סיפור "ההיריון הקריפטי" הלא ייאמן של לין אלפי, אולי המתמודדת הכי מסקרנת שנכנסה השבוע בקול תרועה לבית "האח הגדול", התחיל בלילה אחד בדצמבר 2021, בסיומו של בילוי תמים. באותם רגעים דרמטיים לא שיערה אלפי איזו תפנית עומדים לקבל חייה, ולא העלתה בדעתה שמה שמתרחש בגופה יפתיע אותה וישנה את הסטטוס שלה מקצה לקצה.
"הייתי עם חברות שלי, כשפתאום יצא לי הפופיק בבטן. זה היה מראה מוזר. התקשרתי לאבא שלי בלחץ ואמרתי לו 'אבא, הפופיק שלי בחוץ'", היא מספרת לראשונה בהרחבה. "הלכתי לבדיקה במרפאת חירום, ובהתחלה חשבו שמדובר בשבר בטבור. שלחו אותי למיון כירורגי בבית חולים, ושם המליצו לי לטפל בניתוח".
באותם ימים היית בכלל חיילת.
"נכון, אז הייתי צריכה להתחיל בתהליך הרפואי מול הצבא, שנתן לי שבוע גימלים. אחרי המנוחה יצאתי עם חברות למסעדה, וכשחזרתי הביתה פתאום התחילו לי כאבי בטן. לקחתי כדור לשיכוך כאבים וחזרתי לישון. הכדור לא עזר לי, והכאבים רק התגברו. בשלב מסוים הכאבים הפכו לבלתי נסבלים, עד שממש התחלתי לצרוח. אבא שלי לקח אותי מייד לבית חולים.
"הרופאה שם הסתכלה עלי כאילו אני חייזר. היא לקחה אותי למיון נשים, ושם הודיעו לי שאני למעשה בלידה פעילה. הכל קרה כל כך מהר. נתנו לי חלוק, הזריקו לי אפידורל - והכניסו אותי ללידה. התחלתי לצרוח ולקלל מהלחץ, ואמא שלי התעלפה".
קשה להאמין שתשעה חודשים לא ידעת שאת בהיריון.
"נכון, אבל לא היתה לי בטן בולטת. היו לי דימומים כל הזמן, אבל חשבתי שהגוף שלי פשוט מגיב לתנאים שהשתנו בצבא, האמנתי שזה מחזור. בצבא הייתי לוחמת, וחשבתי שכל מה שקרה לי הוא בעצם תוצאה של מה שאני עוברת באימונים ובשטח. היו לי גם מצבי לחץ והתייבשות, והכל התחבר לי לסיטואציה של לוחמת".
"נתנו לי אנטיביוטיקות"
אלפי (20) נולדה וגדלה בהרצליה, בתם של דנה וצלי, בני משפחה מוכרת בעיר שעוסקת בתחום המנעולים ("אנחנו מפורסמים בהרצליה ברמה שאני אומרת לאבא שיקום ויתמודד לראשות העיר"). אחרי לימודים בתיכון "היובל" ומשחק בכדור יד התגייסה לצה"ל בתפקיד לוחמת בהגנה קרקעית.
"תחילת השירות היתה כיפית וחווייתית, עם שטח ושדאות. בהמשך עברתי לקורס בבאר שבע, ושם התנאים השתנו והיה מאוד חם. התחלתי להרגיש לא טוב. פתאום היו לי התקפי חרדה וסיטואציות מוזרות, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות והמשכתי להתמודד. הייתי עושה כל מה שצריך, ואם כאב לי משהו הייתי לוקחת כדור וממשיכה".
התלוננת על המצב שלך בפני המפקדים?
"כן, הייתי הולכת למרפאות, אומרת שאני מרגישה לא טוב - ובנוהל היו נותנים לי משככי כאבים. זה המשיך ככה עד שסיימתי את הקורס ועברתי לבסיס הסדיר שלי. בשבועות הראשונים שם הרגשתי יחסית בסדר, גם מבחינת החרדות, עד שבשלב מסוים התחילו לי כאבים ונפיחות ברגליים, ברמה שלא הצלחתי לדרוך".
והרופאים עדיין לא הצליחו לאבחן ממה את סובלת?
"הם נתנו לי אנטיביוטיקות או משככי כאבים, ואם הייתי חלשה היו אומרים לי 'כנראה התייבשת'. ככה זה היה במשך חצי שנה".
כאמור, מקץ חודשים ספורים התברר שבמשך כל התקופה המאתגרת שעברה - אלפי נשאה למעשה ברחמה תינוקת. בימים אלה היא מצויה בעיצומו של הליך משפטי מול משרד הביטחון, בטענה לרשלנות, לכאורה, מצד צה"ל באבחון מצבה.
לגלות פתאום שאת הרה, זה רגע מטלטל.
"הרגע שבו הבנתי מה קורה לא היה קל עבורי. נכנסתי למתח נפשי. אני זוכרת ששאלתי את עצמי מה יהיה עם החיים שלי, איך אבא שלי יגיב. הדבר הכי גרוע היה שבאותו שלב בכלל לא רציתי את הילדה".
