השאלות הפרסונליות שעולות בעקבות ה"פיצוץ" במשא ומתן

נותר עוד כשבוע עד תום מכסת 21 הימים האחרונה להקמת ממשלה. קיימת איזו הסכמה שפשוט מעבירים את הימים, והמשאים ומתנים אינם תכליתיים אלא נועדו רק לשפר את הדימוי של הצדדים לקראתסבב הבחירות הבא, שהוא לכאורה בלתי נמנע.

מה שמכונה "פיצוץ"בשיחות שלשוםבין נתניהו לגנץ בא דווקא בתזמון כאילו לפי הספר. תמיד מגיע "פיצוץ", אם כי במשא ומתן עם ההסתדרות אתה יודע שיש איזה תכל'ס שההסתדרות שואפת אליו והנושאים ונותנים מתרכזים בו ולא ממוקדים בנוצות הטווס שיקשטו להם את המצפון.

לפי הפרסומים, מה שמשחק תפקיד כרגע אלו שאלות פרסונליות שנראות ממש מגוחכות: איךכחול לבןיידעו שנתניהו יפנה את תפקיד ראש הממשלה במועד שנקבע בהסכם? וכמו כן סוגיית החסינות; הם מתנגדים שיפעל לקבלת חסינות. ברור שנושא האמינות של ראש הממשלה נתניהו נועד כדי להרוויח נקודות תעמולה.

לקבע בתודעה שהקוקפיט של כחול לבן אלה אנשים ישרים ואילו נתניהו אדם שלא ניתן לתת בו אמון. לא חשוב שההיסטוריה של העשור האחרון מוכיחה את ההיפך הגמור. חבורת הקוקפיט ממקמת את עצמה בעמדה של הכתבת תנאים מגבוה, כאילו מעמדת ניצחון. זה גם דימוי שיווקי, אך נראה שהם מתחילים להאמין שהם נמצאים בעמדת כוח והם המנצחים, כפי שחוזר ואומרבני גנץ.

לגבי פינוי התפקיד – אין ספק שנתניהו ושאר מפלגות גוש הימין יעמדו בדיבורם, אם כחול לבן יתפסו את ההזדמנות שלא תחזור. נתניהו נמצא בגרעון לכאורה בצד האמון הציבורי ולא ירשה לעצמו שלא לעמוד בהבטחה. ומה שאיילת שקד אמרה בשידור חי הוא בתוקף.

ליברמן, זאת ההזדמנות שלו? צילום ארכיון: אורן בן חקון

מה שחבורת הקוקפיט מחמיצה זה שגם לאחר הצגת כתבי האישום, קיימת דינמיקה. היום מצבו שלראש הממשלהנתניהו טוב יותר ממה שהיה יום לפני הדרמה של היועץ המשפטי. ההלם התפוגג. אנשים קולטים לפתע שיש פה שני נושאים אדירים: מערכת המשפט וסדר היום הלאומי.

הזדמנויות מדיניות חסרות תקדים ומערכה משולבת מול איראן, הגרעין ועזה. נתניהו לא נרתע מהבחירות, מצביעי הימין יותר מחודדים בהבנתם שהאפשרות לקבל הסכם אוסלו ג' היא ריאלית. בני גנץ כראש ממשלה יהווה חלון הזדמנויות לגורמים עוינים אך גםל"ידידים" צבועיםשירצו להתקדם ל"שלום".

סביר שגנץ עצמו מבין שזו יכולה להיות ההזדמנות הגדולה שלו להיות ראש ממשלה – והבחירות הבאות עלולות לבטל את ההזדמנות שלו, כפי שקרה לציפי ליבני. ובתוך משחק הפוקר של השבוע הקרוב, יכול גם ליברמן להופיע ברגע האחרון כמושיע שהחליט להציל את עם ישראל מבחירות מיותרות ולהצטרף לקואליציית ימין.

איך הוא יציג את זה, אין טעם לנחש. אבל מאחר שכל הזמן מנגנים על האסון הלאומי הגלום במערכת בחירות נוספת, הרי שזו פשוטהזמנה לליברמןלעשות מעשה. כולל אמירה שהוא מוכן להקריב את עצמו מבחינת תדמיתית.