יוקר הנסיעה: המצוקה של הנהג הישראלי

הנהיגה בישראל הפכה לעסק יקר. גל עליות המחירים בכל העולם לא פסח על ישראל, גם בענף הרכב. מחירי המכוניות החדשות והמשומשות זינקו בעשרות אחוזים, הדלק התייקר, ואם כל זה לא מספיק - אפילו מחירי הביטוח עלו לאחרונה. נוסף על כל אלה, אם בחודש שעבר עוד ניתן היה להתנחם בכך שלפחות הפקקים בכבישים נעלמו, הרי גם כאן המצב התהפך - ועומסי התנועה חזרו ובגדול. כך, למשל, ביום חמישי האחרון על פי נתוני Waze, נרשמה עלייה של 16 אחוזים בנסיעה הכללית בכבישי ישראל, לעומת השגרה טרום מגיפת הקורונה.

במילים אחרות: אחרי תקופת רגיעה מסוימת, הפקקים אף הוחמרו בהשוואה לתקופה של לפני המשבר. הזינוק במחירי המכוניות החדשות והמשומשות נובע בעיקר מהמשבר הכלל־עולמי ומהתפוקה המצומצמת של קווי הייצור במפעלי הרכב בעולם, אבל עליית מחירים זו עברה בשקט יחסי. לעומת זאת, העלייה במחיר הדלק שקשורה גם היא למשבר העולמי שהקפיץ את מחירי הנפט למעלה, מעוררת זעם ציבורי, וזאת בשל המיסוי הגבוה.כיום עומד המחיר בישראל לליטר בנזין 95 אוקטן על 6.71 שקלים בשירות עצמי (כולל מע"מ) - הגבוה מאז דצמבר 2014.

לפי הערכות אנשי המקצוע, בשבוע הבא מחיר ליטר בנזין יאמיר עוד ועלול לחצות את רף ה־7 שקלים. המסים - בלו ומע"מ - מהווים יותר מ־60 אחוזים ממחיר הדלק, ומדובר בשיעור מהגבוהים בעולם.עד לפני שבועות ספורים עליית מחירי הדלק הוציאה עשרות אנשים לרחובות בישראל, ומדובר באירוע חריג יחסית מפני שגם כאשר הוכרזו עליות מחירים על מוצרים בסיסיים לא התקיימו הפגנות. חברי תנועת "דרור ישראל" מחו על עלייה של 40 אחוז במחיר הדלק בתוך שנתיים, כשאת האצבע המאשימה הפנו כלפי הממשלה שגובה, כאמור, מס מהגבוהים בעולם. מאז אותן הפגנות הציגה הממשלה את התוכנית להורדת יוקר המחיה והרוחות מעט נרגעו, אף שהמסים על הדלק נותרו בעינם.

ההסבר הרשמי לכך היה כי הפחתת המיסוי על הדלק תגדיל את השימוש ברכב פרטי - וזאת בניגוד לעקרונות מדיניות הפחמן הממשלתית. "לשחק עם המס? זה הזוי""המשמעות של הורדת מסים בלי צמצום הוצאות היא הגדלת גירעון, וזה אומר להגדיל את הנטל על הדור הבא", אומר בשיחה עם "ישראל היום" הפרופסור לכלכלה עומר מואב, מאוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק, "אז לקרוא להורדת מסים כדי להוריד את יוקר המחיה זה לא מהלך נכון. זה כמו לקחת הלוואות מחשבון הילדים שלנו וליהנות היום".

 "יוצא הדופן הוא הורדת המסים לצורך עידוד התחרות, למשל כשמבטלים מכס ומכסה על יבוא של מוצרים שמייצרים גם בארץ. את זה חשוב לעשות. הממשלה צריכה לפעול בנחישות כנגד כל האינטרסנטים שמתנגדים לחשיפת המשק ליבוא חופשי". מואב מדגיש כי הורדת מס על דלק לא מגדילה תחרותיות ולא באמת מורידה את יוקר המחיה, וקורא לציבור לשנות תפיסה: "האזרחים פה טומטמו שנים על ידי ממשלות פופוליסטיות ופיתחו ציפיות שיקבלו מתנות, אבל אין לממשלה כסף משל עצמה - כל שקל שהממשלה נותנת מגיע מהציבור, וזה הדבר המרכזי".

 "אם רוצים להכביד על הדורות הבאים למען החיים עכשיו ולהקל על הציבור בטווח הזמן המיידי, למה דווקא על הדלק? מכל הדברים, זה מה שרוצים לעודד? להפך - צריך לייקר את השימוש ברכב פרטי. כל הגישה הזאת שאם משהו עלה אז הממשלה צריכה לשחק עם המס, זאת גישה הזויה. מדיניות מס צריכה להיות אחידה וקבועה וכן, יש תנודתיות - כשמחיר הדלק יורד, אז הממשלה לא מעלה את המס. אז כך גם כשהדלק עולה, הממשלה לא צריכה להוריד את המס. זאת תנודתיות עולמית, לא רק בישראל, אין מה לעשות".

טענות רבות נשמעות בקרב ציבור הנהגים על מס הבלו הידוע לשמצה, אבל פרופ' מואב מדגיש כי "הבלו הוא לא מס באחוזים אלא סכום קבוע, כלומר כשמחיר הדלק עולה הממשלה לא מרוויחה מזה יותר. אני בהחלט בעד הקלה על הציבור, אבל אם רוצים להוריד את יוקר המחיה, צריך להתעקש שלא לנפח את פנסיות הגישור של צה"ל, צריך לקצץ בהוצאות, להתייעל - זאת הדרך להקל על הציבור. אפשר לחזור על אותה טענה מאה פעמים שהדלק התייקר וקשה לנו - זה נכון, אבל להוריד מסים זה לא עוזר. צריך להוריד את הנטל בצורה אחרת. אין הוקוס פוקוס".

 לתגמל נהגים על אי־נסיעה

פרופ' מואב הוא אחד התומכים הנלהבים ביותר באגרות גודש - כלי מאוד לא פופולרי בקרב הפוליטיקאים להורדת גודש כלי הרכב בכבישים. הצורך בהטלת אגרות גודש בישראל עולה מדי כמה שנים אך ללא הצלחה רבה, בעיקר בשל התנגדות הפוליטיקאים - כי הרי המשמעות הישירה של מס הגודש היא שהציבור ישלם "קנס" על השימוש ברכב פרטי באזורים שבהם קיימים עומסי תנועה גבוהים, זאת אף על פי שאין לו תחלופה ראויה אחרת לרכב פרטי בדמות תחבורה ציבורית יעילה. שר האוצר, אביגדור ליברמן היה פחות מודאג מעניין הפופולריות בקרב הציבור, והצליח להכניס את חוק מס הגודש לחוק ההסדרים, אלא שוועדת הכספים דחתה את כניסתו לתוקף עד שנת 2025 ועד אז כמובן יכולה להתחלף הממשלה ולבטל אותו.

לפרופ' מואב יש הצעה מעניינת: "אפשר לשנות את מבנה המס על הרכב - צריך להוזיל את המס על רכישת רכב כדי שאנשים ייסעו במכוניות יותר חדשות, יותר בטיחותיות, פחות מזהמות, ולייקר את השימוש ברכב. כל עוד אין אגרת גודש שהיא הדבר האופטימלי, אז אין ברירה - עושים את זה דרך המחיר של הדלק".

בהיכרותך את הציבור הישראלי - אם הדלק יהיה יקר יותר, באמת ניסע פחות? "אנחנו יודעים להגיד בוודאות שאנשים מגיבים לתמריצים כספיים, גם כשזה קשור למחיר הנסיעה ברכב. חלק גדול מהנסיעות הן נסיעות שלא חייבים לבצע. איך יודעים את זה? במדינות שבהן הטילו אגרות גודש ראו מיידית ירידה בשימוש בכלי הרכב הפרטיים. גם בישראל כשעשו את הניסוי 'נעים לירוק', ראו ירידה בשימוש ברכב פרטי. במסגרת הניסוי נתנו לאנשים כסף בשביל לא לנסוע, אז הם לא נוסעים. יותר מזה, אם מרחיבים את הכבישים זה מפנה את הפקקים באופן זמני בלבד, כי פתאום אנשים רואים כביש פנוי אז הם עולים על הכביש. כל העובדות רומזות לכך שאנשים מגיבים לתמריצים כלכליים".