לקח לנו כמה שנים לחזור בסדרת המשך, אבל נהנינו מאוד מהתהליך ועכשיו אנחנו משוכנעים שיש בידינו את הדבר הבא", הכריז קייסי בלויס, הנשיא הממונה על התוכן ב־HBO, בהקרנת הבכורה העולמית של "בית הדרקון", סדרת הבת הראשונה של "משחקי הכס", שהפרק הראשון שלה ישודר ב־21 באוגוסט. "אצלנו בערוץ אוהבים משפחות מתוסבכות שמתקשות להסתדר ביניהן. היו לנו 'הסופרנוס', בני משפחת פישר ב'עמוק באדמה' ולאחרונה משפחת רוי ב'יורשים'. בשבועות הבאים כולכם תיחשפו לקורותיה של משפחת טארגאריין, שייתכן שהיא המתוסבכת מבין כולן, בוודאי כשברשותה 17 דרקונים".
אחרי יותר משלוש שנות ציפייה, "משחקי הכס" שבה לחיינו עם "בית הדרקון", וכל העיניים נשואות לפרק החדש בתולדות פנומן תרבות הפופ, שעשה היסטוריה בעשור הקודם. לאורך שמונה עונותיה "משחקי הכס" גרפה 59 פרסי אמי מתוך 160 מועמדויות - הישג חסר תקדים לסדרה עלילתית בכל תולדות טקס האקדמיה האמריקנית לטלוויזיה, הביאה נתוני צפיית שיא ל־HBO (ומייד לאחר שירדה הסדרה מהאוויר הודתה הרשת כי איבדה מאות אלפי מנויים; ד"ס), שהלכו והאמירו מעונה לעונה עד לכמעט 33 מיליון צופים בממוצע, והכתיבה סטנדרטים ליצירה טלוויזיונית ברמה ובתקציב של קולנוע, שהוכיחה את עצמה. לכן היה זה רק עניין של זמן עד שתגיע סדרת המשך טוענת לכתר.
בלויס חדור הביטחון גם לא היסס לומר כי "אם מישהו רוצה להמר מראש לגבי סיכויים לעונה שנייה, אני חושב שזה הימור די בטוח. באופן כללי אנחנו מעדיפים לתת לסדרה כלשהי לעלות לאוויר ולראות איך עוברים השידורים לפני שאנחנו מקבלים החלטות, אבל ברור שאנחנו צריכים להתכונן זמן רב לפני כן כדי להבטיח שהפרויקט נמשך, ולכן מוודאים שאנחנו לא מחמיצים מומנטום יקר. כל המאמצים שלנו הושקעו בראש ובראשונה בסדרת הבת הזאת, ועד כה התרגשתי מכל מה שראיתי".
המרוץ למציאת סדרת המשך ל"משחקי הכס" הוזנק לפני שש שנים, אז הוכרז כי סדרת הלהיט תגיע לסיומה בתום העונה השמינית, ששודרה לבסוף באביב 2019. לא פחות מחמישה פרויקטים פוטנציאליים עלו בדיונים הראשוניים, וכבר בטרם שודרה עונת הסיום ניתן אור ירוק לסדרת בת ראשונה בשם הזמני "ירח הדם" בכיכובה של נעמי ווטס. פרק ניסיון צולם בצפון אירלנד בעלות אדירה של 35 מיליון דולר, אך בסופו של דבר החליטו קברניטי הערוץ לוותר על הרעיון בנימוק כי "אף כי הופק וצולם ברמה גבוהה, הפיילוט לא הצליח להגיע לעומקים של סדרת המקור".
מאז פורסם כי יש שלושה רעיונות נוספים שנשקלים, ולפני חודשיים הוכרז רשמית כי רעיון חדש לסדרת בת סביב דמותו של ג'ון סנואו, אחד הגיבורים הפופולריים מ"משחקי הכס", נמצא בפיתוח ראשוני, וכי מי שעתיד להוביל את הסדרה הוא לא אחר מאשר קיט הרינגטון, שגילם את הדמות במקור. זוהי ראיה לכמה גדול השלם מסך חלקיו, שכן אף אחד מכוכבי "משחקי הכס" לא הצליח עד כה לפרוץ עצמאית. הרינגטון, לדוגמה, שיחק ב"נצחיים" של מארוול קומיקס, ואמיליה קלארק, הלוא היא "חאליסי" דאינריז טארגאריין, ניסתה את מזלה לצד ארנולד שוורצנגר ב"שליחות קטלנית: ג'נסיס" וב"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים", שכשלו כולם בקופות ונשחטו בביקורות.
בניגוד לפיילוט הכושל עם נעמי ווטס, בפרויקט של ג'ון סנואו מעורב חזק ג'ורג' ר. ר. מרטין, מחבר סדרת ספרי "שיר של אש ושל קרח" שעליה מבוססת "משחקי הכס", והוא גם יוצר שותף ב"בית הדרקון". זו הוכחה ברורה עד כמה הנוכחות שלו קריטית להמשך דרכה של ההצלחה הטלוויזיונית של המותג שיצר.
"אני מאוד מרוצה"
חייו של מרטין בן ה־73 השתנו פלאים בעשור החולף בזכות ההצלחה האדירה של "משחקי הכס". על פי ההערכות, ממכירת הזכויות ליצירותיו הוא הרוויח עד כה לא פחות מ־200 מיליון דולר, והיד כמובן עוד נטויה כל עוד יש פוטנציאל להרחבת התאגיד על המסך. במקביל, כ־100 מיליון עותקים נמכרו מספריו והם תורגמו ל־50 שפות. הוא עצמו נהנה מהחשיפה ומגיע באופן קבוע לכנסי פנטזיה ברחבי העולם ולאירועים מיוחדים עם מעריצים כאילו היה רוקסטאר.
מרטין נעדר מהקרנת הבכורה החגיגית בלוס אנג'לס גם בשבוע שעבר, מכיוון שנדבק בקורונה כמה ימים קודם לכן בקומיק־קון 2022, כנס הבידור הגדול בעולם לחובבי קומיקס, פנטזיה ומדע בדיוני המתקיים כבר חמישה עשורים מדי קיץ בסן דייגו. באותו מעמד הספיק לנצח ביד רמה על הפאנל המסקרן לקידום עליית "בית הדרקון" בהשתתפות היוצרים והשחקנים.
"זה מאוד מרגש, אבל יש חששות כשיוצאים לדרך חדשה. הדמויות הללו הן כמו הילדים שלי, וכשאתה מוסר אותן למישהו אחר אתה תוהה, איך ינהגו בהן? האם בכלל תזהה אותן כשתראה אותן שוב? היה לי מזל גדול שעשו עבודה טובה מאוד עם העיבודים של הספרים עד כה", אמר מרטין מעל במת אולם H במרכז הכנסים בסן דייגו, כשהוא לבוש בחולצה שחורה, מעליה שלייקס ירוקים זרחניים ועל ראשו כובע הקסקט, שיחד עם הזקן הלבן הפך לסימן ההיכר שלו. "צוות השחקנים מדהים, למרות שלא הזדמן לי להכיר אותם עד עכשיו בגלל הגבלות הצילומים בקורונה. לא התאפשר לי להגיע לסט ולבלות איתם כפי שנהגתי לעשות בעבר. אבל צפיתי בתשעה מבין עשרת הפרקים של העונה הראשונה ואני מאוד מרוצה".
למרטין יש גם חלום אחד מימי "משחקי הכס", שאולי בסיבוב החדש יוכל סוף־סוף להגשים: הופעת אורח. "מאז פרצה הקורונה אני בקושי יוצא מהבית, מאוד נזהר מהנגיף, מה גם שעלי לסיים ספר חדש וזה בא לפני ביקור בסטים. אבל אם 'בית הדרקון' תימשך, מי יודע, אולי אופיע", הוא אומר בחיוך, "צילמתי הופעת אורח בפרק הפיילוט של 'משחקי הכס', אבל מכיוון שרובו צולם מחדש נותרתי על רצפת חדר העריכה. בשלב מסוים הייתי אמור להופיע כראש כרות. בסצנה שבה ג'ופרי מכריח את סאנסה להביט בכל הראשים הכרותים התלויים על הקיר, הייתי אמור להיות אחד מהם. אבל ברגע שהם גילו כמה יקר זה להכין ראשים במיוחד הם פשוט קנו אביזרים של ראשים מוכנים, אחד מהם היה של הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש, מה שסיבך אותנו לא מעט ועשה כותרות. למעשה, אני די בטוח שערכו את ראשו החוצה באופן דיגיטלי בדיעבד. אולי רק מי שיש לו עותקי די.וי.די ישנים של הסדרה עדיין יכול למצוא את זה".
מי שהרים את הכפפה לחבור למרטין לטובת פיתוח "בית הדרקון" הוא התסריטאי ריאן ג'יי. קונדל, שחתום על התסריטים של סרטי האסונות "הרקולס" ו"פרא", שניהם בכיכובו של כוכב שובר הקופות דוויין "דה רוק" ג'ונסון. "הייתי קצת סטוקר. לפני תשע שנים צילמתי פיילוט טלוויזיוני ראשון שלי, שלא צלח, בסנטה פה, ניו מקסיקו, והדבר היחיד שידעתי על העיירה הוא שג'ורג' מתגורר שם", נזכר קונדל.
"ביקשתי מהסוכנים שלי שינסו לארגן ארוחת ערב על חשבוני, רק כדי לשוחח איתו, והוא נענה בחיוב וישב איתי במסעדה בזמן שהזעתי מהתרגשות והשתפכתי בפניו עד כמה היצירות שלו השפיעו עלי. ואז הוא ביקר בסט של הפיילוט, וכולם התלהבו ושאלו 'מאיפה אתה מכיר אותו?' נשארנו בקשר ונהגנו להיפגש כשהוא היה מגיע לאל.איי לאסוף הביתה עוד כמה פסלוני אמי. באחת הפעמים כשהוא הזמין אותי לבירה, הוא הציע לי ג'וב, והנה אנחנו ארבע שנים אחרי. זה מטורף".
מרטין התחבר לרעיונות של קונדל ושם אותו על הרדאר של HBO הרבה לפני יוצרי טלוויזיה מבוססים, ששברו את הראש במציאת רעיונות ליום שלאחר "משחקי הכס". בשנה שעברה מרטין הוחתם על חוזה עם HBO לחמש שנים בשווי מוערך של 50 מיליון דולר, ועדיין הוא ממשיך להצטנע ולהגיד שבסופו של דבר, היצירות שלו נטועות בעולם האמיתי.
"הספרים שלי הם אמנם מעשיות פנטזיה, אבל אני חובב היסטוריה, שואב ממנה השראה, לוקח את המרכיבים ומעצים אותם", הסביר בפאנל, "קוראים רבים שלי הבחינו בעבר ש'משחקי הכס' מבוססת על מלחמת השושנים (מאבקי השליטה בין שושלות האצולה באנגליה של אמצע המאה ה־15, שאף תועדו במחזות של שייקספיר; ד"כ), והסדרה החדשה מבוססת על תקופה קדומה המכונה 'האנרכיה' (מלחמת אזרחים באנגליה באמצע המאה ה־12, שהתבטאה באי־יציבות שלטונית; ד"כ). אני גונב בחופשיות מההיסטוריה האמיתית.
"כשבנו היחיד של מלך אנגליה הנרי הראשון טבע למוות בזמן שניסה לחצות את תעלת למאנש, נותרה רק בתו מתילדה, והוא בחר בה להיות יורשת העצר ואילץ את כל הלורדים מהממלכה להישבע לה אמונים. אחרי שהוא הלך לעולמו אותם לורדים התכחשו לאותה שבועה, והנה לפתע צץ בן דודה סטיבן שגזל את הכס והמליך את עצמו.
"ככה החלה למעשה תקופת האנרכיה סביב המאבק שלו במתילדה במשך שני עשורים. משם הגיעה ההשראה, ואני לא חושב שבווסטרוז יש יותר אפליה נגד נשים או מיזוגיניות מאשר במציאות או בהיסטוריה כפי שאנחנו מכירים אותה. הדבר הכי טוב בהיסטוריה הוא שיש הרבה ממנה. אנחנו מתמקדים הפעם בבית טארגאריין, אבל הספר שלי מתחיל בכיבוש של אייגון את שבע הממלכות של ווסטרוז, ארבעה דורות אחורה. ואפשר עוד לחזור אחורה בזמן לימי ואליריה, מי יודע? אולי אם אזכה לחיות עד גיל 140 ולא רק 73, אספיק לכתוב עוד".
השקעה חסרת תקדים
"בית הדרקון", שצולמה לאורך שנת 2021 בלוקיישנים דוגמת אנגליה, ספרד ופורטוגל בתקציב המוערך ב־200 מיליון דולר, נכתבה על בסיס ספרו של מרטין "אש ודם" ומגוללת את קורותיה של שושלת טארגאריין, אבות אבותיה של דאינריז, 176 שנה לפני שהיא נולדה. לאחר שבעצמו הגיעה למלוכה של שבע הממלכות בדרך לא שגרתית, המלך ויסריס (פאדי קונסידיין, "סינדרלה מן", "זר") מייחל להולדת בן זכר שיירש את הכס ביום מן הימים, אף כי יש לו בת בכורה, רהאינירה, רוכבת דרקונים מיומנת, שאותה מגלמת השחקנית הבריטית אמה ד'ארסי בתפקיד המשמעותי הראשון שלה. את הגרסה הצעירה של רהאינירה בתור נערה מגלמת מילי אלקוק האוסטרלית.
המאבק על כס הברזל הוא נקודת הפתיחה לסבך המשפחתי בחצר המלוכה של ויסריס. טוען אחר לכתר הוא אחיו הצעיר, הנסיך דיימון טארגאריין, לוחם מהולל תאב דם ורודף נשים, שאותו מגלם מאט סמית, מי שגילם את הדוקטור ה־11 ב"דוקטור הו" ואת הנסיך פיליפ ב"הכתר" של נטפליקס, תפקיד שעליו היה מועמד לאמי ב־2018. לכס הברזל לוטשים עיניים גם יד ימינו של המלך, אוטו הייטאוואר (ריס איפנס, "נוטינג היל"), בסיוע בתו הצעירה אליסנט (אוליביה קוק, "בייטס מוטל"), ולורד קורליס ולאריון (סטיב טוסיינט, "החטא") המכונה "נחש הים", שנשוי לבת דודתו של ויסריס, רהאניס, שאביה המלך ג'האריס פסח עליה בשרשרת הירושה והיא נוטרת על כך טינה.
"אני חושב שאחד היסודות החשובים למלך או למלכה זה להבין שמדובר בשליחות ולא בפריבילגיה שמגיעה להם. שעליהם להנהיג בצדק ובדרכי שלום", מסביר מרטין, "מדי פעם יש גם מטלות משעממות כמו לסלול דרכי גישה נוספות, בעיות תברואה בממלכה וכיוצא בזה. אבל אף אחד לא היה מעוניין בסדרת בת על מחלקת סלילת הכבישים של המלך ג'האריס. למרות שאם אתה תושב ווסטרוז, אולי עדיף מלך שיתעסק בתשתיות ולא במלחמות. ויסריס הוא בהחלט שוחר שלום. הוא לא שואף לתהילת קרבות כזו, אלא פשוט להיות מלך טוב ונבון ולהגן על אנשיו".
"מצאתי את עצמי מאוד רכושני כשהתיישבתי על כס הברזל, לא רציתי שאף אחד יישב עליו על הסט", אומר בהומור קונסידיין, המגלם את המלך ויסריס, "מה שכן, זה מאוד לא נוח לשבת עליו. לא יכולתי להיעזר בכרית ודי סבלתי. בסופו של דבר זה כס שעשוי חרבות, זאת לא יכולה להיות חוויית ישיבה נוחה. אבל ויסריס הוא אדם אדיב, ואני חושב שהוא נבחר למלוכה כי הוא היה תלמיד טוב ובעל הלך רוח נעים ואדיב. כשקראתי את התסריט רציתי להדגיש את האנושיות שבו. אכפת לו מכל מיני דברים סביבו, הוא נושא עימו טרגדיה, אוהב את משפחתו וגם מסתיר סודות שייחשפו בהמשך הדרך ואולי יסכנו את מעמדו של אחיו. יש הרבה עניינים שקורים בסדרה בו בזמן".
לדבריה של אמה ד'ארסי, רהאינירה (שמסתמנת במהרה בתור גיבורה מובילה שתהפוך לפייבוריטית של הצופים) היא טארגאריין לכל דבר ועניין, "המסע שלה הוא להבין מתי לתת לאש לבעור ומתי להניח לה. אני אישית הרגשתי בתוך התפקיד מהרגע שבו הונחה הפאה על ראשי. אחת השאלות שעליה תנסה הסדרה לענות היא מדוע אישה שרוצה להנהיג צריכה לשכנע את הגברים שהיא שווה בין שווים, ואני עדיין לא יודעת מהי התשובה".
מאט סמית המגלם את דיימון, דודה הנערץ של רהאינירה, התייחס בפאנל גם הוא לפריזורה הצחורה האופיינית של בני שושלת טארגאריין והתלוצץ ש"אם הייתי מלך הייתי מתיר לכולם לצבוע את השיער, כי זה לוקח שעה וחצי בכל פעם להתאים מחדש את הפאה. זה נראה מעולה אבל זה כאב ראש".
"הרוע בהחלט קיים"
אוליביה קוק, שכבר הספיקה לככב בסרטים כמו "שחקן מספר אחת" של סטיבן ספילברג ו"החיים האלה" של יוצר סדרת הלהיט "החיים עצמם" דן פוגלמן, שיתפה בפאנל כי ההרגשה מוזרה להיות ערב עליית סדרה כה מדוברת לאוויר. "אנחנו באים בעקבותיה של תופעה אדירת ממדים, ויש עלינו לחץ לספק את הסחורה עבורכם, הצופים, ועדיין לדאוג שהסדרה החדשה תיבדל מהקודמת ושנצליח בעצמנו להטביע את חותמנו", אמרה קוק, "אנחנו אסירי תודה מראש לכל מה שעתיד לבוא עלינו לטובה, ואני מקווה שמה שיש לנו ביד יזכה למורשת כזו. קרענו את עצמנו במשך שנה, והיוצרים עוד יותר, ואני רק מקווה שיאהבו את הסדרה".
קונדל, מצידו, מזכיר את הנשק הסודי. "יש לנו 17 דרקונים והתאמצנו להבדיל ביניהם, לא רק במראה אלא גם בהתנהגות ובאופי שלהם, כיצד כל דרקון קשור למי שרוכב עליו", הוא מסביר, "שנה לפני הצילומים כבר עבדנו עם אמנים גרפיים. מובן שג'ורג' פירט בדקדקנות בספרים את הצבע, הגודל והגיל של כל אחד מהם. עיצבנו אפילו כמה דרקונים שעדיין לא תראו בעונה הראשונה כי כל כך נהנינו מהעבודה עם המעצבים במחלקת הגרפיקה הממוחשבת. כמו שכבר אפשר היה להתרשם מהטריילר, יש עוד הרבה בקנה ואני חושב שאתם תאהבו את זה".
הסדרה מיסודה נשענת על מאבקים חדשים, אולם לדבריו של מרטין, אין בה גיבורים או נבלים ברורים. "הכל תלוי באיך מגדירים את המונחים הללו, אין מישהו מסוים שמכונה לורד הרשע או מפלצות למיניהן, אבל הרוע בהחלט קיים", הוא אומר, "אני תמיד מאמין שהדמויות המוצלחות ביותר הן בעלות אופי מרתק, בדיוק כמו בני אדם שיצא לי לפגוש או דמויות שקראתי את סיפוריהן. הם יודעים כיצד להיות נדיבים, אוהבים וטובים, אבל אחרי שבוע פתאום הם עושים משהו אנוכי ונורא ממקום של גאווה, ואנחנו פתאום מתביישים בהם. שם העניין עבורי, ואצטט את המשורר וויליאם פוקנר בנאום הזכייה שלו בפרס נובל: 'הדבר היחיד שמעניין לכתוב עליו הוא הלב האנושי שנמצא בקונפליקט עם עצמו'. זאת גם המנטרה שלי. לכל הדמויות בסדרה החדשה יש טוב ורוע בתוכן, העניין הוא בבחירה שהן עושות. הקוראים של 'אש ודם' חלוקים ביניהם באשר לזהות הגיבורים והנבלים, ואני משוכנע שכך יהיה גם עם צופי הסדרה.
"בכלל, האתגר האמיתי בעיבוד של ספריי הוא תמיד הנטייה לפשט את הדברים. יש הרגשה שיש יותר מדי דמויות והתרחשויות. כש'משחקי הכס' עלתה לאוויר, מבקרי הטלוויזיה כתבו שקשה לעקוב אחר כל הדמויות, והנה עדיין הצופים למדו כיצד לעקוב אחרי הכל. אני לעולם לא ארצה להמעיט באינטליגנציה של הצופים או הקוראים. הכל בר ביצוע, ואין צורך לסנן עלילות או גיבורים. הקהל הרבה יותר מתוחכם ממה שאנשים שמייצרים סדרות טלוויזיה חושבים".
