מי יציל את תנור האמבטיה שלי

אני כותבת שורות אלה בעמידה, בטלפון, במטבח המטונף, בעוד ארבעה גברים חסונים מוציאים החוצה את כל תכולת הבית שלי. זאת לא מטאפורה, זה לא תרגיל. הנורא מכל קרה. אנחנו עוברים דירה. ברשימת הדברים שאנשים הכי חרדים מהם נמצאים מוות, אובדן של בן זוג ומעבר דירה, לאו דווקא בסדר הזה. לא ברור איפה ברשימה הזו נמצא "פחד מאובדן של בן זוג עקב מעבר דירה", למרות העובדה שמדובר בעילה ידועה לגירושים.

ידענו שאנחנו חייבים לעבור דירה. הדיל שלנו עם בעל הבית היה שאנחנו נשלם לו פחות ממה שהוא יכול היה לקבל מזוג הייטקיסטים ובתמורה לא נטריד אותו לעולם בזוטות כמו חשמל, אינסטלציה או גג מתפקד, אבל אחרי ארבעה חורפים שבהם ישבנו עם מטרייה בשירותים כשירד גשם חזק, הבנו שאין מנוס. כאן התינוק למד ללכת, כאן הגדולה למדה להגיד ״אין מצב״, כאן יצאתי מדעתי בגל הראשון של הקורונה וחזרתי רק כדי לצאת ממנה שוב בגלים הבאים.

אבל בשעה טובה, אנחנו עוברים לדירה קצת פחות קטנה והרבה יותר יקרה כי אנחנו שני מוזיקאים וההכנסה שלנו בטוחחהההההללללעעעככ הצחקתי את עצמי. שלושה שבועות לפני המעבר התעוררתי מזיעה ב־3 לפנות בוקר ושכבתי ערה במיטה בהתקף חרדה. בן הזוג, שפקח עיניים, מלמל חצי ישן ״מה את בלחץ, אני אפנה את הלו״ז שלושה ימים לפני המעבר ונתקתק את כל העבודה יחד״. אמרתי בסדר וקמתי לעטוף את הסרוויס בעיתונים. אמנם אני זאת שמשקרת לו כבר 12 שנה שייקח לי חמש דקות להתלבש, אבל כשמדובר במטלות שמשעממות אותו, הוא תמיד יעריך אותן במעט מדי זמן. ייאמר לזכותו שברוב המקרים זה באמת לוקח לו ממש מעט זמן, בעיקר כי עד אז אני מתרגזת ועושה את זה בעצמי.

שבועיים תמימים שאנחנו עוטפים, ממיינים, אורזים ומנקים. איך הבית נהיה עמוס כל כך? שאלתי אותו בעודי מכניסה לקרטון את בובת האלזה החמישית.
ודווקא לימדתי את עצמי בשנים האחרונות לשחרר. לראיה, אין לי מושג איפה מסתובבים אלבומי הזהב שלי, הספרייה העירונית קיבלה ממני כבר כמה מאות ספרים, אבל איכשהו אני לא מצליחה להיפטר מתנור אמבטיה מאובק ב־89.90 שקלים כבר שלושה מעברי דירה. היי, אני לא יודעת מתי עלול להיות לי קר באמבטיה תיאורטית.

אגב, אני לא יודעת באיזו זכות גברים יורדים על נשים שהן אוהבות לבזבז כסף. התחביבים שלכם הם לקנות דברים יקרים פי עשרה ולטעון שזה "לבית". לא, חביבי, לי אין שום צורך בטלוויזיה 65 אינץ׳ או בשמונה גיטרות חשמליות. אחרי ימים ארוכים של אריזה ושמונה שעות לפני שמגיעה המשאית, הבית היה ארוז לגמרי. אני לא בטוחה איפה שמנו את התינוק.
בסוף היום עמדנו בסלון, הסתכלתי סביבי בסיפוק ואמרתי לו, אתה רואה? אין שום דבר שאנחנו לא יכולים לעשות, אם אני אומרת לך מה לעשות ואתה עושה את זה.

shishabat@israelhayom.co.il