רעות תקני לי: "כשמחבלים לי בפעילות זה מדרבן אותי"

רעות לונברג, תושבת כפר סבא, בת 41. מייסדת קהילת "רעות תקני לי". נשואה לתומר משרקי ואם לאריאל. בעלת תואר ראשון בקולנוע. מרצה לארגונים ולחברות ומייסדת קורס דיגיטלי להקמת קהילות.

מתי בפעם האחרונה גלשת ברשתות?
"כל הזמן. תומר בעלי אומר שהוא המציא את 'רעות תקני לי', כי גם ככה הייתי ברשתות 13-12 שעות ביום ולפעמים יותר. זה משהו שאני נלחמת בו, לפעמים אני קלה עם עצמי ולפעמים פחות, אבל אני חיה ברשתות. זה התחיל בעבודה הראשונה שלי בגיא פינס: הייתי ראש דסק קולנוע וטלוויזיה, למדתי קולנוע באוניברסיטת ת"א ורציתי לעשות סרטים. אני כותבת מגיל אפס ואני מתה על פייסבוק, זו הפלטפורמה שהכי נוחה לי בגלל הכתיבה. קשה לי עם וידאו וצילומים, זה אולי עולם של צעירים יותר, ואני אושיה מבוגרת יחסית".

מתי לאחרונה קנית משהו מיותר מאוד?
"לפני שנה ראיתי בכתבה עם דניאל עמית מוט מפלסטיק, כזה שהחזיק לה פלאפון בשעה שהיא מצלמת בישולים. אני התאבססתי על זה ברמות, הפכתי את עלי אקספרס כי הרגשתי שאני חייבת כזה, ומצאתי. הגיעו אלי שני סוגים, וכשפתחתי גיליתי מוט פלסטיק מעפן ולא כיפי, שלא החזיק את הנייד ולא השתמשתי בזה בחיים. הייתי בטוחה שזה גאדג'ט המאה, לכן קנינו שניים כאלה, זה עלה גרוש וחצי, לא נורא.

"קניתי סטימר אבל אני לא משתמשת בו בכלל כי אנחנו לא בית שמגהצים בו. לפעמים אני נשבית בעצמי במוצרים שאני מעלה, ואני לא עוצרת לחשוב אם זה רלוונטי לבית שלי. למשל, אין לי מיקסר כי אני לא בשלנית. אני חושבת לפעמים שאולי אם יהיה לי מיקסר מדהים, אני אהפוך להיות בשלנית - אבל אני לא אהיה משפיענית אוכל. הפוך, הבנות אומרות שאם אני הכנתי משהו, סימן שזה כל כך קל שאז גם הן יכולות. אני מרגישה שהבנות בקהילה מרגישות קרובות אלי, ולכן קל להזדהות איתי ולסמוך עלי, זה בגובה העיניים. הרוב הגדול הן בנות, יש גם בנים והם מדהימים, אבל הקהילה היא ברובה נשית".

מתי לאחרונה עשית חשבון נפש?
"אני לא יכולה או רוצה לסחוב על גבי את כל האג'נדות, וגם לא כולן מדברות אלי. בעולם שלי, אני שמה לי לערך לקדם עסקים ישראליים קטנים ולתת להם במה ופרנסה, לדאוג שאנשים יוכלו לרכוש דברים שהם רוצים במחירים נגישים, ושיקבלו שירות יותר טוב. אלה השליחות והערך שלי, ועל זה אני מרימה לעצמי. אין לי בכלל ייסורי מצפון או מחשבות כפירה. אני באמת מגיעה כולי ממקום של טוב, ובעולמות שלי אני מחפשת לעשות רק טוב לאחר. יש הרבה דברים שאני לא נוגעת בהם וזה בסדר. מי שמאוד חזק באג'נדת הקיימות - 'רעות תקני לי' לא מתאימה עבורו.

"מבחינת קיימות, בתחילת הדרך העליתי אופנה מ'עלי אקספרס' והיום זה בקושי קיים אצלי. אני מעלה וקונה שם גאדג'טים וטכנולוגיה, אבל הסיכוי שאעלה סוודר או נעליים משם הוא קלוש, ועם 'שיין' אני לא עובדת או מזמינה בכלל, כי התבגרתי וגם צורת החיים שלי והרכישות שלי השתנו. הרבה פעמים פונים אלי לעשות שת"פ עם קולקציות אופנה, כשמישהי שיש לה קהל רחב מייצרת קולקציה ורוצים למכור אותה, ואני לא משתפת פעולה. אני לא רוצה לשבת על הנישה הזו, אני רוצה להישאר מיוחדת ואחרת בנוף, ולכן אני נזהרת מזה. אני לא רוצה להיות 'אחת מ', אני בחיים לא אהפוך להיות רק אתר למכירת אופנה".

מתי בפעם האחרונה היית בחופשה?
"הייתי בפריז בסוכות. לפני שנסענו הודעתי שאני לא לוקחת שיתופי פעולה בכלל, אבל בסוף לא הצלחתי לעמוד בזה והסכמתי לשיתוף פעולה אחד. כשהיינו ביורודיסני הרגשתי שאני בחופשה ולא מעניינת אותי הקבוצה, וזה לא קורה אף פעם. נשמתי. יורודיסני החזירה אותי לילדות.
"בשוטף אין חופש בכלל. יש תקופות יותר עמוסות ופחות עמוסות, אבל חופש בארץ זה כמעט בלתי אפשרי. נובמבר הוא החודש הכי אגרסיבי בשנה, הכי הרבה עבודה, זה קשוח ולומדים לסמוך על האנשים שאיתך. לא היה לי קל, אני בת יחידה ומאוד סוליסטית באופי שלי, והייתי צריכה ללמוד לשחרר, לתת מקום לשני ולמירית, העובדות שלי, ולהישען על תומר בעלי.

"למדתי להירגע בחודש נובמבר. לא כל מבצע הוא אטרקטיבי ולא כל דבר הוא טרפתתת. פעם הייתי נאבקת נורא חזק מול עסק או יצרן מסוים על מחיר ספציפי וזה היה עולה לי בבריאות. הייתי לוחמת צדק עבור מדינת ישראל, והיום אם זה לא יצליח - זה בסדר, או שזה יגיע או שלא, אבל אני לא אתאבד על משהו בהגזמה.

"לגבי סוגיית יוקר המחיה, אני לא מרגישה תלונות מהקהילה על זה. אני בשיח עם עסקים שנאלצו לעלות מחירים בשנה האחרונה, והם מכינים אותי מראש לזה כדי שאני אדע להסביר את הסיבה לעלייה. בסוף, אני מעלה פעילות ואני רוצה שהיא תהיה הכי אטרקטיבית לשוק ולמצב כרגע. אם מישהי קנתה אותו מוצר שנתיים אחורה יותר בזול, אז אין לי מה לעשות עם זה".

מתי בפעם האחרונה התחרטת על משהו?
"אני מתחרטת המון על כך שהעבודה והחיים האישיים שלי מתערבבים, שלי ולתומר יש אי הסכמה בעבודה וזה מגיע לאישי. אנחנו לא ממש רבים, תומר הוא איש רגוע ונעים ואילו אני יותר דרמטית וסוערת. תומר עובד בחדר ואני בסלון ואנחנו על תחומים שונים, כל אחד מטפח תחום אחר: אני מתעסקת בשיתופי פעולה בישראל, באינסטגרם ובשיווק, ותומר בכל מה שקשור בחו"ל, חוויית משתמש, עיצוב וחשבונות. אני ממליצה לעבוד עם בן הזוג ולא הייתי מחליפה את הפרטנר הזה בחיים, אבל זה מורכב מאוד. בקורונה אנשים הכירו מחדש את בני הזוג שלהם, אבל לנו לא היה הלם, כבר הכרנו היטב".

מתי בפעם האחרונה התרגשת מאוד?
"באירוע של חמש שנים לקהילה, שכל הכרטיסים אליו נמכרו בשלוש דקות. באמת, שלוש דקות. לא הספקתי להכין לעצמי קפה והם אזלו. אני לא תמיד תופסת את העוצמה של הקהילה, כי קשה לי להכיל את הגודל שלה. רק כשראיתי את התור לאירוע ברידינג, הבנתי. אורך התור הציק לי, אבל כולם היו מחויכים ונעימים והגיעו לחגוג איתנו, וזה בלתי נתפס.

"הקהילה נוסדה בסיום חופשת הלידה שלי. התחלתי את זה כתחביב, ומהרצון ללמד טריקים שאני מכירה לעוד אנשים, להוזיל את היומיום שלהם. רציתי לנהל קבוצה שימכרו בה מברשות שיניים, חומרי ניקוי וגם אופנה וכיף. אנשים אוהבים לקנות בארץ, הם רוצים שירות יותר טוב ולתמוך בעסקים בישראל.

"נתקלתי בדיון שבו נטען שזה מתייפייף לתמוך בעסקים ישראליים ושהם יקרים. אני מבינה שאנשים כועסים כי יקר פה, אבל הדברים הם לא שחור ולבן. יש עסקים שקשה להם, וזו זכות לחשוף לקהל שלי את העסקים האלו.
"יש משפט שאני שומעת כל הזמן, 'אני מתה עלייך, בעלי פחות'. כל דבר שעושים בהגזמה הוא לא נכון. אני רוצה לחשוב שהקהל שלי הוא מבוגר ושכלתני. אני מעודדת תרבות צריכה חכמה".

מתי בפעם האחרונה כעסת מאוד?
"השבוע. מכעיס אותי שמשהו שאני יזמתי ויצרתי מועתק. יש עסק שעשה איתי פעילות מיוחדת וסגר את אותה פעילות עם עסק מתחרה שלי, וזה העליב אותי. אני לא סיימתי איתם אבל כן הורדתי הילוך. אני נורא כועסת כשעסק אחר מחבל לי בפעילות. העליתי פעילות על רכישת עדשות מגע מטורקיה שעולות חצי מחיר מהארץ. יום אחרי שהעליתי את הפעילות, האתר נסגר למשלוחים לישראל, כי מישהו לא בא לו טוב שאני מפרסמת עדשות במחיר כזה. מייד חיפשתי אתר טורקי שמוכר עדשות במחיר הוגן, וגם הוא נסגר מייד למשלוחים לישראל, אז לא נראה לי שזו מקריות. זה נורא מכעיס, זה שובר את השוק החופשי של הצרכנים, וזה לחבל לי בפעילות אבל כל זה לא מפחיד אותי, זה רק מדרבן אותי".

מתי בפעם האחרונה נכשלת?
"השילוב בין עבודה לבית. מהרגע שאריאל איתי בבית אני מבטיחה לעצמי שאני לא נוגעת בעבודה, ונכשלת בזה הרבה. אני בודקת מה קורה ברשת ולא קורה שם כלום. באמת ששום דבר לא יותר חשוב מהזמן שלי איתה. המשפחה שלי זה הדבר הכי חשוב לי בעולם, גם בגלל שאני מגיעה ממשפחה קטנה וגם המשפחה הגרעינית שלי כרגע קטנה.

"אנחנו עובדים על הגדלת המשפחה. שיתפתי את הקבוצה לפני שנתיים בכך שעברנו הפלה. הדרך שלי ושל תומר יותר מורכבת. יש לי קהל מאוד גדול, שחשוב היה לי להעביר לו מסר על פרופורציות, וזה קרה בדיוק בחודש נובמבר. אז כל המשלוח שהגיע או לא הגיע, זה קריטי? ההפלה הזו הציבה לי מראה, היא הסבירה לי שיש דברים יותר חשובים ממשלוח שלא הגיע".