שקלת ברצינות לוותר עליה?
"רציתי להמשיך את חיי במסלול שתכננתי. אמרתי לעצמי שאעדיף למסור את הילדה, כי לא מתאים לי להיות פתאום אמא. אני יודעת שזה נשמע קשה, אבל זה היה רגע של מסך שחור. הכל היה אמוציונלי ומלחיץ. לא באמת חשבתי והבנתי מה קורה בכלל".
"לא חשבתי על היריון, כי לא בלטה לי הבטן. אמנם היו לי דימומים, אבל חשבתי שהגוף שלי מגיב לתנאים המשתנים בצבא. כלוחמת, חשבתי שזה בגלל מה שאני עוברת באימונים ובשטח. גם מצבי הלחץ וההתייבשות התחברו לי לסיטואציה של לוחמת"
מה גרם לך לשנות לבסוף את דעתך?
"אבא שלי, שהרגיע אותי. הוא אמר לי שכולם אוהבים אותי ויתמכו בי, ושהכל בסדר. הוא מצא את המקום השפוי והרגוע, וזה עזר לי להתמודד".
את מזכירה את אביך בלי הרף.
"אני ילדה של אבא. אני הבכורה, והוא תמיד טיפח אותי ודאג לי. תמיד שומר עלי, בודק ומחבק. הוא חבר מאוד טוב שלי".
חששת שהוא יתנכר אלייך ואל הנכדה שתלדי?
"לא. תמיד ידעתי שיש לו לב צמר גפן ושהוא לא יוותר עלינו". .
"אני בעצמי קצת ילדה"
מהלידה עצמה היא לא זוכרת הרבה. "מרוב שהייתי שקועה במחשבות על כל כך הרבה דברים, אני לא זוכרת אפילו אם כאב לי. אחרי הלידה העבירו אותי לאשפוז יולדות, ושם התחלתי לעכל את המצב ולהתעלות על עצמי. הבנתי שהגיע הרגע שלי לקחת אחריות. מהצבא השתחררתי באופן רשמי אחרי עשרה חודשים. לאירוע הפרידה שעשו לי שם הגעתי כבר עם הילדה. מבחינתי, זאת היתה סגירת מעגל מרגשת".
לבתה, כיום בת שנה וחצי, העניקה את השם אלה. "הרגעים שבהם החזקתי אותה, במחלקה, היה הראשונים שבהם באמת קלטתי שאני אמא. פתאום אני מאכילה את התינוקת. מאוד חששתי שפגעתי בהתפתחות שלה, כי לא שמרתי במהלך התקופה כמו שאישה בהיריון צריכה לשמור, אבל לשמחתי היא נולדה בריאה והיא בסדר".
למה בחרת בשם אלה?
"מפקד כלשהו הגיע לבקר אותי בבית החולים, ושאל איך ארצה לקרוא לילדה. אמרתי לו שלא היה לי זמן לחשוב על שם. הוא שאל למה לא 'אלה', והסביר שזה השם של היחידה שהוא מפקד עליה. זה נשמע לי יפה, מייד התחברתי לזה".
איך התאקלמת בחיים כאמא טרייה?
"ההורים עזרו לי מאוד והיו שם בשבילי, בלעדיהם לא הייתי מצליחה להרים את עצמי. הם קנו לי ולתינוקת הכל, סידרו לה פינה נוחה בבית, ואמא שלי אפילו לקחה חופש מהעבודה לחודש שלם. בלי העזרה שלה זה לא היה קורה".
עוברת לך בראש המחשבה מה היה קורה אילו היית מחליטה למסור את אלה?
"לא הייתי יכולה לחיות עם זה בשלום ולהמשיך הלאה בחיי כאילו לא קרה כלום. זאת לא אני. לקח לי הרבה זמן להגיע למקום שבו אני מרגישה שאני עושה את המיטב עבור אלה, להפנים שאני אמא. אל תשכח שאני עצמי קצת ילדה. עד היום אין לי עבודה מסודרת, אבל בתוך כל זה אני מעניקה את הכי טוב שאפשר.
"אני מחבקת ומשקיעה באלה הרבה מאוד זמן. אנחנו ישנות ביחד ומטיילות ביחד. יש לנו הרבה רגעים כיפיים. אני לא אמא בת 40 ששמה גבולות, אבל אולי זה יגיע בהמשך. כרגע אני בעיקר עובדת בלהעניק לה את הכי טוב שיש".
אבי הילדה הוא הדר מצליח (26), מרמת השרון, שהיה בן זוגה של אלפי במשך ארבע שנים. בימים אלה נמצא מצליח בקשר קבוע עם בתו, כשאלפי בבית "האח הגדול". השבוע הוא מסר: "לין סיפרה לי לפני חודש שהיא נכנסת לבית, וזה פחות דיבר אלי, אבל אמרתי לה 'מאמי, תלכי ותעשי מה שטוב'. אני אבא קטלני וגבר קטלני".
