המוזיקאי מתוודה: "בחרתי בדרך הקשה, רוצה לבקש סליחה מעצמי"

1. מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?

"אני זוכר את המוזיקה כשקיבלתי במתנה קלטת של קינג קרימזון, עוד לפני שידעתי להסביר מה זה עושה לי, את הצלילים ואת העולם שזה לקח אותי אליו, את התחושה שמוזיקה יכולה לקחת אותך לעולמות אחרים".

2. מהו הדבר האחד שלקחת מהוריך?

"את הערך של משפחה, את הערך של מילה. הבטחתי - אז אני מקיים. אם התחייבתי, אני עומד מאחורי זה. וללכת עם האמת שלי".

3. ומהו הדבר האחד שלא לקחת מהם?

"לא הייתי אומר שיש משהו שלא לקחתי מהם, אלא דברים שבחרתי לפתח בדרך שלי".

4. מיהו האדם שהשפיע ביותר על חייך?

"המורה שלי לקמנצ'ה ולמוזיקה, אדלט ווזירוב, שחייתי אצלו בבית בבאקו, בירת אזרבייג'ן, בגילים 17-16. הוא האמין בי, וידע לראות בי משהו שאני עוד לא ידעתי לראות. הוא לא ניסה לשנות אותי, וגרם לי להאמין בעצמי".

5. מה היה הרגע שבו ידעת - זה מה שאני רוצה לעשות בחיים?

"כשהבנתי שמוזיקה זה משהו שאני לא רק אוהב לעשות, אלא גם חייב לעשות. המוזיקה והנגינה אצלי מעולם לא היו רק מקצוע, אלא דרך לנשום, לספר את הסיפור שאני חייב לספר ולהשאיר משהו בעולם".

6. הרגע שבו הבנת שהצלחת?

"היו כמה נקודות כאלה, אבל הראשונה היתה כשהאצבעות ניגנו מעצמן את מה שהיה לי בפנים. אני זוכר את הרגע בבאקו, אחרי תקופה קשה של למידה ואימונים רחוק מהבית, כשלא ויתרתי, למרות המשברים והרצון לעזוב הכל ולחזור לארץ. כשהייתי נאמן להחלטה שלי - פתאום ברגע אחד זה נפתח".

7. הכישלון שהכי השפיע עליך?

"נראה לי שהכישלון היה לחשוב לפעמים שאני יכול להספיק הכל, להיות בכל מקום ולתת מעצמי לכולם. לפעמים לדעת לשחרר זו הצלחה".

8. רגע של דלתות מסתובבות שהיה נקודת מפנה בחייך?

"היה רגע שבחרתי לקחת סיכון ולבנות לעצמי דרך חדשה, ללכת עם האהבה שלי למוזיקה עד הסוף, ולא להישאר במקום המוכר והנוח. בחרתי בדרך הקשה. אחר כך הבנתי שההחלטה הזאת לא רק שינתה את המציאות שלי, אלא היא שינתה גם את האדם שהפכתי להיות".

9. מיהו האדם ששבר לך את הלב?

"בשנים האחרונות, מאז 7 באוקטובר, יצא לי לנגן לא מעט לאנשים שאיבדו את היקר להם מכל, לאנשים ששרדו את הטבח הנורא, לאנשים שהשכול נהפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלהם, ולפצועים שחלקם היו מורדמים. בכל מפגש כזה, בכל בית אבל, בכל בית חולים ובכל בית קברות, הלב שלי התרסק מחדש. אתה מגיע כדי לתת להם טיפה של נחמה דרך המוזיקה, אבל בכל פעם אתה יוצא משם כשאתה בעצמך מתקשה למצוא את המילים".

10. דבר אחד שתרצה להשאיר כמורשת אחריך?

"שם טוב, משפחה חזקה, ילדים שיגדלו עם ערכים ודרך, ומוזיקה שתחבר".

11. מהו התפקיד שלך בחיים האלה?

"לחבר בין אנשים, ולעזור לאנשים להתחבר לעצמם. לגרום להם להרגיש, לחלום, להשתחרר, ולפעמים גם לבכות. אם גרמתי לאדם להתחבר לעצמו - עשיתי את שלי".

12. ספר, יצירה, אלבום או הצגה שהשפיעו על חייך במיוחד?

"הספר 'והיום איננו כלה' של צ'ינגיס אייטמטוב, שמתחיל מערבות ריקות, נשזר לאט כמו שטיח צבעוני ועשיר, ונגמר בעולם שלם שיש בו הכל מהכל. בעיניי, זה ספר על הדברים שבאמת חשובים בחיים, על אהבה, נאמנות, זיכרון, כבוד, חברות ושורשים, ועל היכולת להישאר אנושי בעולם שלא תמיד מאפשר את זה. הספר גרם לי לחשוב הרבה על החיים, על הזמן ועל הדברים שלפעמים אנחנו לוקחים כמובנים מאליהם. הוא מזכיר לי שאדם יכול לצבור הצלחות ולהגיע לפסגות - אבל מה שבאמת חשוב זה איזה אדם הוא היה בדרך".

13. יש אלוהים? ואם כן - מהי מערכת היחסים שלך איתו?

"יש אלוהים. גם האדם החזק ביותר צריך לדעת לשחרר ולהאמין. אלוהים מדבר אלי בכל מה שקורה בחיי".

14. מהו החפץ האחד שאתה תמיד לוקח איתך?

"הקמנצ'ה הראשונה שלי, שהמורה שלי נתן לי. היא בת 180 שנה, והיא מזכירה לי את הילד עם החלום שהייתי. אני לא מוכן לשכוח אותו לעולם".

15. ממי היית רוצה לבקש סליחה?

"מעצמי, על הרגעים שבהם לא הקשבתי לאינטואיציה שלי, על הפעמים שבהן לא הייתי נוכח עם האנשים החשובים לי".

כמה קטנות

• אם לא ישראל - היכן?
  חיי נוודות.
• אם לא עברית - איזו שפה?
  איטלקית.
• אם לא מארק - איזה שם?
  מארקו או אבו מהור.
• לא תתפסו אותי מחוץ לבית בלי?
  מכנסיים.
• מדד האושר האישי?
  מאה ממאה.

מארק אליהו (44) יתארח בהפקת מקור של שלומי שבן עבור פסטיבל העוד הבינלאומי ירושלים, בניהולו האמנותי של אפי בניה ובהפקת בית הקונפדרציה. בדצמבר יוציא אלבום חדש.