כשהשמאל תמך בכהונת רה"מ תחת אישום

חברי מפלגת העבודה, מרצ והמפלגות הערביות וכן ציפי לבני תמכו באישור חוק יסוד: הממשלה שהובא לאישור סופי ב־7 במארס 2001.

החוק כלל את הסעיף הקובע כי ראש הממשלהשיואשם בפליליםיוכל להמשיך לכהן בתפקידו עד למתן פסק דין סופי של ביהמ"ש העליון. באותו יום ביטלה הכנסת את החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה שחוקק ב־1992 וחידשה את חוק יסוד: הממשלה הקודם, אולם הכניסה בו כמה שינויים, שאחד מהם הוא הסעיף הקובע כי ראש הממשלה יוכל להמשיך ולכהן גם אם הוגש נגדוכתב אישום.

הדיון לאישור הנוסח של חוק יסוד: הממשלה התקיים מייד לאחר שראש הממשלה דאז אריאל שרון הציג את ממשלתו החדשה.

במהלך הדיון בקריאה שנייה ושלישית לא היתה התייחסות של השרים או הח"כיםלסעיף זה בחוק.החוק אושר ברוב של 72 ח"כים נגד 37 ח"כים, ושלושה נמנעים. בין התומכים היו 18 שרים וח"כים של מפלגת העבודה (שבהם שמעון פרס, אברהם שוחט, יו"ר הכנסת אברהם בורג, יעל דיין, אופיר פינס ודליה רבין), שישה ח"כים מסיעת מרצ (יוסי שריד, זהבה גלאון, אילן גילאון, רן כהן, מוסי רז ונעמי חזן) וחמישה מהמפלגות הערביות (עזמי בשארה, תמר גוז'נסקי, עיסאם מחול, האשם מחאמיד ותאופיק חטיב).

כמו כן, תמכו בו הנשיא הנוכחי ראובן ריבלין (שהיה אז שר בממשלה) וציפי לבני (שהיתה אז שרה מטעם הליכוד). לעומת זאת, ח"כ אביגדור ליברמן התנגד לאישור החוק וכן יוסף (טומי) לפיד (אביו של יאיר).