"השיר הזה צמח מהמועדונים ומגרשי הכדורגל": 20 שנה בלעדיו - שלומי שבת בפודקאסט מיוחד לזכר חברו עוזי חיטמן
25 שנה אחרי שיצרו את "לכל אחד יש", שלומי שבת הגיע לאולפן "ישראל היום" לדבר על החברות האמיצה עם עזי חיטמן - ועל השיר ששינה לשניהם את ההיסטוריה • צפו בראיון המרגש
Your browser doesn’t support HTML5 audio
20 שנה למותו של חברו הטוב עוזי חיטמן, שלומי שבת מספר לראשונה בפודקאסט של "ישראל היום" על השיר האלמותי "לכל אחד יש", שמציין 25 שנה.
"זה היה שיר ששינה לי את החיים, את המסלול של הקריירה, אבל רק בדיעבד", אומר שבת. "בזמן אמת לא ידעתי את זה. ידעתי שזה שיר טוב, אבל לא ידעתי לאן הוא יוביל".
"את עוזי פגשתי לראשונה לפני 40 שנה במועדון בניו יורק, כשגרתי שם והוא הגיע עם שלישיית 'הופה היי'", נזכר שבת איך התחילה החברות בין השניים. "לא נתפס שעברו 20 שנה ממותו. אני חושב שאצלנו שוכחים מהר מדי מי היה עוזי חיטמן. הרי לא יכולה להיות ילדות ישראלית בלי עוזי חיטמן. הוא עדיין נוכח בכל בית.
"לאורך השנים היו לנו עוד מפגשים מוצלחים, כמו שאמרתי במיוחד סבב השיר 'לכל אחד יש', שנולד בעקבות פנייה של המפיק יפרח מתנה. הוא ניהל אז זמר לא מוכר בשם ליאור נרקיס, העביר לי את הטקסט של עוזי וביקש שאלחין אותו עבור ליאור.
"אני זוכר שדיברתי עם עוזי, והצעתי שיכניס טיפה יותר נשמה במילים של השיר, וחיטמן המלאך, שהיה כולו לב, איש מקסים ויפה חיצונית ופנימית, הסכים בקלות לשנות. לא היה מאלה שלא מוכנים שייגעו להם בטקסט. אז הוספנו משפטים כמו 'כמו אוויר לנשימה', והשאר היסטוריה.
"אחרי 'לכל אחד' הגיע השיר 'הרי את מקודשת', שעוזי כתב על זוג שנהרג באסון אולמי ורסאי בירושלים ב־2001. אני הלחנתי את השיר, שלימים הפך לאחד משירי החופה הפופולריים, למרות הנסיבות הטרגיות שבעקבותיהן הוא נכתב.
"הצעתי לעוזי להפוך את השיר לקצת יותר אופטימי, כך שידבר לכולם, וגם כאן האגו לא היה מבחינתו אופציה. הוא ישר שינה את המילים. המפגש המוצלח השלישי שלנו היה בשיר 'זורו', שהוא כתב להראל מויאל ואני הלחנתי. הראל זכה איתו במקום הראשון בפסטיגל, כך שלעוזי ולי היו שלושה שפיצים חזקים. אני מרגיש שזכיתי לעבוד עם אדם מדהים".
עדי רובינשטיין
כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".