צלאח א-דין: נהנים במאקרו, סובלים במיקרו

בית המשפט המחוזי לא אימץ את מופע האימה בתקשורת המגוייסת להפלת ראש הממשלה, על פי תסריטי המאפיה מבית מדרשו של היועמ"ש מנדלבליט בדבר שיחות טלפון תמימות עם עד מדינה, וקבע שראשון העדים יעיד לאחר הבחירות - בתאריך 5 לאפריל. השופטים הוסיפו וקבעו כי נפל פגם בהתנהלות מנדלבליט בנסיבות בהן ניתנה הסכמתו, ככול שניתנה, על דרך האישור לפתיחה בחקירה בעניינו של ראש הממשלה שלא בדרך של אישור בכתב.

לאורך שנים מנדלבליט כינס את בכיריצלאח א-דין, פעם אחר פעם, שעות על גבי שעות, ודן עימם בתיקיראש הממשלה. האזרח הקטן הספון בביתו מניח לתומו שחבורת פרקליטים רמי דרגה, שבראשם עומד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, סורקים במסרקות ברזל כל בדל ראייה בתיק החקירה, יושבים ומלבנים בצוותא חדא את חומר החקירה. זו התמונה שמנדבליט מבקש לצרוב בקרב הציבור. הדלפות וסיקור אוהד לאורך כל הדרך הם אבני יסוד בתהליך עשיית 'הצדק' של מערכת אכיפת החוק.

אלפי השעות שבהם ישבו בכירי צלאח א-דין מסביב לשולחן הארוך בקומה 2 ו–3 בבניין, ממש מול בית המשפט המחוזי, בעודם לוגמים ספלי קפה בזה אחר זה, מספרות סיפור אחר לחלוטין. ספק אם מנדלבליט וחבורתו קראו כל ראייה המצויה בתיק החקירה. מדובר במגה תיק האוחז עשרות אלפי דפים ואלפי שעות הקלטה.

בדיונים הבלתי נגמרים עסקו בשאלות מאקרו בתחום הראיות והמשפט. המשנה רז ניזרי לא העיד מימיו עד בבית משפט. הוא ויתר החבורה רואים את העולם משולחן הכתיבה. על זה אמר ג'ון לה קארה "שולחן הכתיבה הוא מקום מסוכן להסתכל ממנו אל העולם".

מנדלבליט כזכור לא הסתפק בחבורה זו, אלא בחר לשתף ולהתייעץ עם "הפרקליטות שמחוץ לפרקליטות", פרופסורים הנוהגים לפרסם מאמרי דעה בתקשורת ובראשם בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה. כל עוד התהליך היה בשליטתו המלאה, הציבור לא יכול היה לדעת את האמת. אך עם פתיחת ההליך המשפטי בבית המשפט האמת מתחילה להיחשף לאיטה.

בניגוד למתחייב בחוק יסוד הממשלה ולמקרי העבר, מנדלבליט לא אישר את פתיחת החקירה כנגד ראש הממשלה, כטענת עורכי דינו של נתניהו. דיון אחר דיון מתגלים כשלים ופערים גדולים בכתב האישום שהוגש. הכשלים לא נחשפו ולא הטרידו את מנדלבליט וחבורתו במאות הישיבות שבהן ישבו כיוון שלא עסקו במזכר שכתב החוקר פלוני ובצו השופט אלמוני שאישר רק פעולה ספציפית. הם עסקו במאקרו, בשאלות הגדולות.

ואז, על מנת לטשטש את הפגמים והכשלים, מייצרים פרשות חדשות "יש מאין". יושבים על ייצור תסריטי מאפיה, ללא כל אחיזה בחוק, ומוודאים שכלי התקשורת מהמחנה הנכון 'רק לא ביבי', כמקהלה אחת ובקול גדול, זועקים מרה. פתאום עדי מדינה חשים פחד, חוקרים פרטיים עולים לכותרות, שיחות טלפון תמימות הפוכות בתסריט המבוקש לשיחות מאפיה.

המקהלה נרתמת למאמץ הקולקטיבי לנסות ולהדיח ראש ממשלה מכהן ולמנוע בחירתו בבחירות הקרובות. מנדלבליט מייצר את הרקע המתבקש לבקשתו להקדים דיוני ההוכחות לפני הבחירות. משפט צדק שבו האמת צריכה לקבוע, חייב להעמיד את צלאח א-דין במקומה הנכון. כוח, איומים וספינים חייבים להיעלם ממערכת אכיפת החוק. לא לשם כך ניתנה להם הסמכות המונופוליסטית להעמיד לדין פלילי.