אברי גלעד חושף: למה אני מתכוון להצביע דווקא למפלגה הזו

ברשתות יאכלו אותי, וברור שזה רחוק מלהיות מושלם - אבל זה הולך להיות הפתק שאשים בקלפי • וגם, מכתב קטן ליונתן אוריך: הפכת לגוש רעל מזוקק, תסתכל בראי ותוריד את הכיפה. ושלא יהיו טעויות, גם הרב שלך צריך לעשות תשובה

קול ההתחלות קשות (למצולמים אין קשר לכתבה) , נעמה שטרן
קול ההתחלות קשות (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: נעמה שטרן

היי, יונתן אוריך. אנחנו לא מכירים, מקווה שזה יימשך ככה. לא אוהב נחשים. ועכשיו, אחרי שפתחתי את ליבך בדברי כיבושין, תן לי משהו לומר לך, מקווה שזה לא ייגמר באיזה ספין שקרי עלי, כמו שאתה יודע לעשות לכל אדם שלא בא לך או לפטרון שלך טוב בעיניים.

תסתכל בראי, יונתן. תראה למה גדלת. גוש רעל מזוקק. היו לך כל האפשרויות להשתמש ביכולותיך הרבות לטובת עם ישראל, כפי שציווה הרבי שאתה מעז להשתמש בשמו, ואתה בחרת פעם אחר פעם, גם עכשיו, להסית, לפצל, להשניא, לשקר, ללבות מחלוקת וריב, ועוד בתחפושת חסיד. הפכת למשפיען של קטאר בלשכת ראש הממשלה, לבוט עוין שמשחק לעם ישראל בנשמה. וכל זה עם כיפה ושיעורים אצל הרב אור זיו, הרב של חב"ד בקטמון, שגם הוא צריך לעשות תשובה מלאה, כי אם מה שהוא מלמד אותך הבשיל למי שאתה עכשיו, הוא רחוק מאוד מ־770.

"לא היחיד": עמית סגל מגיב לראשונה להתכתבויות עם יונתן אוריך//מתוך "שבע" עם קרן מרציאנו, חדשות 12

אני קורא בימים אלה את הספר "עושה שלום", משנתו המדינית של הרבי מלובביץ' מאת הרב אלישע פרל. חייב לומר שמזדהה עם עיקרי התפיסה שלו, שפעם היתה לצנינים בעיניי ועכשיו התבהרה מאוד. אבל לצד ניציות גמורה בענייני ביטחון, הרבי לימד אותנו, אך לא אותך למרבה הצער, שאהבת ישראל אינה מוגבלת רק ליהודים הקרובים אלינו, אלא לכל יהודי, בכל מקום, בכל דעה. יא גנרטור שנאה שכמוך, איך אתה מעז לבוא בקהל חב"ד?

בחרת פעם אחר פעם, גם עכשיו, להסית, לפצל, להשניא, לשקר, ללבות מחלוקת וריב, ועוד בתחפושת חסיד. הפכת למשפיען של קטאר בלשכת ראש הממשלה, לבוט עוין שמשחק לעם ישראל בנשמה

הרבי גם אמר מפורשות שאהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל חד הן, ומי שיש לו רק אהבת הקב"ה ללא אהבת ישראל, הדבר מעיד על חיסרון באהבת ה' שלו. ואתה, המתעב את כלל ישראל ומחציף פנים גם נגד החשובים והזכים שבבני עמנו, מה זה אומר על יראת ה' שלך, יונתן? אין לך כזאת. תוריד את הכיפה.

את נתן העזתי מכיר? היה הכוח מאחורי שבתי צבי, משיח השקר שהמיט אסון גדול על עם ישראל אי־שם במאה ה־17. נתן סיפק לו את הנבואות השקריות, ליבה את הרגשות עבורו, וגם כששבתי התאסלם, המשיך להצדיק אותו וטען שמדובר בסך הכל בירידה לצורך בירור הניצוצות, והכל טוב.

כמו מודל לחיקוי: על השבתאות

נתן העזתי זה אתה, יונתן. אתה מנוע השקרים, הבוז, הלעג, הפגיעה בכל מי שלא חושב כמוך, אם אתה חושב בכלל ולא רק פועל בשירות הקיסר ירום הודו כמצוות מקיאוולי ימ"ש.

קהילת חב"ד צריכה לפלוט אותך מקרבה, יונתן. ואת הדולר שקיבלת מהרבי, תחזיר. אינך ראוי להחזיק בו. ולמרות הציווי לאהוב כל יהודי, אותך אני לא יכול. ניסיתי. אולי הרב שלך יעזור לי בזה.

זה אתה, אוריך. על נתן העזתי

הבועה

בכל פעם איזו בועה מתפוצצת. פעם בועת הנדל"ן, פעם בועת הדוט.קום, פעם בועת מניות הקנביס, פעם הבועה שצצה לי על האצבע מרוב משקולות. טבען של בועות להתפוצץ, והאדם החכם יודע לזהות מתי נוצרת בועה, ולצאת בזמן - לפני שהוא ורכושו הופכים לרסיסים פורחים באוויר.
אך בעוד כל הבועות ההן שהיו ואינן השפיעו נקודתית, ומי זוכר אותן היום, איננו נותנים דעתנו לבועה הכי גדולה שמתפוצצת לנו בפרצוף ממש כרגע, בועת העולם. וזאת לא בועה אחת, אלה כמה בועות שפוקעות יחד, ואיתן כל מה שידענו על החיים שלנו על פני האדמה.

הבועה שהאמנו בה ולא חשדנו לרגע שהיא בת חלוף, היא האשליה שההיסטוריה נעה רק בכיוון אחד. למעלה. מטוב לטוב יותר. יכול אדם לנוח במקומו והעולם ישתפר עוד ועוד, כי זה טבע העניינים. האמנו שהטכנולוגיה תהיה תמיד רק לטובתנו, והנה באו הבינה וסכנותיה. חשבנו שדמוקרטיה ליברלית היא הטופ של המשטרים, והנה היא קורסת בפני פרימיטיבים שעושים קאמבק מהמאה השביעית. היינו בטוחים שהחברה שלנו, המפנקת והמאושרת, מבטיחה הווה ועתיד נפלאים, אבל לא ראינו את פער המשמעות המתהווה, את חוסר המשמעות לחיים כשהחברה מחליטה לא להביא ילדים לעולם, כפי שבחרו האירופאים נוחם עדן והאמריקנים יבדל"א.

הבועה שמתפוצצת לנו בפנים היא הבועה של האשליות שלנו שאנחנו מבינים את העולם, שכוחו של הטוב לנצח, שיש איזון קסום בין הכוחות העולמיים, ושאמנם יש חיכוכים אבל זה בקטנה. בר ניהול. והנה, כל הנחות המוצא של כל תרבות המערב קרסו, בזו אחר זו, ועכשיו מתברר שהן היו מבנים אדירים שנבנו על חולות נודדים.

וזה טוב. כי נעים לחלום, אבל החולם - ישן. והנה קיבלנו צלצול שעון מעורר צורם במיוחד, שמבשר לנו שהחיים כפי שחשבנו, כפי שתכננו לנו ולילדינו, כבר לא יהיו כאלה. טבע האדם לא השתנה, הנאורות לא ניצחה, הטכנולוגיה אינה מענה לכל מצוקות האדם, אין באמת דבר כזה אמת, גלובליזציה היא אידיאל מקסים, אבל בשטח היא מיזם כושל או ההתרסקות הכי גדולה בחיי בני האדם מאז ירדנו מהעצים. וצריך לחשוב מחדש.

יש לחזור לבסיס. למשפחה, לקהילה, לעם, למדינת הלאום. ומשם לצמוח שוב, בכיוון אחר. בלי הבטחות שווא על גאולה. חלילה. צעדים קטנים וזהירים בחזרה למעלה, מהבור שאליו נזרקנו. האם בימי חיינו? ספק. אבל זכינו להיות גם הדור האחרון לבועה, וגם הראשון לבנייה החדשה. מי שלא ייכחד, ירוויח בענק. בועה.

כאבי בטן

אני מצביע "ביחד". לא מושלם, יש כאבי בטן, אבל זה הרע במיעוטו בשבילי. יודע שזה חשוב לכם לדעת, אז מגלה. בטח יאכלו אותי ברשתות. לא אכפת לי. אני זקן וקשה, איתקע להם בשיניים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר