שר תקשורת נכבד, זה מה שיקרה אם תסגור את התאגיד

שנה חדשה, ממשלה חדשה, איום חדש לסגור את השידור הציבורי. אלוהים שיעזור, למה הכל כל כך מעייף?

האמת היא שאני כמעט לא רואה טלוויזיה. ולא, זה לא בגלל שאני צורכת רק סרטים פקיסטניים בסינמטק. אני למעשה לא צורכת שום סרטים שאין בשמם מספר ("תור 3", "ספיידרמן 2" וכו׳) ואני דווקא כן שומעת הרבה מאוד טלוויזיה ויודעת בעל פה את שיר הנושא של שי-רה נסיכת הכוח, כוח פי.ג׳יי והקפה של אפונית.

השבוע הודיע שר התקשורת שלמה קרעי שהוא מעוניין לסגור את התאגיד. מרב מיכאלי סוללת נת״צים, מירי רגב מבטלת אותם. ליברמן מטיל מס על חד״פ, סמוטריץ׳ מבטל אותו. מהפכה חוקתית, שונאים את היועץ המשפטי - גרם אחד של מקוריות אין לממשלה הזאת. למה לא תמציאו את עצמכם מחדש?

מי שדווקא חזק ביצירה מקורית הוא השידור הציבורי. ואני יודעת את זה כי הפעמים היחידות שבהן באמת התלהבתי מיצירה טלוויזיונית ישראלית, הייתה כשצפיתי בתכנים של התאגיד: ״חזרות״, ״והארץ הייתה תוהו ובוהו״, ״קופה ראשית״, ״סליחה על השאלה״. אני לא יודעת אם השר קרעי פתח לאחרונה טלוויזיה, אבל אולי כחלק מתהליך החפיפה של כל שר תקשורת, צריך להושיב אותו במשך חצי יום מול המסך.

אבל אני אחסוך לך, השר קרעי, יש לך בטח הרבה על הראש. כאזרחית מודאגת, אני מצרפת לך כאן סקירה קצרה שערכתי של התכנים המשודרים בערוצים המסחריים:

סדרת ריאליטי ישראלית כלשהי:
*משהו די טריוויאלי קורה*
צילום תקריב של מתמודד כועס
צילום תקריב של מתמודדת מופתעת
מתמודדת: ״יואו אני לא מאמינה שזה קרה״
מתמודד: ״אתה תופס את הראש ואומר לעצמך - זה לא יכול להיות״
מתמודדת מבוגרת: ״30 שנה אני ____ וכזה דבר עוד לא ראיתי״

תכנית ראיונות כלשהי:
מראיין: מה דעתך על מי טו?
מרואיינת (שאמרו לה מיחסי הציבור שהראיון יהיה הכי קליל): אה… זה נהדר שנשים מרגישות יותר בנוח להתלונן, לא תמיד זה היה ככה.
מראיין: את הרגשת צורך להתלונן בעבר?
מרואיינת: אה… כן, לפעמים…?
מראיין: והרגשת שאין כתובת?
מרואיינת: אה… כן.
פרומו לתכנית: השחקנית המפורסמת בוידוי חושפני: רציתי להתלונן אבל לא הייתה לי כתובת!!!

פאנל חדשות כלשהו:
איש עם שפם: ___ זה בושה וחרפה!!!
איש עם כיפה (לאיש עם שפם): תאמין לי, אתם כפויי טובה, ____ הקים את המדינה הזאת!!!!
איש עם שפם: מי זה אתם????
אישה: ...אני...
מראיין: אולי בשלב זה נשמע כמה נתונים?
איש עם סוודר: ממחקרים שערכנו באוניברסיטה העברית ניתן לראות ש-
מראיין: תודה

תוכנית לייף סטייל כלשהי:
מרואיינת: מדובר בהליך חדשני שבו מנסרים לך את הראש, מותחים את כל עור הפנים, דוחפים את העודפים פנימה ותופרים חזק.
מראיינת: וזה כואב?
מרואיינת: בכלל לא! על הדרך אפשר גם להוציא אונה אחת, למי שמרגישה שהראש שלה שמן מדי.
מראיינת: חלום.

ואם לא השתכנעת, ערכתי חישוב קצר במחשבון גימטריה: ״שידור ציבורי״ יוצא 838, בדיוק כמו ״כל ישראל בני מלכים הם״. וגם ״סרחיו ראמוס הבלם הטוב בעולם״. ״מחשבון גימטריה״ אגב יוצא 683, כמו ״בנימין נתניהו״, ״בית סוהר״, ו-״מיץ תפוזים״.

ואם עדיין לא השתכנעת, אני מציעה שנתחיל להכין את עצמנו נפשית ל״עמוד האש״ בהנחיית רותם סלע ואסי עזר.