הפעם הראשונה שרס"ל א', לוחם בפלגת "מדרון מושלג" של יחידת יהל"ם, השתתף במבצע "שובר גלים", נרשמה בתחילת אפריל 2022. זה היה שבוע בלבד אחרי שהמבצע למיגור גל הטרור הפלשתיני, שהלם אז בחוזקה בישראל, יצא רשמית לדרך.
"מצאתי את עצמי במחנה הפליטים ג'נין, כחלק מפעילות מבצעית לתפיסת אחיו של רעד חאזם, המחבל שביצע זמן קצר קודם לכן את הפיגוע בבר "אילקה" ברחוב דיזנגוף בתל אביב", משחזר א'.
"נכנסנו למחנה ביחד עם יחידת המסתערבים איו"ש כדי לשים יד על האח, שביצע כמה פיגועים בעצמו והיה עליו מודיעין שהוא עומד להוציא פעילות חבלנית באותו שבוע. בתוך המחנה ירדנו מהרכב והתחלנו לרוץ לאיתורו, ואז, כשהגענו לצומת - התפוצץ עלינו מטען. בנס איש מהכוח לא נפגע. משם נכנסנו לקרב יריות של שלוש שעות, שהסתיים עם תשעה הרוגים לצד השני. אנחנו יצאנו ללא אף נפגע. זה היה מטורף".
מבצע "שובר גלים" הושק ב־31 במארס 2022, והוא מתנהל למעשה עד היום. חודשים ספורים קודם לפתיחתו ציינו בצה"ל מלאת 20 שנה למבצע מפורסם אחר, "חומת מגן", ואיש לא שיער שבתוך זמן קצר יידרש הצבא להיכנס שוב לקסבה של שכם ולרחובות הצרים של מחנה הפליטים ג'נין, ממש כמו אז ב־2002.
את הנגמ"שים המיושנים מלפני שני עשורים החליפו בינתיים רכבי "דוד", "זאב" ו"פנתר" חדישים וממוגנים; מסוקי הקרב באוויר התפנו לטובת רחפנים ומזל"טים מתוחכמים; ואת מקומן של קריאות "איטבח אל־יהוד" במסגדים תפסו הפעם סרטוני הטיקטוק ברשת. אבל יש דברים שבכל זאת לא השתנו: המחבלים שמתחבאים בסמטאות, ומטעני הנפץ שהם מטמינים לכוחות צה"ל.
"שובר גלים" בא בתגובה לגל פיגועים מדמם במיוחד שפקד את ישראל בתחילת 2022 - חלקו בוצע על ידי מחבלי דאעש תושבי ישראל וחלקו על ידי מחבלים מצפון השומרון. אחרי פיגועי טרור קשים שהיכו בירושלים, בבאר שבע ובחדרה, וגבו את חייהם של שישה ישראלים, הגיע ב־29 במארס 2022 מחבל תושב הכפר יעבד לרחוב ז'בוטינסקי בבני ברק ופתח במסע הרג שבמהלכו נרצחו עוד חמישה.
בשבועות שבאו מייד אחר כך אירעו פיגוע הירי באילקה, שבו נרצחו שלושה, פיגוע הירי באריאל שבו נרצח מאבטח, ופיגוע הגרזן ביישוב אלעד, במוצאי יום העצמאות, שבו נהרגו עוד ארבעה ישראלים. בסך הכל נרצחו בתוך חודש וחצי 21 איש.
מאז נפתח "שובר גלים" פקד את המדינה גל נוסף של טרור. בינואר האחרון נרצחו שבעה ישראלים בפיגוע בנווה יעקב, וכעבור חודש נרצחו עוד שבעה בסדרה של פיגועים – ברמות, בחווארה, בבקעת הירדן ובשועפאט. בחודש מארס נרשם פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף שהסתיים בהרוג (פצוע אנוש שנפטר השבוע) ובשני פצועים ישראלים, ועוד פיגוע בחווארה - שרק בזכות תושיית הישראלי שנורה נגמר בפציעה בלבד.
הסיכום עגום: מתחילת גל הפיגועים שהוביל למבצע ועד היום נרצחו 45 ישראלים בפיגועי טרור קשים. באותה תקופה נהרגו כ־240 פלשתינים - רובם המוחלט מחבלים.
מתחילת 2023 הגבירה ישראל עוד יותר את הלחץ על תשתיות הטרור ומקורותיו, וכוחות הביטחון - צה"ל, שב"כ, ימ"מ, יחידת המסתערבים ומג"ב - עברו לפעול באופן אינטנסיבי, גם לאור היום, במרכזי הערים הפלשתיניות ובמחנות הפליטים, במטרה לסכל כמה שיותר פצצות מתקתקות.
לפני שבועיים, לדוגמה, נכנס כוח של ימ"מ ללב ג'נין, כשהלוחמים מחופשים לפלשתינים. שני מחבלים בולטים בארגון הג'יהאד האסלאמי חוסלו באמצע רחוב סואן, מה שהוביל להפרת סדר נרחבת ולקרב פנים אל פנים עם מחבלים שניסו לפגוע בכוח הישראלי. הקרב הסתיים בשני מחבלים הרוגים נוספים.
שנה אחרי פתיחת מבצע "שובר גלים" חזרנו לחלק מאירועי המפתח הדרמטיים שלו - כפי שהם מתוארים מנקודת מבטם של הלוחמים שנטלו בהם חלק. זהותם של המרואיינים לכתבה נשארת חסויה, היות שהם עלולים להפוך למטרת נקם אם ייחשפו.
"מייד נכנסתי לקורס צלפים"
באוקטובר 2022, במשך 14 לילות ברצף, עלו צלפים של צה"ל לקומה העליונה בבית המגורים ביישוב בית אל, והתמקמו במרפסת שצפתה אל פאתי מחנה הפליטים ג'לזון, סמוך לרמאללה.
הימים היו ימי תשרי, והמשפחה שבקומה התחתונה היתה, כמו משפחות ישראליות רבות, עסוקה בהכנות לחג הסוכות. בני הבית חגגו למטה, בסוכתם, בעוד הלוחמים שכבו מוסווים במארב בקומה שמעליהם.
הימים חלפו, כשלפתע, בערב שבת, זיהה אחד הלוחמים שני פלשתינים צועדים על ההר הסמוך. "הלוחם אמר שהוא מזהה שהם מחזיקים משהו ארוך, ובשנייה שהסתכלתי קלטתי שמדובר בנשק", משחזר סמל כ' את רגעי הדרמה. "דיווחתי מייד על שני חמושים והוריתי ללוחמים לדרוך נשקים. הכל קרה מהר מאוד - לא היתה לנו אפילו שנייה אחת לבזבז".
כ' (21), שמתגורר ברמת הגולן, הוא סמל צוות הצלפים בגדוד 890 של הצנחנים. בנובמבר 2020, באמצע מגיפת הקורונה, התגייס לצה"ל אחרי שנת שירות. בתחילה קיווה להגיע לסיירת צנחנים, אך אחרי שנפצע הגיע לגדוד שבו הוא משרת עד היום.
הוא סיים את הכשרתו בהצטיינות ויצא לקורס מפקדי כיתות, אך אז התרחש אירוע טרגי במשפחתו. "שבוע לפני שסיימתי את הקורס, שבעקבותיו הייתי אמור להמשיך לפיקוד בבסיס האימונים החטיבתי, אחי הגדול, יוסי ז"ל, התמוטט פתאום ונפטר מדום לב. לא היה לו שום רקע רפואי מוקדם. הוא היה אב לילד, ואשתו היתה בהיריון שני. זאת היתה סיטואציה קשה ונוראית".
במהלך ימי האבל על אחיו קיבל כ' החלטה גורלית. "קיבלתי על עצמי שיום אחרי השבעה אני חוזר לצבא. היו לי הצעות להקלות בשירות, למשל לשרת קל"ב כך שאוכל לישון כל יום בבית, אבל שאלתי איך יוסי רואה את הדברים מלמעלה. הוא היה לוחם בצבא, ואחר כך מנכ"ל של משרד עורכי דין, אדם ששאף למצוינות. הוא היה רוצה שאני אמשיך להתפתח ולהתקדם - ולכן החלטתי לחזור לצבא.
"ביום שבו חזרתי לבסיס האימונים שוחחתי עם המג"ד. אמרתי לו שלא משנה מה יקרה, אני פותח את מחזור הטירונות הבא בצורה הטובה ביותר שאני יכול. סירבתי שיורידו את רף הציפיות ממני, הרגשתי שאני יכול לעשות את זה - והלכתי עד הסוף, בכל הכוח. ההורים שלי לא ממש הבינו את הצעד שלי, אבל מה שעשיתי היה חשוב לי מאוד".
אחרי שסיים מחזור של שמונה חודשים בהכשרת טירונים בדרכם להיות לוחמים התבקש כ' לעבור קורס צלפים ולהפוך לסמל של צוות צליפה. "בתוך יום כבר הייתי בקורס הצלפים. קרעתי את עצמי וסיימתי אותו בהצטיינות". וכך מצא את עצמו בקו המבצעי הראשון בחייו - בבית אל.
ניצוץ מנשקו של המחבל
זמן קצר קודם לכן נרצחו סמל נועה לזר ז"ל, בפיגוע ירי במחסום שועפאט, וסמ"ר עידו ברוך ז"ל, בפיגוע ירי סמוך ליישוב שבי שומרון.
כ' ולוחמיו הגיעו לבית אל במטרה ללכוד מחבל אלמוני שנהג להגיח לפתע, לירות - ולשוב על עקבותיו למקום מסתור. "באחד המקרים הוא ירה צרור על הצוות שלי שישב במארב. הוא ירה ממחנה הפליטים ג'לזון לכיוון בית אל, מרחק של 300 מטרים".
עד מהרה הבינו הלוחמים שמדובר בדפוס פעולה של המחבל, ושמדובר רק בעניין של זמן עד שיחזור לבצע ירי נוסף לעבר היישוב. לפיכך הוחלט להציב לו מארב וללכוד אותו על חם.
"עברנו בין הבתים בבית אל וחיפשנו מקום מתאים. מצאנו משפחה מקסימה שהציעה לארח אותנו על הגג שלה, כל לילה, לאורך חג הסוכות. זאת היתה סיטואציה מצחיקה. אתה עולה למארב דרך הסוכה שלהם שנמצאת במרפסת, הם נותנים לך משהו לאכול - ואתה ממשיך הלאה לגג. הם למטה בסתלבט, חוגגים, ואתה למעלה במארב".
שבועיים ארכה המתנת הצלפים לשובו של המחבל, ולדברי כ' "זאת היתה עבודה מנטלית לא פשוטה בשבילנו"'.
ואז הגיעה התרעה על פיגוע שעלול להתרחש במרחב. בערב שבת עלו הלוחמים למארב מוקדם מהרגיל והתכוננו לעוד שעות של המתנה מתוחה. "ב־21:19, עשרים דקות אחרי שהתחלנו את המארב, הלוחם ששימש מאתר דיווח על שני אנשים הולכים. הסתכלתי וזיהיתי שיש להם נשק. דיווחתי מייד על שני חמושים והוריתי לדרוך את הנשקים. שני הלוחמים שלי היו עם אצבע על ההדק. הכל קרה מהר מאוד, עבדתי כמו רובוט. לא הספקתי אפילו לדווח.
"המחבלים הגיעו בדיוק לנקודה שאליה ציפינו שיגיעו. זיהיתי ניצוץ מהנשק של המחבל החמוש, כלומר יריות, ואישרתי מטח ירי עליו. הוא הספיק לירות שני כדורים מהנשק שלו - ואז קיבל כדור בחזה".
קליעיו של המחבל פגעו בסוכה מקרית ביישוב ופצעו באורח קל תושב ששהה בה. כשהלוחמים הגיעו לנקודה שממנה ירה המחבל התגלתה גופתו מוטלת בשטח. "הרגשתי שכל השירות שלי מתנקז לאירוע אחד. כמה שניות שהצילו חיי אדם", מסכם כ'.
באותו זמן בדיוק שכבו לוחמים במארב נוסף, במרחק 44 ק"מ משם, והמתינו בקוצר רוח למחבל אחר שיגיע. באוקטובר 2022 גזרת שכם היתה חמה ביותר. פיגועי ירי על הצירים בוצעו כמעט מדי יום, ותשומת הלב סביב חברי ארגון הטרור "גוב האריות" היתה בשיאה. סרטוני הטיקטוק השתוללו ברשתות, ומחבלים ניסו להוציא פיגועי ירי לעבר חיילים או אזרחים, במטרה להתפרסם ברשתות החברתיות. רבים מהם גם קיבלו סכומי כסף נאים על הפעילות.
"שכם בערה, והרבה חוליות ביצעו פיגועי ירי, ולכן הורו לנו להגיע לצומת 'חווה 5', כדי לארוב לחוליה שביצעה באופן קבוע ירי לעבר בסיס החטיבה המרחבית שומרון והפילבוקס שבכניסה הדרומית לשכם. הפקודה שקיבלנו היתה ברורה - לסכל את האירוע הבא".
סגן א' (22), תושב מבשרת ציון, הוא מפקד צוות ביחידה 636 של חיל האיסוף הקרבי. מדובר ביחידה מובחרת שמטרתה, בין היתר, לבצע מארבי ירי לסיכול פיגועים תוך שימוש באמצעים מתקדמים. את הניסיון הזה הביאו הוא ולוחמיו ללב הגזרה המתוחה.
בדומה לבית אל, גם בשומרון התפתחה אצל המחבלים שיטה. הם נהגו להגיע בשעות המאוחרות של הלילה, לפתוח באש לעבר בסיס החטיבה המרחבית, לעיתים תוך כדי נסיעה, ולהימלט מהמקום לתוככי שכם.
"היינו שם תקופה ממושכת", נזכר סגן א'. "אנחנו מדברים על מארב לילי שנמשך חודש וחצי. עבודה סיזיפית. היינו יושבים 11 ימים בחטמ"ר (החטיבה המרחבית; ח"ג), יוצאים הביתה לשלושה ימים - וחוזרים למארבים כל לילה".
בשבועות שאחרי הפיגוע שבו נהרג סמ"ר עידו ברוך הוטל סגר חלקי על שכם, במטרה למנוע ממחבלים לצאת עם כלי נשק מהעיר בדרכם לפיגועים. בתום פעילות אינטנסיבית בעיר הוחלט לבסוף להסיר את המחסומים - השלב שלו חיכו המחבלים.
"באותו יום דיווחו שהמחסום צפוי להיפתח ב־6 בבוקר", מספר סגן א'. "כמו בכל לילה הגענו לעמדה אחרי רדת החשיכה והתמקמנו. 40 דקות אחרי חצות זיהינו פתאום רכב שמגיע מכיוון שכם, בנתיב הקבוע שבו ידענו שהמחבלים נוהגים להגיע. הם היו עוצרים שם, יורים - ובורחים בחזרה".
הלוחמים נדרכו למראה הרכב החשוד שהתקרב לצומת, מכונית קיה פיקנטו קטנטנה ובה שלושה אנשים.
"נכנסנו להיכון, ואז הרכב נכנס לתוך הצומת. הם פתחו באש, והקלעים שלי, ביחד עם לוחם נוסף שהפעיל מקלע נגב, זיהו את הירי ופתחו מייד באש תגובה. היינו מוכנים אליהם, ידענו שיש לנו רק שניות בודדות לבצע את הירי הנגדי".
קליעי הלוחמים פגעו ברכב המחבלים וניקבו אותו, אך נהגו הצליח לברוח מהמקום. "ידענו כבר בהתחלה, בוודאות, שפגענו ביושבי הרכב, כי עמדת התצפית שלנו זיהתה שהמכונית מזגזגת. הנהג, כך התברר, הצליח לברוח לשכם בכוחותיו האחרונים".
עד מהרה התגלגלו תמונות הרכב הפגוע לרשתות החברתיות, והמידע הראשוני הצטבר. "למדנו בתחקיר המודיעיני ששני מחבלים שהיו ברכב נהרגו מהירי שלנו. הנהג נפצע".
התחושה שאיתה יצאו סגן א' ולוחמיו מהתקרית היתה טובה. "סיכלנו אירוע גדול. זאת לא הפעם הראשונה שביצענו מארב כזה, אבל הפעם זה היה משהו אחר. הצוות חש שהוא לוקח חלק במשהו גדול יותר, במערכה. עבדנו במשך חודשים ארוכים, הכנו את עצמנו בצורה מקצועית והגענו לתוצאה המדויקת. בזכותנו המחבלים האלו לא יכולים לבצע פיגוע נוסף".
"המטרה - לפרוץ את הדלת"
אחד המבצעים הדרמטיים ביותר של צה"ל במהלך "שובר גלים" נערך ב־26 בינואר וכוון נגד חוליית טרור של הג'יהאד האסלאמי, שתכננה פיגוע קשה בעומק ישראל. כשבצה"ל הבינו שמדובר בפצצה מתקתקת - נכנסו כוחות גדולים לתוך מחנה הפליטים ג'נין, ב־7 בבוקר, והטילו מצור על מעבדת נפץ של הג'יהאד.
עשרות מחבלים זרמו למקום ופתחו באש לעבר הכוחות, שהשיבו בירי מדויק. עשרה מחבלים נהרגו בקרב שנמשך שעות ארוכות, לאור יום. "כבר הייתי תחת אש בעבר, ולמעשה בשנה האחרונה מחנה הפליטים ג'נין הפך למעין בית שני שלנו, אבל לא הייתי מוכן לאינטנסיביות של הפעילות הזו", מספר רס"ל א'.
פלגת "מדרון מושלג", שבמסגרתה א' לוחם, הוקמה ביחידת יהל"ם כלקח מפרשת חטיפתו ורציחתו של סמל נחשון וקסמן ז"ל ב־1994. הפלגה מתמחה בפריצה לתוך מבנים, ובשנה שעברה השתתף א' בלא מעט אירועים שבהם נדרש סיועה.
שירותו של א' ביחידה המובחרת כלל לא מובן מאליו. "אני מגיע מיישוב חרדי, וכמעט שלא התגייסתי לצה"ל", הוא מסביר. "לפני הגיוס עשיתי חושבים עם עצמי, והבנתי שלמרות שיש קהילה שלא מתגייסת - בסוף יש לי בחירה אישית. אני חי בישראל, ואני צריך לקבל החלטה אם אני חלק מהמדינה או לא. גם לימוד תורה זה חשוב. מה שאני עושה זה להילחם".
במסגרת "שובר גלים" יצא א' לפעילות עם כוח של סיירת חרוב, כשהמשימה היתה לבודד צומת שאליו מגיעים חמושים רבים ומחבלים נושאי מטענים. "כבר כשנכנסנו ראינו שזה לא אירוע רגיל. התחילו לזרוק לעברנו מטענים ולירות עלינו. בשלב מסוים הגענו למבנה כלשהו והתחלתי לפרוץ את הדלת".
במהלך הפריצה הקריטית עמד רס"ל א' כשגבו חשוף לאיום, וכשהוא תלוי לחלוטין בהגנת חבריו. "יש ירי מסביב, ואם דלת המבנה לא תיפתח אנשים ייפגעו. כפורץ אתה צריך לשים בצד את התגובה הטבעית, שהיא להשיב אש, ולהבין שהדרך שלך להציל חיים היא לפרוץ את הדרך לשאר הכוחות".
אחרי שפרץ את הדלת נכנסו הלוחמים למבנה, ורס"ל א' התמקם כשנשקו מכוון לצומת המאוים.
רס"ל א': "היה ירי מסיבי מסביב, אבל הבנתי שאם לא אפרוץ את דלת המבנה, הכוח ייפגע. כפורץ אתה צריך לשים בצד את התגובה הטבעית, שהיא להשיב אש נגדית, ולהבין שהדרך שלך להציל חיים היא לפרוץ את הדרך לשאר הכוחות"
במשך יותר משעה תצפתו, כשהם מגינים על לוחמי ימ"מ שפעלו במסגרת "סיר לחץ" נגד מחבלי הג'יהאד האסלאמי.
"פתאום ראיתי מישהו רץ עם מטען ענק בידיו. זה היה מטען בגודל שלא ראיתי כמוהו בעבר, והמחבל התקרב במהירות לכוח שהיה בתוך המבנה. היה לי יתרון גובה עליו, ושלושה מטרים לפני שהוא הספיק לזרוק את המטען ביצעתי לעברו ירי של שני כדורים. הוא כבר לא איתנו.
"זאת הפעם הראשונה שהרגתי מחבל. רק אחר כך עולות המחשבות. מדובר בחיי אדם, ואסור לזלזל בזה, אבל אתה מבין גם את המשמעות הגדולה של מה שעשית. אם המחבל היה מצליח לזרוק את המטען שלו, הוא היה פוגע בחברים שלי, אולי אפילו מצליח לפוצץ רכב צה"לי. הצלתי אותם".
סג"מ א', מפקד צוות בסיירת חרוב שהשתתף במבצע, מספר שלא היה מדובר בפעילות סטנדרטית. "הכנו את כולם שהולך להיות מאוד אגרסיבי, עם הרבה ירי ובלאגן. זה היה המבצע השני שלי במחנה הפליטים ג'נין. כשנכנסנו, מהר מאוד הכל הפך לרועש, עם הרבה אש ופיצוצים. היה עלינו ירי מכל מקום והשלכות מטענים".
כבר בשלב הכניסה למבנה שבו שהו זיהו הלוחמים מחבל חמוש שפתח לעברם בירי. "המחבל ניסה לפגוע בכוחות, ואחד הלוחמים שלנו ירה בו", מתאר סג"מ א'. "צוות הקלעים שהה 40 דקות במבנה, והצליח לחסל מחבל שניסה להגיע למקום שבו פעלו לוחמי ימ"מ. בסופו של דבר זאת היתה פעילות מאוד מוצלחת, ותחושת ההצלחה מאוד ברורה. אחר כך אתה מבין את גודל ההישג גם ברמה המדינית. מבין את התמונה הגדולה יותר".
סג"מ א': "צוות הצלפים שלנו הצליח לחסל מחבל שניסה להגיע למקום שבו פעלו לוחמי ימ"מ. היה עלינו ירי מכל מקום, זריקות מטענים. הפעילות היתה מאוד מוצלחת, ורק אחריה אתה מבין את גודל ההישג. מבין את התמונה הגדולה יותר"
רס"ל א' מודה שיש פחד כשנכנסים לאירוע בסדר גודל כזה, אך הלוחמים נדרשים להתגבר - כדי לפעול בצורה המיטבית. "תמיד יש פחד. אתה מרגיש אותו, הוא נוכח, אבל אתה מתמודד איתו. אתה יודע שאתה נכנס לתוך מקום עוין שיש מצב שלא תחזור ממנו בשלום, וזה דבר מפחיד. מי שיאמר אחרת - הוא שקרן או טיפש. החוכמה היא לדעת להתמודד עם הפחד".
פשיטה על חלפני הכספים
בניגוד למצב הנפיץ שאפיין את האינתיפאדה השנייה בתחילת המילניום, הפעם לא נוהרים המוני פלשתינים להשתתף בהפרות סדר או בפיגועים - ככל שמדובר בשטחי יהודה (להבדיל ממרחב השומרון). עם זאת, הפוטנציאל להתפוצצות בשטח קיים, במערכת הביטחון ובחטמ"ר עציון מזהים לאחרונה גם באזור יהודה תופעה של צעירים שמעוניינים להצטרף למעגל ביצוע הפיגועים. הכוחות פועלים ללא הפסקה לעצור מחבלים ולהחרים כספים שמיועדים לתשלום למחבלים ולמימון אמצעי לחימה לטרור.
סרן יובל (24) מקריית מלאכי הוא קצין אג"ם של גדוד דוכיפת. כשהחל מבצע "שובר גלים" שימש מפקד פלוגת המבצעים של הגדוד, ששהתה באותו זמן באזור החטיבה המרחבית אפרים, על גדר התפר. בתוך זמן קצר הועברו לוחמיה לאזור כרמי צור, בין צומת גוש עציון לקריית ארבע. "כל מרחב חברון מרובה פיגועים, ויש לו היסטוריה ענפה של טרור", הוא מסביר.
חודשיים לתוך "שובר גלים" קיבלו בגדוד מידע מודיעיני שהצביע על כך שבעיירה חלחול, קילומטר אחד מצפון לחברון, פועל צ'יינג' שמחזיק בכספי טרור רבים - ולכן הוחלט לצאת למבצע נגדו. בשל מורכבות הפעילות ביצעו הכוחות במשך חודשים תרגולות מקדימות, ורק אחר כך יצאו לשטח.
"השעה היתה 10 בבוקר כשנכנסנו לחלחול. מדובר בעיירה גדולה, והפלוגה שלי הובילה את הכוחות פנימה, למיקומו של הצ'יינג'".
כוח קטן יחסית נשלח לתפוס את הכסף, ואילו פלוגתו של סרן יובל אבטחה ובודדה את האזור. "בהתחלה התושבים היו בהלם. הם ראו שיירה ענקית של רכבים. זה היה די בתחילת מבצע שובר גלים, והיה להם מוזר מאוד שהצבא הישראלי נכנס לפתע, ובאמצע היום. אבל מהר מאוד ההלם התפוגג, וכל העיירה עלתה עלינו".
מאות פלשתינים החלו להתגודד במקום, אזור מסחרי עם חנויות ובתי קפה, ועד מהרה התפתחה הפרת סדר נרחבת. "זרקו עלינו בקבוקי תבערה ואבנים, אירוע אלים מאוד. בלאגן של ממש. הגבנו באמצעים לפיזור הפגנות ובירי, והצלחנו לפזר אותם", אומר סרן יובל.
במהלך האירוע נהרג אחד המפגינים מאש צה"ל, וכמה פורעים נוספים נפצעו. לכוח הישראלי לא היו נפגעים. ההישג הגדול של הפעולה התברר כבר במהלכה: יותר ממיליון שקלים שיועדו לפעילי טרור נתפסו על ידי הכוח.
"ברגע שראינו את תיק הכסף יוצא מהחנות - הבנו שאנחנו פוגעים בתשתיות מימון הטרור. זה היה מטורף", הוא מסכם.
סרן יובל: "כל תושבי העיירה היו בהלם כשהם ראו שיירה ענקית של רכבים צה"ליים. זה היה בתחילת 'שובר גלים', והיה להם מוזר מאוד שהצבא הישראלי נכנס לפתע, ובאמצע היום. אבל מהר מאוד ההלם התפוגג, וכל העיירה עלתה עלינו"
"אבא, נפצעתי, אבל תירגע"
את סמ"ר נ' (21) מחולון תפסנו שבוע לפני שפשט את המדים וסיים שירות מלא בגדוד "שחר" של חטיבת החילוץ וההצלה. תשעה קווים מבצעיים הספיק לאייש כלוחם בכל רחבי יהודה ושומרון. "היינו ביריחו, בבנימין, בכל האזור", הוא מפרט. אבל את מה שהתרחש באוגוסט 2022 במזרח גוש עציון הוא נושא כצלקת של ממש על גופו.
"אחד התפקידים שלי הוא נהג, ובשעה 6 בבוקר יצאנו עם הרכב להגנת צירים, פעולה שבשגרה", הוא משחזר. "פתאום קיבלנו קריאה בקשר שהתחילו לזרוק אבנים על סיור שלנו, והגענו למקום במהירות".
במאמר מוסגר נסביר שמזרח גוש עציון מתאפיין בלא מעט אירועי טרור של יידויי אבנים ובקבוקי תבערה. הפלשתינים נוהגים לרדת מהכפר תקוע וליידות חפצים לעבר רכבים אזרחיים, או על כוחות צבא.
