אפקט הפרפר: למה כל כך חשוב לספור פרפרים, ואיך תעשו זאת בעצמכם

חופשת הפסח הארוכה וחודש אפריל כולו עומדים בסימן ספירת הפרפרים הגדולה של ישראל, תופעה חדשה במושגים מקומיים, אבל חלק ממסורת עתיקת יומין במדינות אירופיות רבות.

באנגליה, לדוגמה, סופרים פרפרים כבר מאה שנה. בשש השנים האחרונות מנסה ישראל לסגור את הפער עם העולם המערבי, שסופר פרפרים בצורה מקצועית ומגייס לשם כך מיליוני אזרחים.

היופי בספירת פרפרים קשור בכך שהחוקרים זקוקים לציבור הרחב כדי לעשות זאת, מה שקרוי מדע אזרחי. המרכז הישראלי למדע אזרחי הוקם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, יוזמה שמטרתה לשלב את הציבור הרחב במחקר מדעי ובשימור המגוון הביולוגי בישראל.

מהו מדע אזרחי? ובכן, מחקר מדעי המתבצע על ידי מדענים ושאינם מדענים כאחד - בכל שלבי התהליך המדעי - מתוך מטרה להפוך את הציבור הישראלי לחלק בלתי נפרד ממחקרי המגוון הביולוגי והסביבה, ולעודד אותו לקחת חלק פעיל בתיעוד ובאיסוף הנתונים.

כשמדובר בפרפרים, צריך כמה שיותר זוגות עיניים, ולו רק בשל הסיבה שפרפרים תמיד היו האחים החורגים של מי שעוסקים בצפרות. קודם כל צפרים, אחר כך צריך להבין בצמחים, וחלק מזערי מגיעים גם לפרפרים.

ספק אם יש חיה בטבע שמסמלת חופש כמו הפרפר. השימוש שלה בשפה נפוץ כדי לבטא חופש ללא גבולות, אבל העיסוק בחופש או בחירות הוא בעייתי מאוד בעת הזאת בישראל, שבה התחושה היא שאולי אנו בני חורין, אבל לצערנו זה כבר הפסח השני שזה לא בדיוק המצב.

ועם כל זאת, לקראת המבצע הגדול יצאנו לפגוש את ה"מאסטר" של התחום בארץ ואחד השמות הגדולים בעולם בכל הקשור לפרפרים. אמרתם פרפר ישראלי, אמרתם דובי בנימיני. מומחה הפרפרים מספר 1 בהיסטוריה של ישראל אמנם כבר בן 84, אבל לעולם לא תנחשו שזהו גילו האמיתי. עם סיכת פרפרים צהובה הוא מסביר ש"במנהרות חמאס לא יכולים להיות פרפרים, כי קר שם ואין שמש, ופרפר זקוק לשמש כי הדם שלו חם".

ממש השבוע, אגב, קראו כאן לפרפר "כתמית ירושלים" בשם "כתמית אריאל", לזכרו של אריאל ביבס ז"ל. הניגוד, כמובן, זועק לשמיים.

"מרשה לו להתפרפר"

דב ולאה בנימיני הם הסלבס הכי גדולים בהיסטוריה של הפרפרים בארץ. יגאל מוסקו העניק להם את החשיפה הראשונה לפני משהו כמו עשרים שנה ("כשיאיר לפיד עוד עשה רק טלוויזיה", מזכירה לאה ושואלת, כשועלת תקשורת אמיתית, אם הכתבה שאתם קוראים "תהיה מינימום שני עמודים?"). מאז, כשצריך מישהו לדבר איתו על פרפרים, פונים אליהם.

דובי הכיר את לאה כשפרפרים לא עניינו אותה, אבל לא היה לה סיכוי מול מישהו שמגיל 7 מתעסק רק איתם. "אני מרשה לו להתפרפר. כבר כשהכרנו הבנתי שאני צריכה לאפשר את העניין הזה ואני אכן מאפשרת אותו", היא אומרת ומביטה דרך המשקפת שלה, כדי לזהות עוד מין של פרפר שמעופף בשדה הפתוח שבו אנחנו נפגשים, לא רחוק מראש העין.

"בבקשה ממך, אל תכתוב מקום מדויק, רק לא מקום מדויק" הם אומרים בחרדת קודש, מתוך כוונה להגן על הפרפרים שמגיחים מבעד לשדות ולסלעים וגם, אולי, לשמור אותם רק לעצמם.

דובי ולאה מתווכחים, מחייכים ומתרגשים למראה פרפר או פרפרית. לאה שולפת את המצלמה בעוד דובי מדלג בהתלהבות של נער היישר אל תוך השיחים. זאת אותה ההתלהבות שמלווה אותו מאז הילדות בחיפה, שם נתקל לראשונה בגיל 7 בפרפר. באותו רגע עוד לא הבין שזה רומן שיתפוס את חייו. פעם טס לכפר בפטגוניה וישן במלון ששילם בו לפי שעה ("ביקשתי מהם את החדר הכי קיצוני, בלי הרבה רעש"), רק כדי למצוא פרפר שאיש לא האמין שיצליח לראות.

במלחמת לבנון הראשונה נכנס לשטח אש כדי לחפש פרפרים, ומאז כבר הפסיק לספור את הפעמים שחיילי צה"ל כמעט פגעו בו, מתנחלים כמעט ירו בו וערבים כמעט עשו בו שפטים כשטייל עמוק בתוך גוש עציון. "הערבים יודעים שאני 'מג'נון', אז הם לא מתעסקים איתי. זה יכול להיות מפחיד, אבל זה שווה את זה. עוזר להבין יותר טוב את עולם הפרפרים".

אז למה בעצם כל כך חשוב לספור פרפרים? "הפרפרים רגישים במיוחד לשינויים סביבתיים, ומשמשים סמן ביולוגי להבנת מצב המערכת האקולוגית, הן מבחינת איכות האוויר והן מבחינת שינויים בבתי הגידול", מסביר עוז ריטנר, מנהל אוספי הפרפראים והרכיכות במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת ת"א. "הם יצורים עדינים ומלאי יופי, שמשמשים גם שגרירים לשמירת שטחים פתוחים ובתי גידול ייחודיים".

ומדוע צריך לספור אותם ולזהות את המינים שנמצאים סביבנו באביב הנוכחי? ריטנר מסביר שמדובר בפעילות אזרחית שבה, למעשה, רוב ההישגים הגדולים מגיעים לא רק מחוקרים או אנשי אקדמיה, אלא דווקא מאנשים מן היישוב.

"בסוף, הרבה מהתגליות הגדולות הגיעו מאנשים שחוקרים עצמאית", הוא אומר. "מה הם עושים? אם לנו במוזיאון יש את האוסף הכי גדול, הם כמו זרוע של האוסף. החוקרים הצעירים והמבוגרים יוצאים החוצה ובעצם מוסיפים עוד אלפי זוגות עיניים, שעוזרות לנו לראות ולהגדיל את הידע.

"כשאתה מסתכל על מאמרים שקשורים בפרפרים אתה רואה מי כתב אותם. זה יכול להיות עורך דין, נהג או רופא, לאו דווקא האנשים מהאקדמיה. צריך לחדד את זה: רוב הסיכויים שהתגליות יגיעו מחוץ לכותלי המוסדות האקדמיים והכי רחוק ממוסדות הלימוד.

"אתה רואה אנשים בשטח עם ציוד מתקדם ותשוקה אדירה, כי ברגע שאתה נהיה מכור לדבר, אתה משקיע כסף בציוד יקר שלאוניברסיטאות, לדוגמה, אין כסף להשקיע. כל מדינה כמעט מקיימת את הספירה הזאת, וישראל הצטרפה לעניין כי יש בה גם יותר מידע ויותר אנשים שמודעים ומבינים את חשיבות הדבר".

"המכונה הכי משוכללת"

בחזרה לשדות שאסור להגיד את שמם, ולדובי ולאה שממשיכים לשוטט. דובי, פטריוט ישראלי בכלל ובעיקר בכל הקשור לפרפרים, טוען שאנחנו אימפריה מקומית בגלל המיקום הגיאוגרפי שלנו, שמכיל את כל הכיוונים שיש לעולם הידוע לנו להציע. שיחסית לגודל שלנו כמדינה, יש פה הצלחה פנומנלית שרק הולכת וגדלה בשנים האחרונות, כשיותר ויותר צעירים וצעירות נכנסו לעניין הפרפרים. כל כך רחוק מהימים שלו כבחור צעיר שההורים דאגו לקנות לו ספרים על פרפרים מחוץ לארץ.

הוא גדל בחיפה של טרום המדינה, למד בבית הספר הריאלי, ובסוף שנות ה־50 התגייס לחיל האוויר. לאחר שחרורו למד בטכניון, בחר באופן לא מפתיע הנדסת מכונות ואווירונאוטיקה, ועבד בתעשייה האווירית כמהנדס בכיר. ב־1978 זכה בפרס לביטחון ישראל על יישום שפיתח למטוס הקרב הישראלי כפיר. "ועדיין, אני רוצה להגיד לך שהמכונה הכי משוכללת שטסה עם כנפיים זה הפרפר. תחשוב שיש פרפרים שטסים אלפי קילומטרים, זה דבר מדהים, הכי משוכלל שראיתי".

לפתע דובי מחייך חיוך גדול ומנופף בידיו משל היה פרפר בעצמו. "המחושים שלהם מובילים אותם, מזהירים מסכנות ועוזרים להם בדרך, והם גם מסתכלים אחורה", הוא מתרגש עד עמקי שפמו. "תחשוב איזה דבר מדהים זה, איזו מכונה. הנה תסתכל, תראה איזה פרפר נחמד הגיח מתוך לוע הארי", הוא אומר וממהר לעזוב אותנו כדי לגשת בעדינות לפרח. "תשמרו מרחק, כי הצל יגרום להם לפחד ולעוף. אסור לגשת לפרפר מהצד של הצל".

בראשית שנות השמונים, לאחר נישואיו עם לאה, ייסד עם כמה שותפים לדרך את אגודת חובבי הפרפרים בישראל, ומאז הוא מכהן כיושב ראש האגודה שהחזיקה את הענף הזה בחיים, עד אשר הצטרף הדור הצעיר ממש לאחרונה. יורש אמיתי, אם תהיתם, עדיין אין, אבל שלא תחשבו לרגע שדובי ולאה מתכוונים ללכת, יש להם עוד מאות פרפרים לזהות.

כאמנית שלא ידעה שום דבר על פרפרים לפני כן, מלבד היותה מושבניקית, לאה אחראית על כל המסביב, מהספרים ועד התמיכה המורלית. הילדים פחות נכנסו לעניין, אבל מבינים שאין להם ברירה. כשההורים היו בשליחות בדרום אמריקה, דובי מצא 20 מינים חדשים שלא היו ידועים למדע, וכל אחד מבני המשפחה זכה שייקרא על שמו פרפר.

האמת, קשה שלא להידבק בהתלהבות של דובי ולאה כאשר הולכים איתם בשדות שאחרי החורף השחון. גם על זה יש לדובי מה להגיד בכל הקשור לפרפרים.

"הפרפרים יודעים לזהות את השפעות ההתחממות הגלובלית", הוא מסביר. "ברגע שאתה רואה פרפר מדברי באזור צפוני של הארץ, אתה מבין בעצם מה קורה כאן מבחינה אקלימית ומה הולך לקרות כאן במאות השנים הקרובות.

"יכולת לדעת את הדברים האלה גם כשהבטת על פרפרים בתחילת החורף. אני, למשל, זיהיתי בתצפית את סנונית זנב הלימון, חזיתי שהוא יגיע לישראל, ואכן לפני שנתיים הוא הגיע לדרום הגולן ולחיפה. עכשיו, בשבוע האחרון, דיווחו שראו אותו בראש העין, ואנחנו ראינו אותו ביער שוהם. זה פרפר שנמצא בנדידה".

"זה בדיוק מה שחשוב שאנשים יראו, את הפרפרים שנמצאים בנדידה והגיעו אלינו השנה בגלל החורף השחון שהיה, לדוגמה", מוסיפה לאה. "מי שייצא יוכל לצפות בפרפרים הללו, שמבחינתם ישראל היא קצה גבול הנדידה".

התחממות גלובלית או לא, ריטנר דווקא מצנן את ההתלהבות. "דובי אוהב לדבר בשבחה של ישראל כצומת מרכזי, אבל בפועל אנחנו רחוקים מאוד מהעולם, למשל מטורקיה ועוד", הוא מסביר. "כיום יש בישראל 155 מינים, מתוכם גם כאלה שהם לא בדיוק ישראליים אלא רק עוברים פה, ויש כאלה שהם רק בקצוות (דובי טוען שיש 157, ובחברה להגנת הטבע טוענים שיש 150, אבל המספרים, כמו שאתם מבינים, משתנים בכל שנה ועל פי מי שסופר. ע"ר). אנחנו אולי מקום מרכזי, אבל אם משווים אותנו לחגורה הטרופית, נניח, אנחנו אפילו לא עשירית ממה שקורה שם.

"מה שכן, על ההתעוררות של המגלים עניין בפרפרים והחוקרים אין עוררין. כשאני הייתי נער היו בודדים בארץ שנכנסו לעובי הקורה, וחוץ מדובי כמעט ולא היתה אינפורמציה על הנושא בישראל. היה דובי והיו ספרים מחו"ל. האינטרנט עוד לא נולד. היום אנחנו בעידן אחר לגמרי, רואים ילדים שמעלים צילומי פרפרים ברשתות החברתיות, ומבחינתי זה כל מה שאני צריך כדי להמשיך לחקור ולדעת. כל אחד מאזרחי ישראל יכול לספק לי מידע. ולא צריך הבנה גדולה, רק טלפון סלולרי עם מצלמה ולהעלות לרשת".

ד"ר נירית לביא אלון, מנהלת רשת מיזמי מדע אזרחי ופיתוח תוכן במרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע, ורכזת תחום מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע, מחזקת את הטענה שאחרי שנים ארוכות של תרדמת, אנחנו ממריאים בכל הקשור למהפכת הפרפרים בישראל. "השילוב של מדע אזרחי בחינוך ובבתי ספר הוא כלי רב־עוצמה לחיבור הדור הצעיר לשמירת טבע ולמחקר מדעי", היא אומרת. "ילדים ובני נוער שמצטרפים למיזמים כמו ספירת הפרפרים הגדולה לומדים לא רק לזהות מינים, אלא הופכים לשותפים פעילים בהבנת מצב הסביבה שלנו".

"לא על האספלט"

בערים הגדולות כבר כמעט אין פרפרים, מסיבות שונות ומגוונות כמו איכות האוויר וזיהום אור, לדוגמה. אם פעם, כשהיינו ילדים, היינו רואים אלפי פרפרים חגים סביב פנסי הרחוב, הדבר הזה נעלם כמעט לחלוטין.

הפרפרים נמצאים רוב הזמן בטבע, ובעונות חמות אנחנו זוכים למינים חדשים ולצפייה בפרפרים שלא באמת שייכים לאזורנו. דובי ולאה יודעים שגדל כאן דור שנחשף פחות לטבע ויותר למסכים, ולכן הצמד הפעלתן מסתובב בגנים ובבתי ספר כדי להסביר לדור הבאמת צעיר על פרפרים. "זה מאוד חשוב ועוזר בכל מיני תחומים בחיים", הם מבהירים. "צפייה בפרפרים, למידה עליהם, ואפילו תשומת לב למעופם, כל הדברים הללו עוזרים מאוד לנפש".

דובי ולאה מחזיקים בביתם בבית אריה את אוסף פרפרי הלבנט הגדול בעולם, ודובי לא באמת מתכוון לעצור. "המינים שגיליתי וההבנה שלי בתחום הפכו אותי לאחד המובילים בעולם", מסביר דובי בחיוך הרחב ובדיבור השוצף שמאפיין אותו. "היום אפשר להגיד שדובי בנימיני הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בחקר פרפרים", הוא ממשיך, בעודנו צועדים חזרה למכוניות.

"דובי, רד מהכביש", צועקת לעברו לאה. "אנחנו לא מצטלמים אף פעם על אספלט, אנחנו רק בטבע, לא רוצה שיראו אותנו באספלט".

בשבוע הקרוב, אם תסתכלו ממש טוב, תוכלו לראות מיני פרפרים, אבל גם את דובי ולאה, מסתובבים מצפונה ועד דרומה של המדינה, במטרה למצוא בדרך נס עוד מין שאולי פספסו בעת האחרונה ואסור בתכלית האיסור שיחמוק מהרשימות.

איך מזהים אם זה פרפר או זו פרפרית?

דובי בנימיני טוען שבטבע מאוד קל לזהות אם מדובר בזכר או בנקבה, וזה לא מסובך כמו שזה נראה בעין בלתי מזוינת. "בדרך כלל הפרפר הזכר עף הלוך ושוב בחוסר רגיעה או מפטרל לכל אורך הסלע או האזור, כדי להראות לכולם שהוא הכי ג'באר, הכי חזק. הנקבה, לעומת זאת, נשארת רוב הזמן במקום אחד, מסתכלת טוב־טוב בכל טקסי החיזור ובוחרת את הגבר הכי חזק ופעלתן כדי שיביא לה ילדים, כי היא מרגישה שעליו היא יכולה לסמוך".

מבחינה מדעית, פעם - ויש כאלה שפועלים כך עד היום - מין הפרפר היה נקבע על פי צבעיו, תבנית הכתמים שעליו ומבנה הכנף. זו כנראה עדיין השיטה הפופולרית ביותר, גם אם היא מקשה לדייק. במשך הרבה שנים גם דיברו על גודל הפרפר כדי לדעת אם מדובר בזכר או בנקבה.

המדע הביא בשנים האחרונות חידושים, כמו זיהוי איברי המין, שעוזר גם לזיהוי מינים חדשים של פרפרים. השיטה המודרנית והמתקדמת ביותר היא פיצוח הקוד הגנטי של הפרפר.

הפרפרים שתוכלו לפגוש בספירה

כחליל השברק - כשם שהדוכיפת היא הציפור של ישראל, זהו הפרפר הרשמי של ישראל, שזכה לפני כמה שנים בתואר הנכסף.

סנונית זנב לימון - הגיע לאזורנו לפני עשור מסוריה והפך כמעט לבן בית ולאחד הבולטים בקרב סנוניות הזנב.

לבנין הכרוב - אחד הפרפרים המוכרים בישראל, ששם משפחתו קרוי על שם הצמח האהוב עליו, המשמש לו פונדקאי.

אֲפֹרִית הַחֶלְמִית - אחד הפרפרים המוכרים בישראל, בעיקר בשל העובדה שהוא נמצא בכל חלקי הארץ ולאורך כל ימות השנה. אי אפשר לפספס.

אֲבִיבִית מְשֻׁיֶּשֶׁת - מופיע בעונה הזאת של השנה, ומכאן נגזר שמו. בעבר קראו לו סטירית משוישת.

כיצד משתתפים בספירת הפרפרים?

1. הכנה מראש: מדפיסים או שומרים בנייד את "המדריך הייעודי לספירת הפרפרים הגדולה", שבו תמונות של 24 מיני פרפרים בולטים בתקופת האביב.

2. בחירת מיקום: הספירה יכולה להתבצע בכל שטח פתוח - שמורות טבע, יישובים, גינות עירוניות - העיקר שיהיו פרחים ואפשרות לראות פרפרים בצורה ברורה.

3. ביצוע התצפית: עוקבים אחר הפרפרים במשך 15 דקות, מזהים אותם בעזרת המדריך או האפליקציה, ורושמים כמה פרטים נצפו מכל מין.

4. דיווח הממצאים: ממלאים את הטופס המקוון הייעודי לנושא (גם מי שלא זיהה פרפר יכול לדווח על כך בטופס).

מידע נוסף

√ רצוי שהספירה תיערך מ־9 בבוקר עד 12 בצהריים, שעות שבהן הפרפרים פעילים במיוחד ועדיין לא נהיה להם חם ממש. ברוב האזורים אפשר להמשיך עד שלוש אחה"צ.

√ אם לא נצפו פרפרים, מציינים זאת בטופס - גם אם אין פרפרים זה מידע חשוב שיכול לעזור למחקר.

√ השנה מצטרף לספירה צוות המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שהשיק רשמית את פעילותו לפני כחודש. החל מהספירה הנוכחית ירוכזו הנתונים במאגר המידע של המרכז, מה שיסייע בזיהוי מגמות ושינויים לאורך השנים. יחד עם נתונים משנים קודמות, המידע ישמש את החוקרים להבנת השינויים והמגמות באוכלוסיות הפרפרים בישראל ולמעקב אחר תופעות שונות, כמו נדידה של פרפרים או הגעת פרפרים טרופיים לישראל. המידע מאפשר גם תכנון דרכים להגנה על הפרפרים מהכחדה, ויתרום להבנת השפעתם של שינויי האקלים על חיות הבר ומצב הטבע בארץ.

√ המרכז החדש במוזיאון הטבע, יוזמה משותפת עם קק"ל והחברה להגנת הטבע, נועד להעניק תמיכה טכנולוגית ומדעית במיזמים קיימים באמצעות פיתוח רשת ארצית לשיתוף ידע וליצירת מאגרי נתונים, שיהוו תשתית מתקדמת למחקר ולעשייה. המרכז יפתח מאגר מידע לאומי, שיתבסס על מערכת נתונים בסטנדרטים בינלאומיים, שישמש חוקרים, מוסדות ומנהלי שטחים, וכן ינגיש תוצאות המחקרים לציבור, לקובעי מדיניות ולגופים מקצועיים. ההשתתפות במדע אזרחי מיועדת לכולם, ועל פי רוב אינה מצריכה ידע קודם או מאמץ מיוחד.