תפסו טרמפ: אל תקחו לה את המדליה

עצה לכל מנכסי המדליה של אבישג סמברג: נתחיל בזה שתהגו את השם שלה נכון • דניאל רוט-אבנרי לא שומרת בבטן

אבישג סמברג עם המדליה , AP
אבישג סמברג עם המדליה, צילום: AP

להצלחה אבות רבים, אבל הכישלון הוא יתום. לכן סלחו לי על ניפוץ אווירת הקוּמבָּיה של נוטלי הקרדיט על ההישג המרהיב של לוחמת הטאקוונדו אבישג סמברג. אבותיו הביולוגיים הם ארבעה בלבד: אבישג, מאמנה יחיעם שרעבי, והוריה, אורן ונילי. הם אלה שהשקיעו את השנים הארוכות, האימונים הקשוחים והכסף להצלחתה של מי שהדהימה את הספורט הישראלי ושברה את תקרת הזכוכית בענף הטאקוונדו, שבו לא ניצח עד עכשיו שום לוחם ישראלי שום קרב על המזרן האולימפי.

אף אחד מהמסתערים לקרדיט לא הימר שסמברג תגיע לפודיום האולימפי. לאחר הזכייה המרגשת שמעתי נציג ממשרד הספורט מתראיין והוגה את שמה בשגיאה חריפה, וממהר להרים לעצמו: "הבאנו מדליה". פרצתי בצחוק היסטרי.

בזמן שסמברג החלה את יום הקרבות שלה, אנשי משרד הספורט ונציגי הוועד האולימפי היו עמוק באולם הג'ודו. בכל זאת, מקום שמייצר מדליות אולימפיות ישראליות ותמונות נוצצות, בוודאי לעומת ענף הטאקוונדו האלמוני. אבל כשסמברג התקרבה מרחק בעיטה ממדליה, אותם אבות השאירו מאחור את היתומים בג'ודו ונהרו כדי להיות שם איתה, או יותר נכון - עם המדליה. להצלחה גם מצטלמים רבים, בעידן הרשתות החברתיות והלייקים.

אבישג סמברג החלה להתאמן בטאקוונדו בכיתה א'. הבחירה שלה בענף שאינו מיינסטרים מראה שעוד כילדה היה לה אופי ששוחה נגד הזרם. עם נחישות ודבקות במטרה היא סיימה את הבגרויות לבדה, במסגרת ההחלטה לעבור להתגורר ברמלה בסמוך למועדון שבו היא מתאמנת. ייאמר לזכותה של העיר, שהיתה יחידת סגולה בענף אמנות הלחימה והעמידה מתקן אימונים מהטובים בעולם, כולל חדרי מנוחה לספורטאים.

בגיל 15, כשהיא מדליסטית באליפות העולם לנוער, התייצבה סמברג בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת וסיפרה מדם ליבה איך "כל מימון התחרויות נפל על ההורים שלי". באותו נאום אמיץ שפכה סמברג אור על חלוקת התקציב הלא שוויונית לספורט האולימפי בישראל ולענף הטאקוונדו בפרט. ח"כית אחת התעניינה רק בשאלה שוביניסטית למדי: "מה גורם לילדה בכיתה א' ללכת לטאקוונדו?"

אני מאחלת לאבישג שההישג שלה יקנה לה תהילה לאורך זמן. מי שמתאמנת שלוש פעמים ביום במשך שנים, בהחלט ראויה לכך. אני מאחלת לי, כאמא, שאבישג תיבחר כפרזנטורית של כל מותג שאליו בנותיי לוטשות עיניים, כי היא המסר החינוכי ביותר למצוינות ולהתמדה, וגם כי מגיעה לה פרנסה אמיתית, סוף־סוף. ובעיקר אני מאחלת לילדי ישראל למלא את מזרני הטאקוונדו בישראל עם תחילת עונת החוגים בספטמבר.

מרבית הילדים הסקרנים אמנם לא יהפכו לאבישג הבאה, אבל ילמדו משמעת מהי, יחדדו יכולות להתמודדות עם ניצחונות והפסדים, ויזכו בארגז כלים שימושי ונדיר לחייהם הבוגרים. כל אלה משתלמים בהמשך הרבה יותר מעוד אחר צהריים של סטוריז באינסטגרם.

danieller@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר