטל, הנהג הגרמני של קבוצת רד בול, עולה שוב ושוב ראשון לפודיום בזכות המכונית המוצלחת שהעמידה לרשותו הקבוצה.
באותן שנים לא נכנס המילטון לשלושת הגדולים, והסתפק במקומות ארבע וחמש. עד שיום אחד, בקיץ 2012, בזמן ששכב לצד בריכה במונקו, הגיע הטלפון הגורלי. על הקו היה אחד ממנהלי קבוצת מרצדס, שהציע לו להצטרף ולהחליף את מיכאל שומאכר, שפרש אז סופית מפעילות. במרצדס הסבירו להמילטון שהם בונים משהו חדש ומתכוונים שהוא יהיה הכוכב.
"אחרי שהשגתי את כל מה שאפשר עם קבוצת מקלארן, ראיתי את מרצדס כתינוק שמתחיל לגדול, ורציתי להיות חלק מזה", הסביר המילטון. "אנשים חשבו שאני לוקח סיכון, אבל אני אוהב סיכונים. אם אתה לא מסתכן, אתה לא חי". לדבריו, השיחה העוקבת עם ראשי מקלארן, שבה הודיע על עזיבתו לטובת המתחרים, היתה "מהקשות שניהלתי בחיי".
למרצדס הגיע המילטון ללא ליווי, אחרי שנפרד מניהולו האישי של אביו. במשך השנים הלכו היחסים בין השניים והסתבכו, עד שיום אחד הטיח לואיס באביו בזעם: "די, נמאס לי להקשיב לך". האב, שליווה את הקריירה של בנו מילדותו, סיפר שהפרידה המקצועית ביניהם שברה את ליבו: "זה היה סיוט. כאילו משהו בתוכי מת. הייתי בהלם, הרוס".
בפוסט שהעלה בשנה שעברה, התייחס המילטון למשבר עם אביו: "המסע שלנו לא היה קל. במשך הזמן איבדנו את הקשר 'אב־בן', אבל כעת אנחנו עובדים על שיקום יחסינו. בפגרת החורף האחרונה הזמנתי אותו אלי, ובילינו יחד רק שנינו. זה גרם לי אושר. מבחינתי, משפחה היא הדבר החשוב בעולם".
בראיון למגזין "פיפל" הוסיף המילטון: "כל הורה רוצה את הכי טוב לילדיו. אבא שלי אף פעם לא יצא לבלות ולא קנה בגדים חדשים. כל הכסף שלו הלך למירוצי הקרטינג שלי, כי הוא כל כך האמין בי. אני עומד על הפודיום בסיום, אבל אבי הוא הגיבור".
• • •
עונתו הראשונה של המילטון בקבוצת מרצדס, ב־2013, היתה סבירה - מקום רביעי. אבל בשבע השנים הבאות, אחרי שמצא את המכונית שחיפש ואת הצוות המנצח, הוא זכה בעוד ועוד תוארי אליפות. רק ב־2016 סיים שני, כשהוא מפסיד לחברו לקבוצה ניקו רוזברג.
"מה שבולט הוא שלואיס לא איבד מעולם דבר בתחום קצב העבודה, המהירות, הכושר, המיומנות והאומץ", קבע הפרשן בראנדל. "הוא פשוט הוסיף לכל אלה ניסיון, ידע ועורמה".
עם השנים הפך המילטון לסופרסטאר, ולא רק על המסלול. כשהחלה מחאת "black lives matter", הוא היה אחד הקולות הבולטים בה. במאי 2020, אחרי שג'ורג' פלויד נרצח בידי שוטר שדרך על צווארו בארה"ב, היה המילטון הנהג היחיד שהגיב - וכשהקולגות שלו לא מיהרו להצטרף, זעם: "אני רואה את חלקכם, הגדולים שבכוכבים, שותקים בעיצומו של חוסר צדק".
