יהיה בסדר? בואו נעשה סדר

"לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם. שם פרטי ושם משפחה - זהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'. צירוף המילים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היומיום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא בסדר: יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום.

"ה'יהיה בסדר' מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה'יהיה בסדר', אותה טפיחת כתף חברה'מנית, אותה קריצת עין, אותו 'סמוך עלי', הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה. אווירת ה'חפיף' היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש'יהיה בסדר' פירושו שהרבה מאוד לא 'בסדר'.

"מה אני רוצה לעצמי זכות וחובה לתבוע מכם? בראש ובראשונה - אחריות. נותנים בידיכם גורל חיי אנשים אחרים. האחריות שלהם היא מוחלטת. אין לכם אל מי להביט מאחוריכם. האחריות נעצרת אצלכם. אין כבדה וחשובה יותר מאחריותכם לחיי האחרים".

את המילים המדויקות הללו אמר יצחק רבין ז"ל בטקס סיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה, לפני 29 שנים. מרהיב עד כמה הן מתכתבות איתנו מאז ועד היום. בוודאי ובוודאי בעידן הקורונה, שניצחון עליו תלוי בנו, צבא האזרחים.

והנה זה קרה. אם יש משהו שהצליח להוריד מרובנו את צירוף המילים "יהיה בסדר", זו הקורונה. אלפי הישראלים שאיבדנו בדרך, והפחד שהיא תגיע להכות גם בנו, הנחיתו אותנו אל קרקע המציאות. את מי שדורכים במקום מבחירה, עקב יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום, מענישה הקורונה בדרכה האכזרית.

דוגמה אחת לחוסר הסדר והמשמעת אפשר למצוא באכיפה של התו הירוק המחודש. כל הכבוד על השדרוג, אבל מעטים המקומות שבהם באמת סורקים אותו. עוד דוגמה לאווירת החפיף הישראלית.

בקורונה, אחריות היא המפתח. נתנו בידינו את גורלם של אנשים אחרים, ויש רגעים שבהם אנחנו נלחמים בכל כוחנו ב"יהיה בסדר" ומנסים לשמור מרחק בתורים ולהשתמש באלכוג'ל. גם זה - לא תמיד, לא כולם.

בשבוע שעבר נכנסתי עם בנותיי לגלידרייה, ואחרינו נכנסה אישה ללא מסיכה. המוכרים סירבו לשרת אותה, והיא נטשה את המקום בהפגנתיות: "יאללה, נמאסתם עם המסיכות שלכם, משוגעים". שמחתי שגורשה. בגלידרייה לא אמרו: "יאללה, נעביר את זה, בקטנה", אלא לקחו אחריות. הגברת הזועמת התיישבה על ספסל בחוץ, ואחד מאנשי הצוות ניגש אליה והגיש לה בחיוך כדור גלידה בטעם תות, לצד מסיכה ורודה תואמת. הזעם התפוגג מפניה, והיא מיקמה את המסיכה על סנטרה. לעובד שפתר את המשבר באופן כה מקורי היא אמרה: "אתה בסדר, אתה".

danieller@israelhayom.co.il