"היו שם כ־30 פלשתינים שזרקו עלינו אבנים בכמויות מטורפות. הם עמדו על ההר, והכוחות היו מתחת. התחלנו להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, וגם בירי באוויר. אני, שנושא מטול רימונים, יריתי לעברם לא מעט רימוני גז".
הלוחמים חתרו למגע במטרה למנוע מהפורעים להגיע לכביש וליידות אבנים על רכבים אזרחיים. הפלשתינים, מצידם, התקרבו לכוחות וזרקו לעברם בלוקים וחפצים כבדים. "יריתי לעברם עוד רימון גז, ופתאום הרגשתי בום אדיר - חטפתי אבן ענקית בפנים".
סמ"ר נ': "יריתי רימון גז לכיוון המתפרעים, ופתאום הרגשתי בום אדיר. בלוק שזרקו עליי פגע סנטימטר מהעין שלי. דיווחתי מייד שנפגעתי, אבל לא הבנתי מה בדיוק קרה. הרמתי יד לגעת בפנים שלי, והיא התמלאה בדם. זה היה קיצוני"
בלוק שיידו מחבלים פגע במרחק סנטימטר בלבד מעינו של סמ"ר נ'. "דיווחתי מייד למפקד המחלקה שלי שנפגעתי, בלי להבין מה בדיוק קרה. הרמתי יד לגעת בפנים שלי, והיא התמלאה בדם. זה היה קיצוני".
לוחמת מהצוות מיהרה לחבוש את נ'. "לא ראיתי שום דבר בעין, רק שחור. אני זוכר את עצמי צועק לה 'אל תשקרי לי, תגידי לי אם יש לי עין או לא, אני רוצה לדעת את האמת'. זה היה נורא. באותו זמן הפלשתינים חגגו את עצם העובדה שהם הצליחו לפגוע בי".
בתוך זמן קצר הגיע למקום תאג"ד ופינה את נ' לבית החולים שערי צדק בירושלים. בדרך הוא הספיק להתקשר לאביו ולעדכנו בתקרית. "זה היה מלחיץ מאוד לספר להוריי על הפציעה. לאבא שלי אמרתי, 'אבא, הכל טוב, תירגע, אבל חטפתי אבן לעין ואני בדרך לבית החולים".
כשהגיע לביה"ח הוכנס לחדר המיון, שם גילו הרופאים שהוא סובל משבר בארובת העין ומקרעים ברשתית. "אני זוכר שהרופאה בדקה אותי, ופתאום, כשהסתכלתי שמאלה, ראיתי את הוריי מחובקים, מסתכלים עלי במבט לחוץ. זה היה רגע קשה".
בביה"ח עבר סמ"ר נ' ניתוח לייזר לתפירת הקרע ברשתית, ועד היום הוא ממשיך לעבור טיפולי שיקום. "סנטימטר אחד יותר למעלה - והייתי מאבד את העין לגמרי. גם ככה הראייה שלי נפגעה, ויש לי עדיין כאבים".
ימים ספורים אחרי פציעתו, בעודו מאושפז, נכנסו חבריו לגדוד לכפר תקוע ועצרו את הפורעים שיידו את האבנים שכמעט עלו לו בראייתו. "בהפרת הסדר אזרח צילם את הפורעים, וככה ידעו מי פצע אותי. הגדוד שלי נכנס לכפר לעצור אותו. מבחינתי, זה מאוד מרגש לשמוע שהצליחו".
20 ימים שהה סמ"ר נ' בחופשת החלמה בגימלים, ואז שב ליחידתו. "חזרתי ללוחמה. בסופו של דבר זה התפקיד שלי, ואני צריך לעמוד במשימה. הייתי צריך להגן על אזרחים - וביצעתי את זה. אמנם עם הגוף שלי, אבל עמדתי במשימה. ברור שאני לא שמח על הפציעה, אבל כנראה היא היתה צריכה לקרות. עשיתי מה שהייתי צריך להגן על אזרחים, ואני גאה בכך מאוד".
hanangreenwood@gmail.com
