"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

9 חודשי פעילות, 91 חוקים, 558 שאילתות: הכנסת ה־23 במספרים

לכנסת היוצאת הוגשו 2,605 הצעות חוק פרטיות - רק שלנוכח משבר הקורונה, פחות מאחוז מהן אושרו • מנגד, 77% מהצעות החוק הממשלתיות נכנסו לספר החוקים • בין הבולטות: חוק "איים ירוקים" ותיקון לחוק האפוטרופסות

,עודכן
פיזור הכנסת ה־23 // צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב // פיזור הכנסת ה־23

הכנסת ה־23, שהתפזרהשלשום, הספיקה בתקופה קצרה זו לחוקק לא מעט חוקים, בעיקר ממשלתיים.

לפי מאגר החקיקה הלאומי, על שולחן הכנסת היוצאת הונחו במהלך כהונתה 2,605 הצעות חוק פרטיות של ח"כים, אולם רק 19 מהן אושרו בכל שלוש הקריאות והפכו לחוקים. ד"ר חן פרידברג מאוניברסיטת אריאל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, שניתחה את הממצאים, מציינת שמאז הכנסת ה־13 לא הוגשו כה הרבה הצעות חוק פרטיות במשך תשעה חודשים.

לעומת זאת, שיעור הצעות החוק הפרטיות שאושרו בממוצע חודשי הוא הנמוך ביותר. ההסבר לכך הוא שבהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן נקבע כי בתקופת החירום לא יבוצעו, ולא יקודמו כל חקיקה ראשית ו/או חקיקת משנית שאינן קשורות להתמודדות עם משבר הקורונה, וכן הושבתה פעילות ועדת השרים לענייני חקיקה מעת לעת בשל חילוקי דעות בין הליכוד לכחול לבן.

פיזור הכנסת ה־23 // צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב
פיזור הכנסת ה־23 // צילום: דוברות הכנסת - דני שם טוב

ד"ר פרידברג מצביעה על הפערים עצומים הקיימים בשיעור החקיקה של הצעות חוק ממשלתיות לעומת הפרטיות. 77 אחוזים מהצעות החוק הממשלתיות (72 מתוך 93) אושרו בקריאה שנייה ושלישית ונכנסו לספר החוקים, וכן 60 אחוזים מהצעות החוק שיזמו הוועדות בכנסת (3 מתוך 5). לעומת זאת, פחות מאחוז אחד מהצעות החוק הפרטיות הפכו לחוקים. משמעות הדבר היא שהמגמה מהכנסות הקודמות נמשכת, ושרוב הצעות החוק הפרטיות הן בגדר "הצהרות חוק", כלומר הצעות חוק שנועדו להצהיר הצהרה כלשהי כדי למשוך תשומת לב ציבורית.

מרבית ההצעות הפרטיות שהוגשו לכנסת היוצאת יימחקו לחלוטין משום ש־2,280 מהן (87%) עדיין לא הובאו לדיון בקריאה טרומית, ו־106 הצעות הוסרו מסדר היום. גם 24 הצעות חוק שנמצאו בהכנה לקריאה ראשונה יימחקו. כמו כן, בכנסת היוצאת הגישו הח"כים 558 שאילתות, שמתוכן נענו רק כמחציתן.

ד"ר פרידברג // צילום: נעם ריבקין פנטון
ד"ר פרידברג // צילום: נעם ריבקין פנטון

מבין החוקים החדשים שאושרו סופית, אחד החשובים ביותר הוא התיקון לחוק האפוטרופסות, שחוקק בעקבות ניסיון הרצח של שירה איסקוב על ידי בן זוגה וניסיונותיו למנוע מבנו טיפול רפואי, וכן החוק ליצירת איים ירוקים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר