מי עומד מאחורי תיאוריית הבגידה מבפנים?

תיאוריית הבגידה מבפנים ממשיכה להיות מופצת על ידי אנשים שהשכל הישר בגד בהם והתחלף בשכל עקלתוני. הסיפור שלפיו כאילו היו בינינו בוגדים שאפשרו את זוועות השבעה מוצא לו קהל עצום של מאמינים.

לפי אחד הסקרים, כרבע מהישראלים אוכלים את הבולשיט הזה כאילו היה מרמלדה. היום כבר ידוע, וניתן להוכחה, שה"תיאוריה" הזאת היא בסך הכל עוד תעלול רוסי שנועד לזרוע פילוג ושנאה בתוכנו. הם עשו ועושים שימוש ברשתות החברתיות ובאנשי תקשורת מטורללים כדי להפיץ את גלולת הרעל הזאת, בידיעה שיש פה מספיק אנשים שיבלעו אותה. ולא רק יבלעו - גם יפיצו הלאה.

אני אף פעם לא מאמין לאף תיאוריית קונספירציה. אני מאמין, ואף יודע, שהמציאות היא תמיד הרבה יותר פשוטה ממה שבעלי התיאוריות מנסים לצייר אותה. הקונספירטיבים למיניהם תמיד מספרים סיפור מאוד מורכב על למה קרה מה שקרה, אבל בשבילי יש רק חוק אחד - תמיד התשובה לשאלות קשות היא הפשוטה ביותר, לא המסובכת. והתשובה היחידה למחדל של האסון האחרון שנחת עלינו היא פשוטה - ניוון.

תהליך הניוון המחשבתי שעבר על כל המערכות ב־20 השנים האחרונות היה גלוי לכל עין, אבל המנוונים המשיכו להרדים אותנו כי הם עצמם היו עצלנים, נהנתנים, מושחתים, יהירים. כל התכונות שמפילות עם התקיימו בדרג המוביל זה זמן כה ארוך, עד שהכל נרקב. וכשבאה המכה, זה התמוטט. פשוט.

אני זוכר את הפליאה העמוקה שלי כשהתפרסמה הכוונה לקצר את השירות הסדיר בחצי שנה, בימי גנץ כשר הביטחון. לא הבנתי איך גם יכשירו וגם ייהנו מפירות ההכשרה בפרק זמן כה קצר. אני זוכר גם את החרדה שאחזה בי כשלקחו את הנשק לכיתות הכוננות, וכשייבשו את הרבש"צים. גם זה קרה בימי גנץ. וכשבאופן כללי שכנעו אותנו שמספיק צבא הומיאופתי כדי לענות על אתגרי הביטחון של המדינה.

לא היתה שום בגידה. היתה שקיעה בדמיונות על עם קטן וחכם שיכול, בכוח המחשוב שלו, להגן על גבולותיו ולחיות במזרח התיכון כאילו זה אנדורה פה. הבגידה היחידה היתה בעיקרון שיש לבחון כל יום מחדש את כל נקודות המוצא לתפיסת העולם, גם אם זה לא נוח ומחייב מאמץ.

והאמת, זה הרבה פחות נוח להבין שלא היתה בגידה אלא עצלות. כי אם היתה בגידה, יש את מי לשנוא ולא צריך לעשות כלום. אבל מכיוון ש"רק" התעצלנו, עכשיו חייבים להתעשת ולבנות הכל מחדש. ולזה אין לקונספירטורים סבלנות. כי הם חייבים להעלות עוד פוסט.

כיווץ

ומה שלא מדובר כל כך במסגרת הדיבורים האינסופיים על המצב הוא העובדה שהמדינה שלנו התכווצה בשבעה, ומי יודע אם תשוב עוד לגבולותיה הקודמים. גם בצפון, גם בדרום, עדיין לא במזרח, אבל זה עניין של זמן, הצטמצמנו לפחות באיזה עשרה קילומטרים, היישובים עזובים והתושבים מפחדים. רבים מהם, אחרי שבילו את כל שנותיהם ליד הגבול, פתאום מרגישים את החמימות הבטוחה יחסית של המרכז ולא ישובו עוד לעולם למציאות השברירית של לפני מה שקרה.

כמו בכביסה של בגד חדש שלא נזהרים בהוראות הטיפול בו ושמים במייבש, והוא מתכווץ ולא עולה עוד מעל קו הירכיים - כך גם המדינה הזאת, שהיתה בדיוק למידותינו, ופתאום ממש קטנה עלינו.