בגרנד פרי של טוסקנה לבש טי־שירט שהסבה את תשומת לב העולם להריגתה של בריאונה טיילור, טכנאית רפואית מקנטקי, שנורתה למוות בידי שוטרים. "לא אפסיק לנצל את הפלטפורמה שלי כדי להאיר נושאים שאני חושב שהם צודקים", הצהיר.
להמילטון יש 6.9 מיליון עוקבים בטוויטר ו־26 מיליון באינסטגרם. כטבעוני, הוא מתנגד לתעשיית הבשר והחלב, וגם מרבה להזהיר ש"הים והאקלים שלנו מתפוררים על בסיס יומיומי". אחרי שספג ביקורת על השתתפותו בענף הספורט המזהם, מכר המילטון את מטוסו הפרטי והבטיח שבגדי המותג טומי הילפיגר, שאותם הוא מפרסם, עשויים מחומרים שלא פוגעים בסביבה.
"לקח לי 32 שנה להבין איזו השפעה יש לי על העולם, ובכל יום אני לומד מה אני יכול לעשות כדי לשפר", אמר בראיון. "בכנות, עד היום לא היתה לחיים שלי משמעות, ואני רוצה שתהיה".
עם ההצלחה הספורטיבית וההילה מחוץ למסלול, נראה היה שהכל הולך לטובתו של המילטון. כל מה שחסַר לו היה תואר אליפות עולם שמיני, כדי לקבע סופית את מעמדו על פסגת האולימפוס.
אבל אז הגיעו שינויים ברגולציה בבניית רכבי פורמולה 1, מגבלות תקציב שנבעו בין היתר ממגיפת הקורונה, ושינויים טכניים שפגעו בעיקר בתנופה וביכולות של קבוצת מרצדס. והיה עוד מכשול אחד גדול: מקס ורסטאפן ההולנדי, נהגה של קבוצת רד בול, שחש לראשונה שיש לו סיכוי להדיח את האלוף הנצחי.
סיפור צמיחתו של ורסטאפן מזכיר את זה של המילטון, בעיקר בשל הדומיננטיות של דמות האב. אבל בניגוד לאנתוני הבריטי, יוס, אביו של מקס, היה בעצמו נהג פורמולה 1, חבר לקבוצה של מיכאל שומאכר אי־שם באמצע שנות ה־90. גם סופי, אמו, התחרתה ברכבי קרטינג.
יוס ידוע כאדם קשה ובעל פתיל קצר. ב־1998 הואשם בתקיפה ובגרימת חבלה קשה ונידון לחמש שנות מאסר על תנאי. ב־2008 הואשם בתקיפת אמו של מקס. הוא זוכה מאשמה, אבל הורשע באיומים ונידון שוב למאסר על תנאי. מאז התגרש, וב־2012 האשימה אותו חברתו שניסה לדרוס אותה. יוס שוחרר אחרי שבועיים, התפייס עם החברה, התחתן איתה - ובהמשך התגרש.
כמו בחייו, גם עם בנו היה יוס קשה ותובעני. כשמקס היה בן 8, הכריח אותו להתאמן במזג אוויר חורפי במיוחד. אצבעות הילד קפאו, אבל כשהתלונן - צעק עליו אביו ש"יסתום" וימשיך לנהוג.
בגיל 15, כשכבר היה נהג מבטיח, טעה מקס באחד ממירוצי הקרטינג המכריעים - והתרסק. אביו הזועם שתק מולו כל הדרך הארוכה הביתה. "ניסיתי לדבר איתו על מה שקרה, אבל הוא המשיך לשתוק", שחזר מקס בראיון, "בסוף הוא עצר בתחנת דלק, ביקש ממני לרדת והמשיך לנסוע בלעדיי".
יוס אמנם חזר אחרי זמן קצר לאסוף את בנו ההמום, אבל במהלך אלף הקילומטרים עד לביתם, ובמשך שבוע שלם אחר כך, המשיך בברוגז - כדי שמקס יבין עד כמה הוא אכזב.
"מקס אוהב את אביו לצידו", טוען אריק ואן הארן, כתב הפורמולה 1 של ה"דה טלחראף" ההולנדי. "אביו לא אומר לו מה לעשות, אבל הם מדברים על הכל, והם משוחחים מדי יום. הוא לא רק אבא, אלא גם חבר ומורה. אנשים שואלים 'מה יוס עושה על המסלול?' אבל הוא נמצא שם רק בחלק מהמירוצים. מקס משוכנע שזה עוזר לו, וזה הכי חשוב".
מי שחשף את הכישרון של ורסטאפן ומיהר להחתים אותו היה הלמוט מרקו, ראש מחלקת פיתוח הנהגים בקבוצת רד בול. כבר בגיל 17, ב־2015, השתתף מקס במירוץ הגרנד פרי הראשון שלו, בקבוצת הבת "טורו רוסו" (רד בול בספרדית) - הנהג הצעיר ביותר בתולדות מירוצי פורמולה 1.
השתתפותו הרימה לא מעט גבות. נהג העל הקנדי ז'אק וילנב, אלוף העולם ב־1997, מחה בזעם בראיון למגזין איטלקי: "מקס הוא עלבון. האם רד בול מודעת לעובדה שהיא מציבה ילד במירוץ פורמולה 1? לפני שאתה מתחיל לשחק בחיי אחרים אתה צריך ללמוד, וזה לא תפקידה של פורמולה 1 ללמד".
מקס לא התרגש מהביקורת. "בסוף, גיל הוא רק מספר", אמר במסיבת עיתונאים. "אני מרגיש שאני מוכן ושייך לפורמולה 1. אם רד בול לא היתה חושבת שאני מספיק טוב, לא הייתי כאן, ואני מתכוון לא לאכזב אותה".
גם יוס התערב במחלוקת: "כאב וכמאמן אני יודע שמקס מסוגל להתמודד עם הלחץ. עשיתי הכל כדי ליצור ממנו נהג טוב יותר. אם הוא יטעה, הוא ילמד מהר".
• • •
ורסטאפן אכן למד. בגיל 18 ו־228 ימים הפך לנהג הצעיר ביותר שזוכה במירוץ גרנד פרי (בספרד), מה שהוביל את הפרשן בראנדל לקבוע: "יש פה עסק עם מגה סטאר. מקס יהיה אלוף עולם לפני יום הולדת 20. הוא מציג את כל סימני ההיכר שראיתי אצל סנה ושומאכר".
השבוע, כשהוא בן 24, התגשמה הנבואה, וורסטאפן הפך לאלוף עולם. להישג תרמה גם העובדה שהשנה הציבה לרשותו רד בול מכונית מרשימה, מצוידת במנוע הונדה.
גם האלוף הבריטי הבין שהפעם ניצב מולו מתחרה עיקש. ביוני האחרון, אחרי עוד הפסד בגרנד פרי באוסטריה, רביעי ברצף, הודה המילטון שקבוצתו צריכה לשדרג את מכוניתו אם היא רוצה להישאר בתמונה. טוטו וולף, הבוס של מרצדס, הבהיר מייד ש"עקב תכנונים אסטרטגיים לשנים הבאות" השדרוג לא יקרה. בהמשך הודה וולף: "האסטרטגיה של קבוצת רד בול הוכחה כנכונה, ולא היינו בליגה שלה במירוץ האחרון. לא היה לנו נשק בנשקייה, אבל עוד ננצח במירוצים העונה ונילחם על כל תוצאה".
העונה האחרונה כולה התפתחה לקרב איתנים בין שני הנהגים. עימות שגלש גם לפסים מסוכנים - כשמכוניותיהם חוו תאונות דרמטיות, זו נגד זו. בגרנד פרי שנערך ביולי בסילברסטון שבאנגליה דחק המילטון את ורסטאפן לקיר הבטיחות במהירות 290 קמ"ש, בהקפה הראשונה. ההולנדי נשלח לבדיקות בבית החולים, שם התברר למרבה המזל שלא נפצע.
המילטון נענש בהוספת שניות לזמנו, אבל זה לא הפריע לו לנצח ולחגוג עם הדגל מול קהלו הביתי. הצעד הכעיס את ורסטאפן, שהתלונן: "זה חוסר כבוד אם בחור אחד נמצא בבית החולים והשני מנופף בדגל כאילו דבר לא קרה. זה רק מראה מי הם באמת".
המילטון, מצידו, היתמם: "לא הייתי מודע למה שקרה. זה גרנד פרי ביתי, ועבדנו מאוד קשה להגיע לתוצאה הזאת. שמחתי לראות כל כך הרבה אנשים חוגגים יחד, ואני לא מחביא את התחושות שלי".
בספטמבר, באיטליה, הגיע תורו של ורסטאפן להחזיר מידה כנגד מידה, כשמכוניתו עלתה על מכוניתו של המילטון - ורק מערכת הגנה מנעה ממנה לנחות על ראשו של הבריטי. "אני מרגיש בר מזל", אמר המילטון אחרי התאונה הביזארית. "תודה לאל ולמערכת שהצילה אותי. אני מתחרה כבר הרבה זמן, ואני לא חושב שאי־פעם מכונית פגעה לי בראש".
אחרי התקרית המסוכנת החלה להישמע ביקורת על סגנונו האגרסיבי של הנהג ההולנדי, שכרגיל לא חשש לענות: "יש המון צביעות בעולם, זה בטוח. קפצתי מהמכונית שלי כשזה קרה, והבחנתי שהמילטון מנסה לנסוע לאחור, כך שהוא היה בסדר. חוץ מזה, הוא נכח יומיים אחרי המקרה באירוע גאלה בארה"ב, ואתה עושה דברים כאלה רק כשאתה מרגיש טוב".
כשנשאל אם הוא סובל מ"עצבנות יתר" בשל המירוץ הצמוד לכתר מול המילטון, הגיב ורסטאפן בסרקזם: "כן, אני ממש עצבני, בקושי ישן. זה כל כך נורא להילחם על התואר העולמי. אני ממש שונא את זה". אחר כך הוסיף ברצינות: "כל מי שמכיר אותי, יודע שאני רגוע. הדבר הכי טוב הוא כשיש לך מכונית אדירה ואתה יכול להילחם איתה עד לניצחון. אני פשוט מתרכז בעצמי, נהנה ומקווה שזה יימשך כך הרבה מאוד זמן".
• • •
ביום ראשון השבוע הדהים ההולנדי כשזכה באליפות העולם הראשונה שלו, ממש מתחת לאפו של המילטון. הבריטי אמר אחרי הפסדו באבו דאבי: "עשינו עבודה מדהימה השנה, שהייתה המורכבת מכולן. בשלב האחרון של העונה נתנו הכל ולא ויתרנו. אני גאה ושמח להיות חלק מהמסע".
ואל דאגה: החשבון בין שני הנהגים פתוח, ובעונה הבאה המנועים יתחממו ביניהם שוב. כדי להבין עד כמה, צריך לקרוא את ההשוואה שערך ה"גרדיאן" הבריטי בין מתחרי הפורמולה. העיתון העניק ציונים לכל תכונה, ובסעיף "חוזק מנטלי" זכה המילטון לציון המושלם 10 - לעומת 8 של ורסטאפן.
"המילטון תמיד דוחף להתחזקות פיזית ונפשית, והוא נמצא כעת במצב הטוב ביותר בקריירה בתכונות האלה", נכתב. "הוא אמנם מתאבל אחרי כישלונות, אבל הם מייד נעלמים - והוא מחפש דרכים לעקוף עם פוקוס אימתני ובלתי פוסק. דעתו לא מוסחת בשום מקרה".
ומילטו עצמו סיכם בראיון ל־CNN: "בכל שנה, כשאני חוזר להתחרות, אני מוחק את מה שהיה בשנה הקודמת. כאילו אומר לעצמי, 'אני לא אלוף, זאת הפעם הראשונה שלי על המסלול'".
shishabat@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו