ג'ניפר קולידג' גדולה מהחיים

כמו בכל טקס הוליוודי, יש את הכוכב ההוליוודי שגונב את ההצגה לכולם. ובלי חלילה לזלזל במינגלינג המרשים של דניאלה פיק עם בראד פיט, השנה, בטקס "גלובוס הזהב"היתה זו השחקנית ג'ניפר קולידג'.

למי שפספס, קולידג' זכתה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר במיני־סדרה על תפקידה בסדרה "הלוטוס הלבן". בסדרה המצוינת היא גילמה את דמותה של טניה מקוויד - אישה עשירה שמאוהבת במי שרוצה ממנה רק את הכסף שלה, אבל לא מפסיקה לקוות; דמות עוצמתית, סוחפת, אייקונית וטרגית בו־זמנית; הדמות היחידה שהמשיכה לעונה השנייה של הסדרה ונכנסה ללב של כולם בסצנת הסיום המפתיעה. אבל יותר מכל, היה זה הרגע שבו עלתה קולידג' לנאום הזכייה והדהימה את העולם.

"היו לי ציפיות וחלומות כל כך גדולים כאדם צעיר יותר, אבל מה שקרה זה שהם קצת השתבשו בעקבות החיים. חשבתי שאני הולכת להיות נסיכת מונקו למרות שמישהי אחרת עשתה את התפקיד הזה, ואז את מתבגרת וחושבת לעצמך 'מה לעזאזל הולך לקרות?'", אמרה הזוכה בהתרגשות. "מייק ווייט (יוצר "הלוטוס הלבן"), אתה נתת לי תקווה. נתת לי התחלה חדשה. שינית את חיי במיליון דרכים שונות. השכנים שלי מדברים איתי, מעולם לא הוזמנתי לשום מסיבה בשכונה שלי, ועכשיו מזמינים אותי".

היא גם סיפרה שהוא אוהב בעלי חיים, דואג לבני אדם ולחבריו. היא הוסיפה: "הוא אחד האנשים הגדולים ביותר. אתה גורם לאנשים לרצות לחיות יותר זמן - ואני לא רציתי! מייק, אני אוהבת אותך עד מוות".

הנאום הזה הוא הוא הרבה יותר מנאום זכייה שגרתי ומרגש. זה נאום תקווה לשחקנים נואשים שמייחלים לתפקיד שישנה את חייהם; זה נאום על אנשים טובים שמשנים חיים של אנשים בתעשייה שיכולה גם להיות דורסנית וכואבת; נאום שנגע בדחייה ובהצלחה, ואולי יותר מכל, נאום תקווה למבוגרים יותר בעולם ולשחקנים בפרט.

בעולם שבו מעריכים מאוד יופי של צעירות ותחלופה מהירה, ניצחה את כולן קולידג'. בתחום שקשה לשרוד בו שנים ארוכות, היא הצליחה לשבור את השיא של עצמה. היא גם לא מודל היופי הקלאסי של הוליווד, ועם הפנים העשויות והממדים הדי גדולים היא ניצחה את כל האחרות. וזה הרבה מאוד. הפרס הגיע לה, וזה ברור. אבל מעבר לזה, קולידג' הוכיחה שיכולים לעוף על החיים גם בגיל 61. במיוחד עכשיו, כשהיא תוזמן להרבה מאוד מסיבות.