הסיוט של בעלי הכלבים הגזעיים: "תן כסף או שאשחט אותה"

אל שטף האירועים המסחרר במציאות החדשותית בישראל השתחל השבוע דיווח קצת אחר: עופר מנדל משכונת נחלת יהודה בראשון לציון יצא לטייל עם כלבת השיצו שלו, לונה, ולפתע הותקף באלימות על ידי כנופיית פושעים, שחטפו אותה מידיו ונמלטו. בחדשות לרוב התייחסו למקרה בפליאה, כאילו מדובר באירוע יוצא דופן, אבל בפועל לונה ועופר ממש לא לבד. יותר ויותר כלבים גזעיים ובעליהם מותקפים ברחובות ישראל על ידי כנופיות עבריינים שמגלגלות מיליוני שקלים בשנה.

היקף התופעה לא ממש ברור כיום לאף אחד - לא למשטרה, לא למכס, ולא לשירות הווטרינרי - אבל כולם מודים שהנושא הוזנח לחלוטין בשנים האחרונות, ושהגיע הזמן לפעול, ותקיפות רבה. "כיום חוטפים את הכלב, מחר יחטפו את סבתא שלך", אומר מנדל, שעדיין לא הספיק להתאושש מההלם.

"אין הבדל בין האופן שבו ביצעו את התקיפה שלי לחטיפה של בן אדם. הם בקלות היו יכולים לחטוף גם אותי. אם השכנה שלי לא היתה יוצאת ומתערבת, אני בטוח שלא רק את לונה היו חוטפים. אני לא יודע אם היה פה מקרה כזה, שתקפו בן אדם בסכין ובגז מדמיע רק כדי לחטוף לו את הכלבה".

נכון לסוף 2025 רשומים בישראל כ־600 אלף כלבים. מבין הכלבים הגזעיים, הפופולרי ביותר הוא השיצו, שכמעט 50 אלף ישראלים מחזיקים בו ברישיון. מחירו נע בין 2,000 ל־10,000שקלים, תלוי בשורשיו, במצבו הבריאותי ובאופן הגידול שלו. גור של שיצו עולה כ־3,000 שקלים, מה שהופך את ההמלטה שלו לעסק כלכלי עבור מעמד הביניים בישראל, שנכנס לתחום מעל ומתחת לרדאר. חלק מהכלבים האלה, כפי שנחשף לאחרונה בכמה וכמה מקרים, גדלים בתנאים קשים במיוחד.

עופר מנדל: "הם באו וחתכו לי את הרצועה עם סכינים, כאילו אנחנו בסמטה חשוכה ואני איזה עבריין. ועדיין, אני מקווה שהם ייצרו איתי קשר, שמישהו ייצור איתי קשר. זה לא עניין של כסף, זה לא מעניין אותי. אני פשוט רוצה את הכלבה בחזרה"

כלבים גזעיים גם מככבים כיום כ"אקססוריז" באינסטגרם ובטיקטוק. השרה לשוויון חברתי מאי גולן, למשל, הצטלמה עם כלב מיני מלטז, והזמרת קרן פלס העלתה תמונה עם כלב הלברדול (הכלאה בין פודל ללברדור) שרכשה באלפי שקלים. הטרנד, כפי שמעידים וטרינרים ברחבי הארץ, פרץ עם תחילת הקורונה, אז חיפשו הישראלים יותר ויותר כלבים גזעיים כדי להעביר איתם את הזמן. אחר כך רבים מהם הושלכו לרחוב.

במקביל, התפתח ברשתות דיון מוסרי - האם לקנות כלב או לאמץ אחד מני רבים המשוועים לבית ברחבי ישראל - אבל המוסר, כמובן, פחות מעניין את העבריינים ואת משפחות הפשע שמתמחות בתחום, רובן מהמגזר הערבי והבדואי. אצלן אפשר למצוא גם חיות בר נדירות, ואפילו נמרים ואריות, שמוחזקים בתנאים מזעזעים.

סמל סטטוס

תחום ההברחות של הכלבים הגזעיים בלט השנה במיוחד - ביבשה, באוויר וגם בים. רק בשבוע שעבר כוח מג"ב איו"ש החזיר לבעליו כלב טיפולי שנחטף על ידי פלשתיני מהכפר מאלכ הסמוך לרמאללה, שדרש כופר של 6,000 שקלים כדי להחזיר אותו. הכלב, בן שנה וארבעה חודשים, נגנב מבית בעליו לפני כארבעה חודשים והוחזק בתנאים גרועים.

בפברואר השנה כלבה מסוג שיצו נגנבה מתושבת נהריה למג'דל כרום שבגליל, וגם היא נדרשה לשלם כופר, אבל מבצע משטרתי מוצלח השיב את הכלבה לבעליה. עוד בפברואר השנה התקבל במשטרת שדרות דיווח על גניבה של כלבה גזעית וניסיון סחיטה. הגנבים יצרו קשר עם הבעלים ואיימו לפגוע בו אם לא ישלם כופר. "תעביר 10,000 שקלים, או שאני שוחט את הכלבה", הודיעו לו. כעבור שעה נתפסו העבריינים, מבית שקמה ואופקים, והכלבה הוחזרה.

עבור סגן־ניצב ברוך הוניג, מפקד תחנת ערוער, החולשת על יישובי הפזורה הבדואית ערערה וכסייפה, עניין חטיפות הכלבים הוא מציאות יומיומית. גזרתו עומדת במרכז ההברחות של כלבי יוקרה וכלבי שמירה מכל אזורי הארץ. לדבריו, בשנה האחרונה נמצאו באזור עשרות כלבים גנובים, אבל עקבותיהן של חיות מחמד רבות אחרות נעלמו כלא היו.

"אנחנו עושים הכל כדי להחזיר את הכלבים ומסתערים בכל הכוח", הוא אומר. "מדובר בחיות מחמד שהן חלק מהמשפחה - ולצערי יש מקרים שבהם אנחנו לא מצליחים לאתר את הכלב.
"מאחורי התופעה הזו עומד בעיקר כסף. ככל שהתעשייה של הכלבים הגזעיים הולכת וגדלה, המחירים גם מרקיעים שחקים. כלב גזעי עולה לפעמים יותר מ־10,000 שקלים ולכן הוא הופך למטרה בדיוק כמו רכב יוקרה. אותו עבריין ששדד בעבר תחנת דלק או פרץ לבתים עבור כמה אלפי שקלים בודדים, מבין שגניבת כלב הרבה יותר קלה ומכניסה. הוא מסתובב, מאתר כלב בגינה, ומתזמן את ההגעה כשהבעלים איננו. כלב זה לא רכב שבו מותקנת לרוב מערכת איתור".

נוסף על כך, במקרים רבים מדובר בכלב גזעי מוברח, כך שקשה אף יותר לאתר אותו. אמנם תעשיית הברחת הכלבים בישראל היא לא תופעה חדשה, אבל היום, עם הפיכת הכלב לפריט אופנה כמו אוטו חדש או ניתוח פלסטי, הביקוש עולה על ההיצע - והפתרון של מי ששואף לעשות מזה כסף הוא הברחות.

סנ"צ ברוך הוניג: "עבריין שפרץ פעם לבתים עבור כמה אלפי שקלים בודדים, מבין שגניבת כלב הרבה יותר קלה ומכניסה. הוא מסתובב, מאתר כלב בגינה, ומתזמן את ההגעה כשהבעלים איננו. כלב זה לא רכב שבו מותקנת לרוב מערכת איתור"

"בישראל לא נולדים מספיק כלבים גזעיים ולכן תעשיית ההברחות פורחת", מספר ע', נהג מונית ממרכז הארץ, שחושף את המסע שלו לרכישת כלב גזעי. "בטלגרם - ובכלל, מתחת לרדאר - אתה רואה שנעשות עסקאות של מגדלים בדרום הארץ ובצפון הארץ, שהביאו את הכלבים מתאילנד או ממקומות אחרים במזרח הרחוק".

הסיבה לכך שהקונים פונים למגדלים פרטיים היא מיעוט היבואנים הרשמיים בארץ. נוסף על כך, הסיכון להיתפס על ידי הרשויות בשל רכישת כלב ממגדל פרטי נמוך מאוד, שכן משרד החקלאות ומשטרת ישראל מתקשים מאוד להילחם בתופעה.

"הכלבים כאילו באים עם אחריות, אבל אין באמת אחריות", מסביר ע'. "אם הכלב מת, הם אומרים לך שהם יחזירו לך את הכסף, אבל אני מכיר הרבה מקרים שהאנשים האלה פשוט נעלמו. אני רציתי כלב לעצמי, לא לתחרויות, אז התעודות לא היו כאלה חשובות לי".

מתחת לשולחן

ואולם, אם תעשיית הגידול הלא חוקי ידועה בישראל כבר קרוב ל־15 שנה, מה שמתחולל היום בתחום גניבת הכלבים חדש לחלוטין - והסיפורים הופכים למטרידים יותר ויותר. "בצהרי 25 באפריל השנה נגנבה מחוות נחל גרר שבנגב המערבי כלבה מיוחדת מסוג רועה טורקי קנגל, שעונה לשם רולה, שמתאים לגודלה", מספר סנ"צ הוניג. "מעבר לעובדה שהיא נדירה ובעלת חשיבות רגשית למגדליה, זו הכלבה האהובה על שורד השבי מתן צנגאוקר, שהיה חטוף אז 573 ימים במעמקי עזה.

"הכלבה גדלה בחווה של סבו, ומתן היה קשור אליה מאוד. מייד כשהוגשה התלונה הבנו שמדובר באירוע ערכי, והשקענו את כל המשאבים והמאמצים. הכלבה היתה אחרי המלטה, וקשה היה לפספס את המראה המיוחד שלה. עצרנו כמעט את כל הפעילות בתחנה, והתרכזנו בה.
"עשרות שוטרים חרשו את הגזרה לאורך ולרוחב, והפעלנו כל יכולת מודיעינית שהיתה לנו - עד שהגיעה ידיעת הזהב. רכזי המודיעין באזור הביאו לנו קצה חוט שמוביל לעבריינים מהפזורה הבדואית, בין השאר בזכות העובדה שזו אינה כלבה שנפוצה בקרב התושבים האלה".

הוניג, שחושף כאן את הסיפור לראשונה, מספר על רגע הגילוי: "הגענו לפזורה ארבעה ימים אחרי שהיא נגנבה, וראינו אותה בחצר של בית. ראו עליה שהיא עברה טראומה. היא היתה מבוהלת וכבויה, אולי היא אפילו ספגה אלימות. קראנו לה בשמה והיא ניגשה אלינו, כנראה הבינה שבאנו להושיע אותה. היא הושבה למשפחה בערב יום הזיכרון האחרון - והיתה בתחנה התרוממות רוח. השוטרים שלקחו חלק בחיפושים השתתפו גם בקרבות ב־7 באוקטובר, וחלקם גם נפצעו באותו יום. היה חשוב לנו לדעת שביום שבו מתן יחזור מהשבי, הוא יראה שהכלבה בבית".

נקודה נוספת שמושכת את ארגוני הפשע מדרג הביניים לעסוק במכירת כלבים גזעיים, היא העובדה שהמכירות יכולות להתרחש ב"שחור". מחיר של כלב גזעי יוקרתי יכול להגיע גם ל־13,000 שקלים, אבל במכירה במזומן אפשר למכור ולקנות אותו ב־8,000 שקלים. מכירה של כמה גורים כאלה בחודש מתורגמת למאות אלפי שקלים בשנה, נקיים ממס ומתחת לשולחן.

במשטרת ישראל ובמשרד החקלאות, כאמור, לא מצליחים באמת לפקח על התחום. בחמש השנים האחרונות נערכו מעט מאוד ביקורות על בתי גידול מטעם משרד החקלאות, ותלונות במשטרה לא הוגשו. מדובר בשטח פרוץ לחלוטין, שמדי פעם עולה לכותרות במקרי קיצון.

כמובן, התופעה אינה נחלתה של ישראל בלבד, וכמו בהרבה מקרים אחרים, היא הגיעה לישראל ב"איחור אופנתי". הבולדוג הצרפתי של ליידי גאגא, למשל, נחטף ממנה לפני כמה שנים בניו יורק, ובמשך השנתיים האחרונות הכלב הגזעי הזה עמד בראש רשימת הכלבים הנחטפים בארה"ב. הסלבס האמריקנים מאוהבים בו, בין השאר בגלל שהוא נכנס בצורה נוחה לתיק של לואי ויטון. בישראל, הבולדוג הצרפתי עדיין לא נפוץ כמו בארה"ב, אבל גם הוא נמצא בצמרת רשימת הכלבים הנגנבים.

"הכלבה נעלמה"

סנ"צ הוניג מסביר שרוב חטיפות הכלבים מתרחשות דווקא באור יום. "ביום יש תנועת כלי רכב, ולכן פחות חושדים בהם", הוא אומר. "בנוסף, הכלבים פעילים ביום, נמצאים בחצר, ולא צריך לחפש היכן הם ישנים. רק לפני שבוע הגיע רכב פרטי למושב זרועה שליד נתיבות, ובו היו תושבים מהעיירה הבדואית חורה. הם לקחו מחצר הבית כלבת בורדר קולי, והבעלים הגישו מייד תלונה במשטרה.

אחד הדברים שמושכים את הפושעים לעסוק במכירת כלבים גזעיים הוא העובדה שהמכירות מבוצעות ב"שחור". מחיר של כלב גזעי יכול להגיע גם ל־13,000 שקלים, אך במכירה במזומן אפשר למכור ולקנות אותו ב־8,000 שקלים

"בתחנת נתיבות בדקו את מספר הרכב, ובחקירה עלינו על מי שרכש את הרכב ממגרש המכוניות, אף על פי שהוא טרם העביר בעלות. הוא סיפר בחקירה שהכלבה נמצאת כעת ברהט. כמו רבים מהחשודים הוא הכחיש את הגניבה. הוא טען שהכלבה קפצה לו לרכב, היה בטוח שהיא של אף אחד, וכשהגיע לרהט הכלבה קפצה מעצמה ונעלמה. הוא טען שאין לו מושג היכן היא.

"עצרנו אותו ועשינו הערכת מצב, כי לא פשוט למצוא כלבה בעיר של 90 אלף תושבים. אחרי כמעט שבועיים, שזה הזמן הרב ביותר שחיפשנו אחר בעל חיים אי פעם, הגיע מידע מודיעיני שהצביע על המיקום המדויק שלה. התקשרנו לבעל הבית והצגנו את עצמנו כבעלים הקודם של הכלבה, כי המטרה היתה קודם כל להחזיר אותה, ולא רצינו שהוא יעביר אותה הלאה.

"מהשיחה איתו עלה שהוא ידע שהכלבה גנובה, ושהוא מעורב בעצמו באירוע. הוא דרש מאיתנו כמה אלפי שקלים תמורת החזרתה והסכמנו. זו תופעה מוכרת ששייכת לעולם גניבות הרכב והטרקטורונים. קבענו מפגש ושלחנו בלשים סמויים שאישרו שהכלבה אכן בחצר הבית. הם עצרו אותו, והכלבה הוחזרה לבעליה. התקווה הגדולה שלנו במשטרה היא שהמקרים האלה של גניבת בעלי חיים יבשילו ליותר ויותר כתבי אישום".

בינתיים, מנדל עדיין ממתין לאות חיים מלונה. "גם אם הייתי חייב כסף בשוק האפור לאנשים, לא היו מגיעים לתקוף אותי ככה", הוא אומר. "הם חתכו לי את הרצועה עם סכינים, כאילו אנחנו בסמטה חשוכה ואני איזה עבריין. הכלבה האחרת, הנשמה שלי קנדי, הצליחה להבין מה קורה, ולרוץ כמעט קילומטר הביתה, אבל לונה לא. אני מחכה שמישהו ייצור איתי קשר. זה לא עניין של כסף, זה לא מעניין אותי. אני רוצה את הכלבה בחזרה. אני באמת לא מבין איך דבר כזה יכול לקרות לאור יום, באמצע המדינה, ושזה פשוט יעבור בשקט. לאן הגענו?"

בימים האחרונים, כפי שנודע ל"שישבת", חלה התקדמות משמעותית בחקירת החטיפה, והחשד הוא שמדובר בעבירת כופר.

"שוטרי תחנת ראשל"צ פתחו בחקירה אינטנסיבית עם קבלת הדיווח, תוך איסוף ממצאים בזירה ובסביבותיה, כדי לחשוף את זהות החשוד ולהביאו לדין, לצד איתור הכלבה והשבתה בבטחה", מסרה משטרת ישראל בתגובה לכתבה. "מדובר בעבירה חמורה, הן בהיקף האלימות במהלכה, והן מבחינה מוסרית, של ניתוק הכלב מבעליו".