נגה ד'אנג'לי: "סבלתי מדיכאון אחרי לידה. עשיתי מזה סטנדאפ"

1. זיכרון הילדות הראשון שלך?

"אני זוכרת את אבא שלי מתגלח בכל בוקר, כשהייתי ילדה ממש קטנה, בגיל גן. זה סקרן אותי מאוד, ובאחת הפעמים לקחתי את סכין הגילוח שלו והתחלתי להתגלח בעצמי. האירוע הסתיים בהרבה דם, בפנים מלאות שריטות ובהורים מזועזעים. אני לא ממש הבנתי מה קרה - הרי אבא עושה את זה בכל יום. מאז, בוא נגיד שאני והסכין לא חברים".

2. דבר אחד שלקחת מההורים?

"שמחת חיים. אהבה לפעילות, לטבע, לים. יום בלי ים הוא יום מבוזבז. שני ההורים שלי אוהבי ים שרופים, וגם אני גרה ליד הים ושוחה כל השנה. אם אני לא עוברת בים יום אחד, יש לי רגשות אשם".

3. דבר אחד שלא לקחת מהם?

"מתמטיקה. אבא רואה חשבון, אמא סטטיסטיקאית, ואני - לא יודעת לוח הכפל. מספרים לא עושים לי טוב. אני יכולה ללמוד עם הבן שלי חשבון עד זיהוי מספרים, וזהו. את הכישרון הזה לא ירשתי".

4. מי האדם שהכי השפיע עלייך?

"נונה שלי - הסבתא האיטלקייה. אישה מלאת חיים, מצחיקה, מדברת על הכל, גורמת לכל אדם להרגיש מיוחד. אם היא היתה נולדת בעידן אחר, היא היתה שחקנית או אשת במה. בפועל היא היתה מורה לחשבון, אבל עם כריזמה מתפרצת. היא לימדה אותי איך להיות אישה מבוגרת ועדיין מלאה בקסם".

5. מתי ידעת מה את רוצה להיות בחיים?

"כשהייתי ילדה. אחותי הגדולה היתה תמיד מצטיינת, ואני חיפשתי את הדבר היחיד שהיא לא עושה - להצחיק ולהופיע. במסיבת הסיום שלה בגן היא לא רצתה להשתתף, ואני פרחתי על הבמה. שם הבנתי שזה הייעוד שלי. הרגע שבו ילד מקבל מחיאות כפיים זה רגע מסוכן, כי הוא מתמכר".

6. רגע שבו הרגשת שהצלחת?

"אחרי 7 באוקטובר. הופעתי מול אלמנות ואנשים שבורים, וכשאמרו לי שזו הפעם הראשונה שהם צוחקים - הבנתי את התפקיד שלי. להצחיק גם ברגעים הכי קשים, לתת פורקן ונשימה. זה היה חזק ומשמעותי מאוד".

7. כישלון שחווית ומה למדת ממנו?

"הלידה הראשונה שלי והדיכאון שאחריה. הפער בין הציפיות של החברה ושלי מעצמי לבין מה שהרגשתי בפועל. תחושת כישלון וחוסר שמחה. זה הוביל להבנות עמוקות על נשיות, אימהות וציפיות, וגם הפך חומר לסטנדאפ ולשיח פתוח ומנרמל".

8. נקודת מפנה ששינתה את חייך?

"היום שבו הכרתי את בן זוגי, אורי. הייתי אמורה לנסוע לסוף שבוע, וברגע האחרון הגעתי לבר שבו הוא עבד. ראיתי אותו חותך, מבשל, שם מוזיקה - וידעתי. לקח לו שנה להבין גם, ועד היום אני מזכירה לו שלוקח לו שנה להבין דברים".

9. מי או מה שברו לך את הלב?

"הגירושים של הוריי כשהייתי בת 16. זה היה הפחד הכי גדול שלי כילדה. ניסיתי כל חיי למנוע את זה, לתווך, לפייס. כשהם התגרשו - המקום הבטוח שלי קרס. זה השפיע עמוקות על הבחירות שלי ועל הרצון לשמור על המשפחה שאני מקימה".

10. דבר אחד שתרצי להשאיר אחריך?

"ילדים עם פחות טראומות. אולי מדינה קצת יותר שפויה. יכולת להתמודד עם משברים דרך הומור, לדבר על כאב, לא לפחד להשמיע קול".

11. מה התפקיד המרכזי שלך בעולם הזה?

"להשמיע את הקול שלי בצורה קומית. להצחיק, לפרק בושה, לדבר על מה שמסתירים - ולמצוא בזה ריפוי, לי ולאחרים".

12. יצירה אהובה עלייך במיוחד?

"השיר 'ניצוצות' של ברי סחרוף. שיר על מאבק פנימי, על השד שבתוכנו ועל ההבנה שבסוף צריך לרקוד איתו".

13. יש אלוהים? אם כן, מה מערכת היחסים שלך איתו?

"כילדה התפללתי בכל לילה. עם השנים הקשר התפייד. אני לא יודעת להגדיר אמונה מובהקת. אני מאמינה יותר בבני אדם ובטוב שלהם. עדיין שואלת, עדיין מבררת".

14. החפץ הכי יקר לליבך?

"שרשרת לב של סבתא אדי, שורדת אושוויץ, שקיבלה מאהובה. תזכורת לכך שאפשר לעבור גיהינום ועדיין לראות את חצי הכוס המלאה".

15. ממי היית רוצה לבקש סליחה?

"מהשכנה שגרה מתחתינו. אנחנו בית רועש. באמת משתדלים. סליחה".

כמה קטנות

• אם לא ישראל - היכן?
  "בשום מקום אחר. ישראל".
• אם לא עברית - איזו שפה?
  "איטלקית".
• לא יתפסו אותך לעולם בלי?
  "הטלפון. זה איבר בגוף לכל דבר".
• אם לא נגה - איזה שם היית בוחרת?
  "ביונסה. זה או נגה או ביונסה. זהו".
• מדד האושר האישי?
  "תלוי בשינה. אם ישנתי - החיים יפים. אם לא, קטסטרופה".

נגה ד'אנג'לי תופיע ב־31.12 בטבעון, ב־8.1 בבאר שבע וב־23.1 בחיפה