מכירים את המושג "תעשה ותבין?" אז עשיתי... מוצ"ש, דויד מתקשר ואנחנו נסגרים על השיר "ישמח חתני" של דקלון. מי שמכיר אותי, יודע שעבורי לשיר את השיר הזה זה ממש אבסורד. "תשירי כאילו את שרה שיר ערש לילדים שלך...", ביקש דויד, ובשירי ערש אני מבינה. עצרתי, הרמתי את הפח, עצמתי עיניים - וזה התחיל.
ישמח חתננו: עושים כבוד לדקלון // כתב: דויד פרץ, צילום: גיל קרמר, משה בן שמחון, שמואל בוכריס
לא האמנתי עד כמה אצליח להתחבר לשיר החתנים. נסעתי בדקה ה־90 לאולפן של אוהד ברחובות, אבל רק כשיצאתי מהאולפן אחרי ש"עשיתי" ו"הבנתי", התחילו הפרפרים לעוף בפנים ופתאום אני מאוד מרוגשת.
עבורי, לשיר דקלון זו סגירת מעגל שמחזירה אותי לילדות. לימי שישי עם אבא במטבח, שמכין לחוח ושר ורוקד תוך כדי עם דקלון ברקע, לידיים של אבא שמתופפות על ההגה במקצב תימני בדרך לחוג, לאבא שלוקח אותי יד ביד למעגל הרוקדים. דקלון הוא פסקול ילדותי, ועכשיו זו אני ששרה דקלון כשיר ערש לילדים.
ישמח חתני - עדי צברי
מילים ולחן: עממי
שירה ופח זיתים: עדי צברי
גיטרה: דויד פרץ
הפקה, גיטרות, בס ומיקס: אוהד אורבך