האזורים החקלאיים, הפתוחים, הירוקים, הם כאילו עדיין שלנו, אבל בפועל כבושים על ידי האויב האכזר מכולם - הפחד. הבעיה המרכזית באזורים נטושים היא שאין בעולם הקרקע ואקום. כל מקום ריק, כל שטח מדולל, כל יישוב עזוב, יתמלאו על ידי חמדני קרקעות מבית, אלה שניהלנו מולם קרבות מרים של גניבות חקלאיות והשתלטויות לא חוקיות ופלישות ונזקים מכוונים, ועכשיו מקבלים את העידית שבשטחינו על מגש של נחושת, עם קפה קטן ובקלאווה ליד. מתנה.

כבר שנים שאזורי הספר החקלאיים של המדינה מוזנחים, במסגרת ההזנחה הכללית של שלטון הליכוד ארוך השנים. גם בלי טילי נ"ט בכינון ישיר למרפסת לא היה קל לחקלאים ביישובי עוטף ישראל לשרוד את הגזירות, את היבוא, את הפשעים החקלאיים, את חוסר הפרגון. ועכשיו, מה ישאיר אותם שם להיות הקו הקדמי שלנו? גם מסוכן, גם לא כלכלי, גם יותר כיף בגדרה־חדרה.

אז צריך להחליט עכשיו מה אנחנו רוצים. אפשר לקבל החלטה שמוותרים. מצטמצמים לגבולות בני הגנה, משאירים את הגליל לערבים, את הנגב לבדואים, בין כה וכה זה מה שהם רוצים, מכווצים את כל עם ישראל למגדלים גבוהים באזורי הביקוש וחיים ככה, לחוצים אחד אל השני, כמו שפנים במאורתם.

ואפשר עכשיו ומייד להחיות את הנח"ל במתכונתו הקדמונית, חיל ההתיישבות של עם ישראל, ולשלוח חיילות וחיילים לאייש את היישובים ולשמור אותם בחיים עד יעבור זעם. ומקצרים עכשיו את שנת השירות לשינשינים, וקוטפים מכיניסטים ממכינתם לגיוס. וטוב יהיה לשלוח את הנוער האידיאליסטי הזה ליישב זמנית את כל המושבים והקיבוצים, וללמדם עבודת כפיים, ושיחזיקו את המדינה, עד שנחזור.

כבוד לאומי

אני מבין שזה חלק מהמלחמה העולמית המתחממת בין הגושים שבגללה בחרו הסינים להיות עם איראן ורוסיה וחמאס. זה לא אישי, כביכול, אבל זה ממש מעליב אותי.

העובדה שהם לא טרחו אפילו לגנות במילה סינית רפה אחת את זוועות חמאס, וזה שהטיקטוק, אפליקציה סינית, מקדמת תכנים אנטישמיים ואנטי־ישראליים עד כי בכיר בטיקטוק ישראל התפטר במחאה על המדיניות הזאת, ועצירת הפעילות של חברת הספנות שלהם לישראל, ועוד גילויי עוינות רבים מעליבים אותי. והכי פוגע - הופעתם לראשונה של תכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות בסין, דבר שלא היה מעולם בחלק העולם ההוא, אך משעה שהוכרז - יהיה קשה מאוד להחזיר את השד הזה לבקבוק.

ועכשיו נשאלת השאלה - מי היה הגאון שנתן את נמלי הים שלנו למעצמה שכזאת ברמה כזאת? מי היה כה חסר אחריות לא להקשיב לאזהרות האמריקנים? מי חשב שאפשר לסמוך על אומה שחיה תחת שלטון שכזה, ושזה לא יתהפך עלינו איזה יום? ועוד שאלה נשאלת: מה עכשיו? האם ניתן להשאיר את המצב כפי שהוא, לתת לבעלת ברית קרובה של האיראנים להחזיק אותנו גם בגרון, בחיפה, וגם במקום יותר מוצנע, באשדוד? ואני לא מומחה לענייני הַלְאמה, אבל ייתכן שצריך לחשוב היטב אם זה לא הזמן להשתלט בחזרה על הנמלים. 

ויותר מכך - חייב כל אזרח ישראלי להיגמל מהקניות האלה בסין. אמנם בחודשים האחרונים הגמילה כבר התחילה, עם העיכובים החות'יים של המשלוחים, אבל עכשיו חייבים לחתוך. לא יכול להיות שנפרנס את דורשי רעתנו, גם אם קניותינו הן גרגיר אורז אחד בתפריטם. כבוד לאומי, הדבר הזה שאנחנו מאוד מתקשים בו מול מחירים נוחים, חייב להיות מיושם עכשיו.

השבוע נקרעו לי הנעליים בגשם. אוטומטית נכנסתי לאתר הסיני החביב עלי ורציתי להזמין. עצרתי. סגרתי. נסעתי העירה. נכנסתי לחנות. קניתי זוג נעליים במחיר משולש מהמחיר בסין. אבל לא חיכיתי לחבילה ולא התיישבה לי חבילה של רגשי אשמה על המצפון. עם לבדד ישכון, ומהגויים לא יזמין כלל.

avrigilad@gmail.com