לין: "הדר הגיב לאבהות שלו מאוד יפה. לא נטש. הוא הגיע ללידה, ועל שם התינוקת הסכמנו שנינו במשותף. בינתיים נפרדנו. חודשיים אחרי הלידה הבנתי שאני רוצה זמן לבד, להתפקס על עצמי ולהבין מה אני רוצה לעשות. חישבתי מסלול מחדש".
למה?
"כל הסיטואציה החדשה היתה מאוד אמוציונלית, ולא הייתי מוכנה לעבור פתאום לגור איתו ולהפוך לאמא במשרה מלאה. הרגשתי שזה גדול עלי, ולכן רציתי לעצור הכל ולהבין מה אני רוצה. אנחנו בקשר, והדר בתמונה ורואה את הילדה. אני אוהבת ומכבדת אותו. משתדלת להיות הכי בטוב איתו, במיוחד למען אלה".
"התינוקת בכתה כשהלכתי"
לפני חודשיים נרשמה שוב תפנית בחייה של אלפי, כשבהפקת "האח הגדול" (רשת 13) התקשו להתעלם מסיפורה יוצא הדופן - וזימנו אותה לאודישן.
"בהתחלה לא ידעתי מה לענות", היא מספרת על ההתלבטות. "מובן שהלכתי לאבוש, להתייעץ איתו, והוא אמר לי: 'תנסי, למה לא'.
"מהאודישן עצמו יצאתי בהרגשה שהיה נורא, וכבר ויתרתי בראש על זה. חשבתי שלא התחברו לסיפור שלי, אבל כנראה סתם לא האמנתי בעצמי. בהמשך קראו לי לאודישנים נוספים, עד שהעפלתי לשלב הסופי. עכשיו אני מדברת איתך מהבידוד שלפני הכניסה לבית 'האח הגדול' (העונה הושקה רשמית השבוע ביום שלישי, ע"ס)".
למה את בכלל רוצה להיות שם?
"אני נכנסת כדי לעבור חוויה, להכיר את עצמי ולממש את עצמי, אבל הדבר העיקרי מול עיניי הוא הסיפור שאני מביאה, שהוא לא קל. אני רוצה שיכירו אותו וישמעו אותו ממני, אחת ולתמיד. זה סיפור שקשה לשתף מול אנשים כי יש הרבה שיפוטיות, דעות וביקורות שלא תמיד קל וכיף לקבל".
אני מניח שעל הדרך יש בך גם רצון להתפרסם.
"יש לי טיקטוק חזק וגם אינסטגרם, ואם כבר ללכת - אז עד הסוף".
את הסיפור שלך את משתפת גם בדייטים?
"זה מקום שבו מאוד קשה לי לספר. אני לא מתייצבת לדייט ומייד משתפת. אני צריכה להכיר את הבחור, לסמוך עליו - ורק אז. זה לא בא ממקום של בושה, אלא ממקום של פחד ומגננה. מה שקרה לי הוא לא דבר שגרתי, ואני מודה שנמאס לי כבר להיות בסיטואציה הזאת".
"בבית האח אני לא אסתדר עם אנשים שיחפשו כל היום לריב. הצבא מאוד ביגר אותי, וגם האימהות. תהיה לי זוגיות בבית? אני מאוד מכבדת את אבא שלי, והוא לא היה רוצה לראות אותי על המסך עם מישהו. אבל אני לא שוללת שום דבר"
בבית האח את עלולה להתרחק מאלה לזמן ארוך.
"המקסימום שעזבתי אותה עד היום היה לחמישה ימים, כשנסעתי לחו"ל. אני בטוחה שיהיה לי קשה בלעדיה. לא קל להתנתק פתאום מהכל. אני עושה את זה גם בשבילה, ואני מקווה להישאר הכי חזקה שאני יכולה. כמו שאני מכירה את עצמי, אני חושבת שיהיו לי הרבה התפרקויות בבית המצולם".
איך נפרדת ממנה לפני היציאה לבידוד?
"חיבקתי אותה, ארגנתי אותה לגן, פטפטנו קצת וצחקנו. אחר כך, בגן, נשארתי איתה לארוחת הבוקר. כשהלכתי היא קצת בכתה, כי נראה לי שהיא הרגישה שאני הולכת לזמן שעלול להיות ארוך".
בבית האח תהיי פתוחה לזוגיות?
"אני מאוד מכבדת את עצמי, את הבית שלי ואת אבא שלי. אבל אני לא שוללת שום דבר. בוא נראה מה יהיה".
עם מי לא תסתדרי?
"עם אנשים שמחפשים כל היום לריב, או עם אנשים שלא עושים שום דבר. פעם גם אני לא הייתי עושה כלים וכביסה, אבל הצבא מאוד ביגר ושינה אותי, וכמובן שגם האימהות. היום אני עושה הרבה יותר, כי אין לי ברירה. גם אנשים שיחפשו לסכסך לא יבואו לי טוב".
מי היו הפייבוריטים שלך בעונה הקודמת?
"אהבתי מאוד את טליה עובדיה והתחברתי לסיפור של בר כהן".
הן כבשו בסוף את שני המקומות הראשונים.
"גם אני רואה את עצמי מגיעה לשלבים רחוקים, אבל לא הייתי רוצה לפתוח פה".
erans@israelhayom.co.il