"היה מצוד מטורף": המסתערבים שלחו רחפן, המחבל ברח - ואז ב' הכריע את הקרב

זה היה קרב דרמטי וחריג גם במונחים של מסתערבי מג"ב איו"ש, שנכנסו לפעילות בג'נין - וגילו שבמקום מסתתר מפקד חמאס המקומי, איסר סעדי. הסצנה כללה חילופי אש כבדים, ירי טילים, כלב שנורה, מרדף מורט עצבים בסיוע רחפן, והיא הסתיימה בירי מדויק לראשו של המחבל, באופן שמזכיר במעט את חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר.

העימות החל בליל 4 במארס, כאשר אחד המבוקשים מחמאס ג'נין חיפש מסתור בשכונה המזרחית, במטרה להוציא משם פיגועים רבי־נפגעים נגד אזרחים ישראלים וכוחות צה"ל הסמוכים לעיר. כשעה אחר כך, בחצות, הגיעו לבניין שני כלי רכב מסוערבים, חבוטים וישנים, ומלפנים ישבו גברים שנראו כמקומיים. איש לא שם לב לדלתות הרכב שנפתחו וללוחמים רעולי הפנים שהקיפו בשקט את הסביבה. הדממה הופרה בבת אחת, כשקריאות חזקות הורו לדיירי אחד הבניינים לצאת החוצה בידיים מורמות. בתוך נחיל האדם הבחינו המסתערבים במבוקש, שניסה להתחזות לאזרח תמים.

כעבור דקות ספורות התברר שהמבוקש היה רק קצה הקרחון. בבניין הסתתר גם סעדי - היעד מספר אחת בגזרה. הוא נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה, אחרי שהמפקד הקודם, ויסאם חאזם, חוסל על ידי אותם מסתערבים. סעדי הצליח להישאר מתחת לרדאר, עד לאותו יום. הוא עשה טעות שחרצה את גורלו כשהציץ החוצה מבעד לחלון. הסקרנות עלתה לו בחייו.

"שמחנו לשים את היד גם עליו", אומר מפקח ב' (24), מפקד צוות לוחמים באחת הפלגות. "בהתחלה קראנו לו לצאת וירינו על הבניין. לאחר מכן הכנסנו רחפן צילום וראינו לרגע את סעדי, אבל הוא הפיל את הרחפן בירייה. בתגובה שיגרנו שני טילים לעבר החלון שממנו הוא הציץ, והבניין החל לבעור".

מפקח ב' התמקם על גג בניין סמוך ובידו נשק עם כוונת צלפים. "ראיתי שהחדר שאליו ירינו מפוצץ ועולה באש, והייתי בטוח שסעדי מת", הוא מתאר את רגעי המתח. "מפקד היחידה, סנ"צ ק', לא היה שקט. הורינו לאחד התושבים להיכנס לבניין, לפתוח את הדלתות והחלונות של הדירות ולדווח אם מישהו נשאר בפנים. כשחזר, הוא התעקש שהמבנה ריק. לא האמנו לו, ושלחנו אותו שוב.

"עקבתי אחריו דרך כוונת הרובה וקלטתי אותו עומד במסדרון הקומה השלישית, מביט בגרם המדרגות שמעליו והפה שלו זז. דיווחתי בקשר שלהערכתי סעדי עדיין חי. שלחתי רחפן נוסף מהגג שלנו וסרקנו באמצעותו קומה אחר קומה, ובאחת הדירות הדלת נסגרה פתאום מאחורי הרחפן. הבנתי שסעדי ניסה ללכוד אותו בפנים".

הלוחמים שלחו למקום כלב תקיפה, ולפתע נשמע צרור יריות. סעדי הגיח מתוך ארון ולא הותיר לכלב סיכוי. "דלקנו אחרי סעדי עם הרחפן, כששוב הוא סוגר לנו את הדלתות", ממשיך ב'. "בכל פעם הוצאנו את הרחפן דרך החלון ונכנסנו דרך חלון אחר. זה היה מצוד מטורף, שנמשך זמן רב, ולא רצינו לאבד את סעדי. בשלב מסוים הבחנתי בו שוב בין הקומה השלישית לרביעית, והתפתחו חילופי אש בינו לבין הלוחמים בקומה שמתחתיו.

"אחרי כמה שניות התרוממתי, כיוונתי אליו את הנשק ויריתי קליע אחד ממרחק של 40 מטר. פגעתי בראש שלו, וסעדי צנח ונעלם מהעין. המשכתי לירות לכיוון המשוער שאליו נפל, ושוב שלחנו רחפן. הפעם ראינו שסעדי מת. הנשק שלו היה תלוי עליו".

איך הרגשת באותו רגע?

"סגרנו מעגל קטן מול חמאס בג'נין, אבל לא התרגשתי. סביר להניח שיש לו כבר מחליף, ואני מאמין ששב"כ כבר עליו. יש סיכוי שהיחידה תפגוש את המחליף בקרוב".

סנ"צ ק': "השטח כאוטי ודינמי, ולכן אנחנו מכינים להם הפתעות. הלוחמים יכולים לחטוף מבוקש מתוך בניין, לנהל קרב מול חמושים או להיכנס למחנה פליטים ברגל, בלי שיזוהו"

"מאבטח" המחבל חוסל

עם סיום הלחימה בלבנון ותחילת הפסקת האש מול עזה, שקרסה לאחרונה, הפכו יהודה ושומרון לאזור הלחימה העיקרי של ישראל. שם כבר שנים רבות אין הפסקת אש. המבצע למיגור הטרור בגדה נקרא "חומת ברזל" ומשתתפים בו שב"כ, צה"ל ויחידות מג"ב שונות, דוגמת גדודים סדירים ומסתערבי איו"ש. גבולות הגזרה של יחידת המסתערבים, אחת המעוטרות ביותר במערכת הביטחון, מתפרסים כמעט על כל הארץ: החל מג'נין הסמוכה לעפולה, דרך טולכרם המקבילה לנתניה, קלקיליה הנושקת לכפר סבא, שכם המשקיפה לאריאל ורמאללה שליד ירושלים, ועד חברון שלא מרוחקת מבאר שבע.

בימ"ס איו"ש פועלות כמה פלגות: בחלקן משרתים לוחמים במדים, אחרת עוסקת בניוד תחת אש, באיסוף מודיעין ובתקיפה בעזרת רחפנים. באחת הפלגות משרתים רק מסתערבים שמכירים את השפה הערבית על בוריה. הם בקיאים בניב המקומי ובמחוות הקטנות האופייניות לכל עיר פלשתינית. הכניסה שלהם למחנה פליטים או לקסבה דורשת תעוזה, דיוק ויכולת היטמעות יוצאות דופן. התושבים שם מכירים אלו את אלו, וברחובות ועל הגגות ממוקמים תצפיתנים חמושים.

מאז 7 באוקטובר התגבר העומס הבלתי נתפס שמוטל על המסתערבים. כמעט מדי יום, כולל בסופי שבוע, הם יוצאים למבצעים מסכני חיים ופושטים על ערי טרור ועל כפרים עוינים. מתחילת המלחמה חיסלה ימ"ס איו"ש 102 מחבלים, עצרה 292 מבוקשים והחרימה כמויות גדולות של כלי נשק.

לראשונה מאז הטבח בעוטף, ואחרי כמעט שנה וחצי של לחימה מאומצת, הסכים מפקד היחידה, סנ"צ ק', לספק הצצה נדירה למשימות שעימן התמודדה היחידה בתקופה הכאוטית ביותר שחווה מדינת ישראל. ק' (44), נשוי ואב לשלושה, נכנס לתפקידו לפני עשרה חודשים, בעיצומה של המלחמה. הוא שירת בימ"ס כלוחם וכקצין, הקים את פלגת המסתערבים ושימש מפקדה הראשון. ב־2020 הוא מונה למפקד ימ"ס דרום ואיבד את אחד מלוחמיו, הצלף סמ"ר בראל חדריה־שמואלי ז"ל, שנפל בפעילות מבצעית בגבול רצועת עזה. ב־2022 נכנס לתפקידו כמפקד ימ"ס ירושלים, באחת התקופות הסוערות והנפיצות של היחידה. כשעבר לפקד על ימ"ס איו"ש, הפך ק' לקצין הראשון, והיחיד בינתיים, שפיקד אי פעם על שלוש יחידות מסתערבים.

בשבוע שעבר הוא אישר ל"ישראל היום" להצטרף לנוהל קרב ביחידה - אימון הכנה לקראת פעילות מבצעית לתפיסת מבוקש שכבר נמצא על הכוונת - וצפה בלוחמים ובמסתערבים בגאווה בלתי מוסתרת. מתחם האימונים נראה כמו שוק בכפר פלשתיני. שלטים בערבית נתלו לצד תמונות של "שאהידים", מסביב מוקמו דוכני ירקות ופירות, "חנות" לממכר נרגילות, סופרמרקט ואפילו תחנת דלק. מוזיקה ערבית שהושמעה מהמסגד המאולתר הוסיפה לאווירה.

בהתחלה תרגלו הלוחמים חיפוש אחרי מבוקש, "חיסלו" ברחן חמוש, פרצו דלת בפיצוץ חזק ולאחר מכן חברו במהירות לכוח חילוץ. בתרחיש השני הם התאמנו על מעצר של מבוקש בכיר שיושב בבית קפה וסביבו מחבלים נוספים. חלק מהלוחמים התחפשו למבוקש ולחבריו, אחד מהם בגלבייה ארוכה ועם כאפייה לכתפיו. ה"מבוקש" ישב על ספה ועישן נרגילה בשלווה. בצד עמד ה"מאבטח" שלו עם נשק שלוף בידו.

רס"ר ל': "המחבל הופתע כשנכנסנו לבית הקפה. עיניו נפערו לרווחה והיה לו פיק ברכיים. ע' תפס אותו מהמעיל ושלף אותו מהכיסא. אני השכבתי אותו מייד על שולחן ומצאתי עליו סכין"

למקום התקרבו שני מסתערבים, שדיברו ביניהם בערבית. אחד מהם ניגש למבוקש בהערצה, בירך אותו ב"סלאם עליכום" ולחץ את ידו. בתוך שנייה הסיטואציה השתנתה, ושני המסתערבים משכו את ה"מבוקש" לתוך מבנה סמוך והצמידו אותו לקיר. בתזמון מדויק עצר לידם רכב מוסווה, ומתוכו קפצו לוחמים במדים. אחד מהם "חיסל" את המאבטח, שהספיק לפי תוכנית האימון "לפצוע" לוחם, והשאר עצרו את הנוכחים וציוו עליהם לשכב על הקרקע.

המהומה באימון נראית אמיתית ומשכנעת. הפצוע פונה במהירות למסתור, וכדי להעבירו לטיפול רפואי השליכו חבריו על הקרקע רימון - ועשן סמיך, מחניק, מילא את הרחבה. עננת העשן הסתירה את הרכב הממוגן שנכנס לזירה ואסף אליו את הלוחם ה"פצוע" ואת המבוקש, שהובל לחלק האחורי כשהוא כפוף וראשו מורכן.

בתום תחקיר קצר והערות של המפקדים, התפנו הלוחמים לתרגיל אחר, שבו "יחטפו" מבוקש מתחנת הדלק.

"היום בערב הם יתמודדו בשטח מול אירוע דומה", אומר סנ"צ ק' בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו. "השטח מאוד דינמי וכאוטי, וזאת הסיבה שאנחנו מכינים כמה שיותר תרחישים, כולל הפתעות. ביטחון כוחותינו הוא מעל לכל. הלוחמים יכולים לחטוף מבוקש מתוך בית עסק או בניין, לנהל קרב מול חמושים או להיכנס ברגל לתוך מחנה פליטים מבלי שיזהו אותם, והכל בעוז ובענווה".

תמונות של "שאהידים"

כחודשיים לפני חיסולו המזהיר של סעדי, ציין המחבל הבכיר ד' את תחילתה של השנה האזרחית החדשה בבית הקפה שבבעלותו בקסבה של שכם. זה היה ב־1 בינואר 2025, בערב, והמקום היה שקט יחסית. ד' צפה בטלוויזיה, ומולו ישבו שני מבוקשים ששיחקו בטלפונים הניידים שלהם, ולא שיערו מה עומד לנחות עליהם.

ד' פתח את המקום זמן קצר קודם לכן והעניק לו את הכינוי הטעון "קפה ודיע", על שמו של מנהיג ארגון הטרור "גוב האריות" בשכם, ודיע אל־חוח, שחוסל על ידי לוחמי ימ"מ באוקטובר 2022. המחבל הבכיר שאף להחזיר ל"גוב האריות" את "תהילתו" והוציא לפועל פיגועי ירי נגד חיילים ואזרחי השומרון היהודים. שב"כ מיצב אותו כאחד היעדים הבולטים, והצליח לעלות על תוכניתו לבצע פיגוע בעזרת מטעני נפץ. המידע הועבר ליחידה, ועל הגב של ד' ישבו המסתערבים, בראשם פקד ע' (39), סגן מפקד פלגת המסתערבים, המשרת כבר 20 שנה ביחידה. הוא נשוי ואב לשניים, ומטפח חזות של מוסלמי אדוק.

ע' מקבל את פנינו בכניסה לפלגה, שנראית כמו מבנה בכפר ערבי. על שולחן פינת האוכל מונחים פינג'ן עם קפה, כוסות חרסינה קטנות וקופסת בקלאווה שנקנתה בשכם. בסלון יש ספות גדולות וכורסה בצבעי בורדו וזהב, והקירות מעוטרים בשלטים עם פסוקים מתוך הקוראן.

על אחת הספות יושב רס"ר ל' (33), גם הוא נשוי ואב לשניים, המשרת בפלגה כארבע שנים. הוא וע' מקרינים דרך מסך הטלוויזיה את סרטוני מצלמות הגוף הסמויות שצולמו ביום שבו הגיעו לעצור את ד'. הם נראים צועדים בסמטאות הצפופות, לצידם מפקד היחידה, ובלתי ניתן להבדיל בינם לבין תושבי הקסבה שעוברים מולם. הם חולפים על פני ילד במעיל צהוב ועוקפים כלוב תרנגולות המונח על המדרכה. מהמצלמות נראים ד' וחבריו מסיבים לשולחן ומעליהם תמונות של "שאהידים".

פקד ג': "המחבלים לא לוקחים צ'אנס ויורים על מקומיים אם הם חושדים שהם מסתערבים. התושבים יודעים את זה, ולפעמים אני רואה משאיות עם כיתוב בערבית: 'לא מסתערב!'"

בסצנה שנדמית כאילו נלקחה מסרט אקשן הוליוודי שולף לפתע ל' את אקדחו, מכוון אותו לד' ופוקד עליו בערבית: "תיכנס פנימה, אנחנו כוח מיוחד". ע' ופקד ג', מפקד צוות מסתערבים, משתלטים במקביל על חבריו. בתוך דקות ספורות מתמלא בית הקפה גם בלוחמים במדים, שהסתתרו הרחק במכוניות סמויות. הם מובילים את שלושת המחבלים אל מחוץ לקסבה, תוך התמודדות עם הפרות סדר קשות שכוללות ירי, זריקת סלעים והשלכת מטעני נפץ ובקבוקי תבערה.

"היינו שם שבוע לפני כן, 30 מטרים ממנו", חושף ע'. "כמעט שלפנו אקדחים, כשד' בדיוק קיבל טלפון ורץ החוצה. הסתובבנו עוד קצת, קנינו ירקות ופירות, והלכנו משם. ידענו שתגיע הזדמנות נוספת. בפעם השנייה נכנסנו אליו בדרך אחרת וצעדנו בערך עשר דקות".

ל': "היינו כמו כל אזרח מסביב, אבל גם בדקנו את הסביבה. כשנכנסנו לבית הקפה, המחבל ד' נבהל והופתע. היה לו פיק ברכיים והעיניים שלו נפערו לרווחה. ע' תפס אותו מהמעיל ושלף אותו מהכיסא. אני השכבתי אותו על שולחן ומצאתי עליו סכין".

המשימה היתה לעצור אותו או לחסל?

ל': "המשימה היא לעצור ולהביא לתשאול בשב"כ. אנחנו למעשה מעין זרוע ביצועית שלהם. אם המחבל שולף עלינו נשק, אז הוא מחוסל. אם היה בורח, היינו יורים לכיוון הרגליים".

אתם לא מסתכנים בזיהוי שלכם ברגע המעצר?

ע': "אנחנו מגיעים בכיסוי ובתחפושת, ומספיקים לשים רעלות לפני המעצר".

מה היה קורה אם תושבים חמושים היו יורים עליכם לפני שהלוחמים הגיעו?

ע': "לכל מסתערב יש יכולת לחימה גבוהה גם אם הוא נמצא לבד בשטח".

נכנסים "על עיוור"

חטיפתו של המחבל מ"גוב האריות" מלמדת על המורכבות המאפיינת את עבודת המסתערבים, במיוחד בתוך מקומות קטנים וצפופים. "תצלומי אוויר לא עוזרים, כי הכל מכוסה למעלה בברזנטים", שופך ע' אור על חלק מהקשיים. "אנחנו צריכים להגיע לשם פיזית כדי ללמוד את הסמטאות, את בתי העסק ואת שבילי העפר, וכך לתכנן איך להיכנס מבלי לעורר חשד וגם לדעת לאן מחלצים אותנו אם המשימה משתבשת, חלילה. לפעמים אנחנו נכנסים 'על עיוור', כי המחבלים הפעילו מטען נפץ ויש שינויים מבניים בסביבה".

יש מטענים בתוך הסמטאות?

ע': "זה יכול להיות חומר נפץ בתוך בקבוק שתלוי על מחסום בכניסה לשכונה, בתוך צמיגים, בבלוני גז, בפחיות או בקופסאות חשמל ברחובות".

בעקבות המלחמה בעזה יש שינוי בלחימה ביו"ש?

ל': "תמיד התנהלה כאן מלחמה קרה, אבל אני מרגיש שמאז 7 באוקטובר הם התחמשו יותר והוסיפו הרבה מטענים".

פקד מ': "יו"ש היא זירת לחימה סוערת, למרות שהיתה מורכבת עוד קודם. לא בכל יום אנחנו נתקלים במחבלים עם כזו תעוזה, אבל הם אלה שהופכים אותנו ללוחמים טובים יותר"

אתם מבחינים בגילויי הזדהות עם חמאס?

ע': "רבים מהפלשתינים תומכים בביצוע הטבח. אם מישה מתנגד, זה נובע גם מכך שעכשיו קשה להם יותר עם הפרנסה. יש שם כאלה שאם היה ביכולתם להוציא לפועל 7 באוקטובר משלהם, הם היו עושים את זה. אנחנו אלה שעוצרים אותם מלבצע טבח כזה".

איך הם מגיבים לשחרור אסירים בעקבות עסקאות חטופים?

ל': "נתקלנו בקבלות פנים שמחות, ויש ברחובות גם דגלים ירוקים של חמאס".

ע': "לפעמים אנחנו רואים את המשוחררים ברחובות, כולל כאלה שעצרנו עוד לפני 7 באוקטובר".
יצא לכם להיתקל גם במנהרות?

ע': "אין שם מנהרות התקפיות כמו בעזה, אבל אני יודע שחופרים בשכם מקומות מסתור מתחת למסגדים. לפני שבועיים נכנסתי לבית והרגשתי משהו לא יציב מתחת לרגליים. היה ברור שיש שם חלל".

מה הנשים שלכם יודעות על העבודה שאתם עושים?

ל': "בהתחלה אמרתי רק שאני במשטרה, אבל יום אחד פורסם בטיקטוק סרטון תמים משכם, ובלי לדעת צילמו אותי יושב בתוך רכב. מישהו שלח את זה לאשתי. אמרתי לה את האמת, ובהתחלה היא נבהלה, אבל אחר כך תמכה מאוד".

ע': "אשתי יודעת מה אני עושה, אבל על פעילויות מדברים רק בתוך הפלגה. הנשים של כל המסתערבים מתמודדות עם העבודה המסוכנת שלנו ועם שעות רבות שאנחנו לא בבית, והן הגיבורות כאן".

ב־7 באוקטובר פעלה מרבית היחידה ביו"ש מחשש שהטבח והחטיפות יתרחשו גם בגזרה שלה. באותה שבת שחורה סיכלו הלוחמים ניסיון חדירה של חוליה ליד כביש 6, שהיה יכול לגבות קורבנות רבים מאזור השרון. בערב נסע לעוטף צוות של מסתערבים כדי לסייע בחילוץ אזרחים מהקיבוצים.

"היינו במדים ודפקנו על דלתות ואמרנו שאנחנו צה"ל", מספר ע' על רגע מכמיר לב. "כשראיתי שבית אחר בית לא עונים לי, הבנתי מה קורה. יש לי קצת מבטא, ואולי הם חשבו שאני מחבל. לקחתי איתי לוחם אחר ואמרתי לו לדבר במקומי. כשהאזרחים יצאו מהבתים, ראיתי איך הסתכלו עלי. לא תמיד הייתי עם רעלה, והם נבהלו מהמראה שאני מטפח לצורך העבודה המסוערבת.

סנ"צ ק': "אם תהיה אישה מתאימה למסתערבים, אקבל אותה בשמחה. פיקדתי בעבר על לוחמות, ויש להן יתרונות. עם זאת, אני נגד הנחות על בסיס מגדר. צריך אותו רף לכולם"

"למחרת, לפנות בוקר, הגעתי עם ל' לאחד היישובים, מחשש שמחבל מתבצר על גג של מבנה. בדירה העליונה היו חמש נשים, ושמענו אותן בוכות מרוב חרדה. דפקנו על הדלת, ואחת מהן הציצה מהעינית וסירבה לפתוח. היא חשבה שאנחנו המחבלים, למרות שהיינו על מדים ועם פאץ' של דגל ישראל על הזרוע".

ל': "באנו להציל חיים, אבל תושבי העוטף פחדו מאיתנו בגלל החזות שלנו. זה קורה לי גם מחוץ לעבודה. אני מסתובב במרכזי קניות ורואה את הרתיעה. זה מבאס. לפעמים אני אומר לעצמי 'אם רק הייתם יודעים מה אני עושה ואיך אני מסכן את החיים שלי בכל יום למען המדינה'. אני לא מאשים אף אחד, במיוחד לא את תושבי העוטף. הם חוו את היום הכי נורא בחייהם".

לוחם מאופר כאישה

אחת הסוגיות המסקרנות ביחידות מסתערבים היא השירות של נשים, במיוחד לאחר הקרנת הסדרה "פאודה", שבה מופיעה מסתערבת. בימ"ס איו"ש מתעלמים מכל שאלה בנושא, אף שקשה שלא להבחין בתצלום גדול של אישה בחיג'אב התלוי בפלגת המסתערבים. גם אחרי שבהינו בתמונה דקות ארוכות לא עיכלנו שמתחת לאיפור המוקפד מסתתר לוחם צעיר.

"אם תהיה מישהי מתאימה, אקבל אותה בשמחה", אומר סנ"צ ק'. "פיקדתי בעבר על לוחמות, ויש להן יתרונות. עם זאת, אני נגד הנחות על בסיס מגדר. כולם צריכים להיות באותו רף".

עם איזה סוג מחבלים מתמודדים המסתערבים כיום?

"הדור הנוכחי לא חווה את העוצמה של הצבא ושל היחידות המיוחדות באינתיפאדה השנייה. היום אנחנו נלחמים מול צעירים בני 19 עד 28 עם אומץ וחיבור למדיה החברתית. שם הם לומדים מי היחידות המיוחדות ובאילו אמצעים וכלי נשק אנחנו משתמשים. הכל מרושת אצלם במצלמות, והם בוחנים את הכוחות ואת כלי הרכב, ומנסים להבין מאיפה אנחנו מגיעים. זאת הסיבה שאנחנו מחדשים כל הזמן שיטות ומשנים חזות ואיפור.

"האתגר הגדול כרגע הוא מטעני הנפץ הממלאים את מחנות הפליטים ואת הכפרים בצפון השומרון. חשנו את ההתמודדות הזאת על בשרנו. בפעילות במחנה הפליטים נור א־שמס בטולכרם נפל לוחם במילואים, רס"ר מקסים רז'ניקוב ז"ל, מפיצוץ מטען שהוטמן באחת הסמטאות. כשנה אחר כך נסגר החשבון כשהמחבל שהציב את המטען חוסל".

איזו טקטיקת לחימה מובילה אתכם מאז המלחמה בעזה?

"אני לא מאמין בלהתייצב בקו הגנה ולהמתין שמשהו יקרה. צריך לפעול לפני שהם יפעלו, כדי למנוע עוד 7 באוקטובר. ביו"ש מושפעים מעזה ומנסים לחקות אותה. המוטיבציה לבצע פיגועים עלתה, והם מתחמשים כל הזמן. עם זאת, בכל מקום שמבוקש ירגיש בטוח - הוא לא יהיה בטוח".

חשבת על כך שהמחבלים שאתה עוצר היום עשויים לשמש לעסקאות חטופים עתידיות?

"נעצור כל מחבל שנתבקש משב"כ. אם הוא ישמש לעסקה, אז בסדר. כולם רוצים שהחטופים יחזרו הביתה".

פקד ע': "אין כאן מנהרות התקפיות כמו בעזה, אבל הם חופרים מקומות למסתור מתחת למסגדים. באחד הבתים הרגשתי משהו לא יציב מתחת לרגליים. היה ברור שיש שם חלל"

לא מעט אזרחים מאזור השרון דיווחו על רעשי חפירות. ביו"ש מכינים לנו הפתעה?

"אני לא מכיר שם מנהרות, בוודאי לא ברמה של עזה וגבול הצפון, אבל מאז 7 באוקטובר הכל יכול לקרות".

היו רגעים שבהם נשימתך נעתקה במהלך פעילות מבצעית?

"הלב דופק בכל אירוע תחת אש, אבל נחרטה אצלי ההיתקלות מול מי שהיה ב־2024 מפקד חמאס בג'נין, ויסאם חאזם".

רסיסים עפו לאפוד

קרב הפנים אל פנים עם חאזם (28), שביצע והכווין עשרות פיגועי ירי, הצליח להפתיע גם את המסתערבים. ב־30 באוגוסט 2024, 2:00 לפנות בוקר, הוא ישב בתוך מכונית קיה לבנה שחנתה על גבעה הסמוכה לכפר א־זבאבדה ליד ג'נין, ואיתו עוד שני מבוקשים. לפתע התקרבו אליהם מסתערבים, והמחבלים ברחו לתוך הכפר, ולא הבחינו ברכב הגיבוי שהמתין בסמוך ובו ישבו מפקח ב', מפקד צוות הלוחמים שחיסל את סעדי; פקד ג' (31), מפקד צוות המסתערבים, שלקח חלק בחטיפה הנועזת של ד' משכם; ואיתם סמ"ר א' (22), לוחם בשירות סדיר.

"כמי שמכיר את הכפר, ניווטתי את הצוות לצומת שאליו ידעתי שיגיעו המחבלים", משחזר ג', נשוי ואב לשניים. "הגענו לפניהם ותכננו לחסום אותם, לירות בצמיגים ואז לבצע מעצר. לפני שהספקנו להתקדם אליהם, חאזם והמחבלים פתחו עלינו באש תופת, כשהם עדיין בתוך הרכב".

בסרטון מצלמת הרכב של המסתערבים מהאירוע רואים כיצד השמשה הקדמית הממוגנת מתמלאת בסדקים ובסימני ירי.

ג' היה הראשון שפתח את דלת הרכב, תחת מטח של כדורים, במטרה להשיב אש ליורים. א' עמד לצידו. "הם ירו עלינו צרורות, והרגשתי איך הקליעים חולפים ליד הראש שלי", משחזר א', שהתחתן לאחרונה. "אלה היו הרגעים הכי מפחידים שחוויתי. האירוע היה חריג וקיצון, כי אנחנו תמיד מפתיעים אותם - ולא להפך. הייתי בטוח שאני מסיים שם את החיים שלי. אמרתי לעצמי 'תמות נפשי עם פלשתים' ורוקנתי את המחסנית. חפצים חמים עפו לתוך האפוד שלי, ואחר כך ראיתי שאלו חתיכות מתכת מהרכב שלנו".

ג': "אני משרת ביחידה 12 שנה, ומעולם לא חוויתי כזה קרב. המחבלים לא לוקחים צ'אנס. הם יורים על מקומיים אם הם חושדים שמדובר במסתערבים. התושבים יודעים את זה, ולפעמים אני רואה משאיות שעליהן כתוב בערבית 'אני לא מסתערב'".

הדרמה לא הסתיימה עם החיסול של חאזם ושותפיו. רכב המסתערבים, שנוקב בעשרות כדורים, לא היה כשיר לנסיעה. כוח נוסף הגיע עם גרר כדי לחלץ אותם, אולם כולם נאלצו לעצור בפאתי הכפר אחרי שנתקלו בחמושים נוספים והתפתח ביניהם קרב יריות.

אחרי החיסול של חאזם, חל שינוי כלשהו בפעילות בג'נין?

ג': "כמו שאתם יודעים, סעדי החליף אותו, אבל לא להרבה זמן".

בלוני גז ברכב

"יום ציד" הוא מונח שגור ביחידה, ומשמעותו יציאה של כוחות לפעילות בהכנה של כמה תרחישים, מאחר שהמידע המודיעיני אינו מלא. כך היה ב־1 באוקטובר 2024, כשביחידה התקבל משב"כ שמו של ראש גדוד בורקין, עיירה הסמוכה לג'נין, שנוהג לירות לעבר כוחות צה"ל באזור. מול מפקדיו בחמאס ג'נין הציג המבוקש (27) את עצמו כ"אמיץ", אולם ברגע האמת הוא התגלה כפחדן שכמעט הקריב את חיי בנו הפעוט להצלת עורו.

"הקפנו את הבית שלו בשעות אחר הצהריים, והוא הבחין בנו וירה עלינו מחלון ליד דלת הכניסה", מתאר פקד ע' (36), סגן מפקד אחת מפלגות הלוחמים. "ירינו לכיוון החלון ודרשנו ממנו לצאת. הוא המשיך להילחם ולא נפגע, כי שהה בחדר פנימי.

"אחרי דקות ארוכות קיבלנו דיווח מהמודיעין שהוא רוצה להיכנע, ורק אז נודע לנו שבבית נמצאים גם אשתו ואחד מילדיו. הופתענו. כשיש בני משפחה, המחבלים יוצאים מייד החוצה כדי שהם לא ייפגעו בטעות. ראש הגדוד הזה יצא החוצה, אבל הקפיד להחזיק את הילד שלו על הידיים, לוודא שלא נירה בו, תוך שהוא מציב אותו למעשה בסכנת חיים. ראיתי מולי פחדן, שהיה מוכן להקריב את המשפחה שלו. זאת היתה הפעם הראשונה שנתקלתי במחזה כזה".

רק אחרי המעצר התברר ללוחמים כי המבוקש סיכן את משפחתו גם בדרך נוספת: מחשש שייעצר הוא מלכד את מכוניתו, שחנתה סמוך לבית, ובתוכה היו בלוני גז. אילו הרכב היה מתפוצץ במהלך חילופי האש, כל דיירי הבית והסביבה היו נפגעים. "אני עדיין מתקשה להבין", אומר ע'. "המשפחה שלי היא מעל לכל. לעולם לא הייתי מעמיד את ילדיי בסיטואציה כזו".

כחודש אחר כך, ב־19 בנובמבר, התמודדו המסתערבים עם עוד אירוע מורכב. הם הוקפצו לקבאטייה, אחרי שלשב"כ הגיע מידע על פצצה מתקתקת - המחבל ראיד חנאישה, שהקים זרוע מקומית של חמאס ותכנן להוציא לפועל פיגוע מיידי. חנאישה (25) הקדיש את חייו הקצרים לטרור וגם לסחר באמל"ח.

"ניסינו לעצור אותו כמה פעמים", מספר פקד מ' (35), מפקד פלגת לוחמים, ששירת בעבר כאחד הצלפים הטובים ביחידה ועוטר בשלושה צל"שים. "הוא ירד למחתרת, עבר ממקום למקום. המידע הראה שהוא שוהה בבית בודד בן שתי קומות, על גבעה שצופה לשטח פתוח. הגענו מכל הכיוונים כדי שלא יהיה לו לאן להימלט. תוך כדי נסיעה קיבלנו מודיעין נוסף שלפיו נמצאים איתו עוד שני מחבלים חמושים.

"כשהגענו, חנאישה נלחץ וברח עם M16 דרך הגג, תוך שהוא משאיר מאחור את שותפיו. הלוחמים ירו בו, והוא נפל. הפעלנו נוהל 'סיר לחץ', טקטיקה מול מתבצרים. בהתחלה קראנו להם להיכנע וזרקנו רימון הלם, ובתגובה קיבלנו צרור יריות. ירינו שני טילים, שהפילו צד אחד של המבנה. היינו בטוחים שהמחבלים נהרגו. פתאום הם קמו מתוך האבק וההריסות והמשיכו להילחם. בתום קרב קצר הם חוסלו".

מה למדת על הגזרה כולה מאז 7 באוקטובר?

"למדתי עד כמה יו"ש היא זירת לחימה סוערת, למרות שהיתה מורכבת עוד לפני המלחמה. אנחנו נתקלים במחבלים עם תעוזה, אבל הם אלה שהופכים אותנו ללוחמים טובים יותר. פחות מהם מרימים ידיים, וזה דור שנמצא תחת הסתה עצומה ברשתות. זה כבר לא רק במסגדים או ברחובות, אלא זמין בטלפון".

מה ההבדל, מבחינתך, בין הלחימה ביו"ש לבין עזה?

"פה נלחמים רק פנים אל פנים, בלי טנקים או מטוסי קרב. אנחנו כמו יחידת קומנדו שלא מפסיקה להילחם".

tala@israelhayom.co.il